היחסים בין האיחוד האירופי לסין ידעו עליות ומורדות במהלך הזמן, מאז כינון היחסים ביניהם משום שראיית האיחוד את סין משלבת ציפייה ודאגה כאחד. מחד גיסא, האיחוד מבין את מגבלות השפעתו על סין, ומאידך גיסא, באיחוד שוררת הבנה שעליו להציב מטרות בנות השגה בכל אחת מצלעות האסטרטגיה התלת-ממדית שלו ביחסי השותפות שלו עם סין: איומים "חוצי גבולות", תחרות כלכלית ויריבות מערכתית.
פורום הנגידים של סבא"א סיים את המושב הרבעוני שלו שהתקיים ב-8-4 במארס, ושוב לא אומצה החלטה נגד איראן. זאת, למרות שדו"ח סבא"א אינו מותיר ספק שאיראן מקדמת במרץ את תוכנית הגרעין ומונעת מהסוכנות לממש את אחריות הפיקוח עליה. ארצות הברית ומדינות אירופה הגיבו לדו"ח בחריפות, אך שוב נמנעו מלדרוש ממועצת הנגידים לנקוט צעד מעשי מול איראן. עם זאת, הן איימו כי ידרשו זאת אם איראן לא תשתף פעולה עד לכינוס הבא. נראה כי בעת הנוכחית, המדינות המערביות, למרות שהן מודעות לחומרת ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדות בעיקר בניהול...
בחודשים האחרונים צרפת מתמודדת עם גל אלימות קשה שמקורה ברדיקליזציה אסלאמית. תגובת הממשלה, המהוססת ולא-עקבית, הגבירה את הזעם הציבורי ומחזקת את מפלגות הימין הקיצוני. הפגנות המוניות של תומכי חמאס גלשו לאלימות אנטישמית, אך הניסיון להציג חזית אחידה במאבק נגד האנטישמיות נתקל בעמדה לא החלטית של הנשיא מקרון עצמו ובסירוב השמאל לגנות את החמאס. עמדת הנשיא ביחס למלחמה ברצועת עזה מושפעת גם משיקולי פנים ומביאה לידי ביטוי ניסיון להרגיע את השטח בשכונות של מהגרים מוסלמיים ולמנוע הסלמה. הדינמיקה הפוליטית בצרפת מאתגרת ומחייבת את ישראל להיערכות לקראת...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
תוצאות הבחירות האחרונות לאספה הלאומית הצרפתית מהוות כישלון קשה לנשיא צרפת עמנואל מקרון, אשר לא הצליח בפעם הראשונה מזה שנים רבות להשיג רוב פחות מחודשיים אחרי שנבחר לכהונתו השנייה. המצב החדש שנוצר ידרוש מהשחקנים הפוליטיים לשנות את אופן התנהגותם ובמיוחד לבחון את האפשרות להקמת קואליציה. התוצאות מצביעות על משבר פוליטי עמוק בצרפת, שעלול להשפיע על המדינה ועל שכנותיה. מדיניות החוץ שניהל מקרון בחמש השנים האחרונות הייתה פעלתנית ושאפתנית אך הנשיא הצרפתי ספג כישלונות גם בזירה הבינלאומית. במקרים רבים הייתה זהות אינטרסים בין צרפת לישראל, בלי...
שאלות בסגנון "מה היה אילו?" אינן רלבנטיות בחקר ההיסטוריה, אלא אם יש להן היבט אקטואלי. היבט כזה מתלווה לעובדת היות אוקראינה מחוץ למסגרת נאט"ו והאיחוד האירופי, בניגוד לחברות אירופאיות אחרות אשר היו חלק מהגוש הסובייטי וצורפו לארגונים אלה לאחר התפרקות ברית המועצות. וכעת, כשחלקים מאוקראינה נמצאים תחת כיבוש רוסי ושני מחוזות אף זכו להכרה רוסית בעצמאותם, צפה מחדש שאלה זו. התנאים שמציב הקרמלין לסיום המלחמה קשוחים וספק אם ניתן לממשם, ועל כן יש להעלות רעיונות "יצירתיים" שיוכלו אולי לסייע בהפסקת הלחימה. ייתכן שבהידברות...
דומה שאין מדינה באירופה שבה פלישת רוסיה לאוקראינה גרמה לשידוד מערכות גדול יותר מאשר גרמניה. הפלישה העירה את גרמניה מאשליות שהנחו את התנהלותה כלפי רוסיה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת – "מדיניות האוסטפוליטיק". התמוטטות ברית המועצות, איחוד גרמניה וההיעלמות (לכאורה) של האיום הסובייטי עוררו תחושה של סוף ההיסטוריה וניצחון המערב הליברלי. ההנאה מ"פירות השלום" הפכה למוטו של המדיניות הגרמנית, ועמה התלות ברוסיה, ארצות הברית וסין. אלמלא הפלישה לאוקראינה, ספק אם בגרמניה הייתה נופלת החלטה לערוך שינוי פרדיגמטי במדיניות...
גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב ועליהן לצפות לכך שהוא יחתור לממש את שאיפתו להרחיב מחדש את השפעת רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות. אשר לישראל, יתרונה בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על...
על אדמת אוקראינה מתנהלת לחימה עזה, אך עד כה לא הצליחו כוחות רוסיה לכתר את הבירה קייב ולבודדה. ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי פועלים בתגובה בתאום מלא ומתמקדים בשלושה מישורים: בידודה הכלכלי והמדיני של רוסיה, העברת סיוע צבאי לאוקראינה וחיזוק ההערכות הצבאית של מדינות ברית נאט"ו. כבר בשלב זה ברור שהמהלך הרוסי מטלטל את הסדר העולמי הקיים מאז תום מלחמת העולם השנייה, וסביר כי יגרור היערכות מחודשת של השחקנים הבינלאומיים השונים בכלל, ושל מדיניות הביטחון של נאט"ו ומדיניותה כלפי רוסיה בפרט. על ישראל לקחת בחשבון כי בזירה...
לאחר משא ומתן קואליציוני קצר ודיסקרטי נכנס אולף שולץ לתפקידו כקנצלר התשיעי במספר והרביעי מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. שולץ יעמוד בראש קואליציה משולשת, ראשונה מסוגה בתולדות הרפובליקה (ברמת הפדרציה) – "קואליציית הרמזור", על שום צבעי המפלגות המרכיבות אותה. נתוני הפתיחה לממשלת שולץ לא יזכו אותה במאה ימי חסד: הגל הרביעי של הקורונה מכה בגרמניה, וגם בתחום החוץ יאלץ הקנצלר להתמודד עם משבר הפליטים בגבול הפולני-ליטאי- בלרוסי, ועם המשבר בין אוקראינה לרוסיה, המאיים להתדרדר לעימות צבאי. אשר לישראל: בהמשך לעמדת מרקל – שצילה...
הבחירות שהתקיימו בגרמניה ב-26 בספטמבר הביאו לסיומן 16 שנות כהונה רצופה של הקנצלרית אנגלה מרקל. גישתה לניהול ענייני המדינה ולסוגיות בינלאומיות התאפיינה בשליטה בחומר, אמינות, הימנעות מהצהרות ומעשים שעשויים היו להקצין עמדות, ומאמץ להגיע לקונצנזוס רחב. ובצד זאת, היעדר אסטרטגיה כוללת וחזון, והימנעות מלקיחת סיכונים אלקטוראליים. וכך, מרקל תיזכר כמנהלת משברים ולא כמי שפתרה אותם. אשר ליחסה לישראל, הקנצלרית מרקל תיזכר בזכות הדגשת אחריות גרמניה לביטחון ישראל כחלק אינטגרלי "מתבונת המדינה" הגרמנית, תוך הדגשה שסוגיה זו אינה נתונה לדיון....
