הציבור הערבי בישראל מתייחס בדאגה לתוצאות הבחירות האחרונות ולהשלכותיהן האפשריות עליו ועל היחסים בינו לבין הרוב היהודי והמדינה. גם אם רוב האזרחים הערבים אדישים לפוליטיקה הישראלית, הם חותרים להמשך מגמת ההשתלבות שנצפתה בשנים האחרונות ושהינה חשובה עבורם, כפי שהיא מהווה אינטרס עליון של הרוב היהודי והמדינה. המאפיין העיקרי של ההתבטאויות והעשייה הציבורית והפוליטית הערבית הינו המתנה דרוכה, במגמה לבחון האם תימשך המדיניות הממשלתית כלפי המיעוט הערבי, אותה יזם ראש הממשלה נתניהו כבר ב-2015, או שמא תשתנה לרעה. בינתיים חלקם נוקט גישה פרגמטית, כולל...
אסטרטגיית הפנים – האסטרטגיה עשויה להשתנות עם כינון הממשלה החדשה, בעיקר לגבי המשטר הדמוקרטי ומערכת האיזונים הנדרשת בין הרשויות והטיפול המערכתי במרכיבי ביטחון הפנים | הפער באסטרטגיה הישראלית – טיפול מערכתי בלתי מספק מול מגוון האתגרים הקיימים בזירה הפנימית, לרבות הצורך בקידום החברה הערבית, שיפור תחושת הבטחון האישי המעורערת נוכח הפשיעה הגואה וחיזוק ההיערכות לחירום, הן במרכיביו הביטחוניים והן באלה הקשורים לרעידות אדמה | מדיניות נדרשת בתחומי הפנים: שימור הדמוקרטיה המהותנית, על ידי הידוק האיזון בין שלושת הרשויות, חיזוק מעמדה של...
תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, ועוד לפני הקמת הממשלה, יוצרות בסיס צפוי ליציבות שלטונית, שנודעה לה חשיבות רבה לתכנון ארוך טווח ולניהול מושכל של סוגיות קריטיות בתחומי הביטחון הלאומי. שאלה מרכזית בהקשר זה היא השפעתן העתידית של הציונות הדתית ועוצמה יהודית על האווירה הציבורית ועל החלטות שיתקבלו לגבי סוגיות רגישות ובכללן אלה הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני וליחסי יהודים-ערבים בישראל, בדגש על תחומים נפיצים כגון המקומות הקדושים בירושלים. לאלה השלכה מידית על הביטחון הלאומי. מעבר לכך ניצבות שאלות יסוד לגבי המשמעויות והפרקטיקות של זהותה של ישראל...
תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 משקפות מבחן ליחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל. אמנם הציבור הערבי הצביע בשיעורים גבוהים מהצפוי והעיד על יציבות בחתירת רובו להשתלבות במדינה. מנגד, שיעור אלה שנמנעו מהצבעה והתחזקות בל"ד עשוי גם להעיד על האדישות הרווחת כלפי המערכת הפוליטית, בצד נטייה ללאומנות ולהתבדלות. אין בכל זה משום שינוי מהמוכר בעבר הקרוב. ואולם, ההרכב הצפוי של הממשלה ה-37 ובעיקר מקומה הבכיר בה של הציונות הדתית, הנתפסת כעוינת לחברה הערבית, עלול להביא להאטה, אם לא לפגיעה במדיניות הממשלות מאז 2015, שפעלו להשקעה משמעותית בקידום...
דוח מבקר המדינה בנושא הערים המעורבות במהומות מאי 2021 מתמקד, כנראה לא במקרה, בשני מכלולים עיקריים: הליקויים בהיערכות ובהפעלת כוחות המשטרה ומג"ב על רקע העדר מודיעין מספיק להתראה, לסיכול ולמיצוי הפעלת הכוח מצד אחד, והפערים הנרחבים בהשקעות המוניציפליות באוכלוסייה הערבית בערים המעורבות מצד שני. החיבור בין שני מכלולים אלה עשוי להסביר את חומרת האירועים ונזקיהם ומכאן אפשר להסיק כי אם התשתית למרקם חיים משותף בין יהודים לערבים הייתה מוצקה יותר, והמשטרה הייתה מגיבה להפרות הסדר הקשות באופן אפקטיבי יותר, ייתכן שהאירועים היו פחות חמורים....
שניים מהפיגועים בגל הטרור הנוכחי בוצעו בידי שלושה ערבים אזרחי ישראל, שהזדהו עם דאע"ש – 'המדינה האסלאמית'. עם זאת, הארגון לא קנה אחיזה בציבור הערבי בישראל ונטל חסות על הפיגועים למרות שלא היה מעורב בהם, אלא בהשראה בלבד. מוערך שלא צפוי שינוי במגמות אלה. ראוי לתשומת לב הגינוי המקיף והפומבי של הפיגועים שאירעו באחרונה בישראל על ידי אזרחי המדינה הערבים, ובעיקר הגינוי לאלה שבוצעו על ידי מזוהים עם דאע"ש. הגינוי משקף חשש לפגיעה בהישגים שנרשמו עד כה בתחום השילוב החברתי והכלכלי והשיתוף הפוליטי, וכן גישה פרגמטית מסורתית כלפי המדינה...
שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
תכניות הממשלה הרב-שנתיות למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולפיתוח חברתי וכלכלי, יצרו מפגש אינטרסים בין המדינה לבין החברה הערבית ומנהיגותה והזדמנות נדירה לחולל שינוי ביחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. יישום מושכל של התכניות עשוי לצמצם את הבעיות שלשמן גובשו, אבל גם לצמצם את המתח בין ערבים ויהודים, לחזק את היציבות הפנימית, לשפר את הביטחון האישי ולשכך את הפחדים ההדדיים שגברו בעטיים של אירועי מאי 2021. ברם, הצהרות ופעולות בנוסח "צבאי" הננקטות במסגרת המאבק באלימות ובפשיעה, וכן התייחסות לאירועי מאי 2021 כ"אנתיפאדה", מציירות...
עיקרי המתווה
• ממשלת ישראל נקראת ליטול על עצמה אחריות ומחויבות פוליטית, ולאמץ מדיניות רשמית המציבה את המאבק באלימות ובפשיעה המאורגנת בחברה הערבית בעדיפות לאומית עליונה ולאשר תכנית עבודה אינטגרטיבית, רב-שנתית ומתוקצבת, למימוש מלא של מדיניות זו.
• הסיבות והנסיבות שיצרו את תופעת האלימות הממאירה הן רבות ומורכבות. בבסיסן ניצבים אתגרים חברתיים קשים וכן הזנחה ומשילות חסרה נמשכת של המדינה. עקב כך נוצרה במהלך השנים אנרכיה ואת הוואקום השלטוני מילאו גורמי פשיעה, אשר בהדרגה השתלטו על תחומי חיים רחבים. בכל רבדי עומק אלה חיוני לייצר שינוי ברור...
עם השתלבות מפלגת רע"ם בקואליציה ממשלתית לראשונה בפוליטיקה הישראלית, עם סדר יום אזרחי, עולות מספר שאלות: האם אכן נפרצה הדרך לשותפות פוליטית יהודית-ערבית בשלטון? אם כן, מה המשמעות מבחינת הטיפול בנושאים הלאומיים והביטחוניים? ואם לא, מה המשמעות מבחינת עתיד מקומם והשתלבותם של הערבים בחברה ובמדינה?
אמנם המערכת הפוליטית הערבית נחלשה בבחירות האחרונות לכנסת, בשל יציאת מפלגת רע"ם מהרשימה המשותפת, אחוז ההצבעה הנמוך מאוד והייצוג הערבי בכנסת שירד מ-15 ל-10 מנדטים. אלא שבפועל מתפתחת עתה דינאמיקה של התחזקות הנוכחות והמעורבות של המפלגות הערביות...