הדים
גיליון 9, אוגוסט 2021
הגורמים וההשלכות של שיתוף מפלגה ערבית בקואליציה: האם מדובר בשינוי מהפכני ובר קיימא?
מתוך הדים, גיליון 9, אוגוסט 2021
כניסת רע"ם ל"ממשלת השינוי" ביוני 2021 היא אירוע היסטורי חסר תקדים. זוהי הפעם הראשונה מאז 1948 שמוקמת ממשלה בישראל שבה חברה מפלגה ערבית. מה הוביל לאירוע זה? ומה הן משמעויותיו והשלכותיו?
כדי להבין את משמעות השינויים בפוליטיקה הערבית הארצית צריך לעמוד על מאפייניה מאז 1996, השנה שבה התחילו לפעול ארבע המפלגות הערביות: חד"ש, בל"ד, תע"ל ורע"ם. כולן דוגלות בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובהפיכת המדינה מיהודית לדו-לאומית. למרות שהן לא אימצו את מסמכי החזון העתידי, רבים ממנהיגיהן, מפעיליהן ומחבריהן מזדהים עם רוח המסמכים שרואים בישראל מדינה...
השתלבות רע''ם בקואליציה – שורשים היסטוריים ותפיסתיים
מתוך הדים, גיליון 9, אוגוסט 2021
הקמת הרשימה המשותפת בינואר 2015, הייתה תולדה של העלאת אחוז החסימה והיא התרחשה רק לאחר שחבריה ניסו את כל הדרכים להימנע מכך. באופן זה נוצרה רשימה רעועה, מורכבת מסתירות פנימיות מהותיות, בראשן הפער הלא ניתן לגישור בין חד''ש על מרכיבה הקומוניסטי-חילוני, לבין התנועה האסלאמית, שמהווה ניגוד קוטבי לה, בעיקר בנושאים חברתיים, כמו מעמד האישה, זכויות ה-להט''ב וכדומה.
המוטיבציה שהניעה את רע''ם (התנועה האסלאמית עם שאריות מפלגת מד''ע שהפכו למרכיב שולי בה) לא הייתה רק אידיאולוגית אמונית, אלא גם נבעה מרצון להגיע להגמוניה בציבור הערבי ולדחוק את חד"ש,...
כניסת רע''ם לקואליציה: אתגרים והזדמנויות
מתוך הדים, גיליון 9, אוגוסט 2021
הפוליטיקה הערבית בישראל חווה בשנים האחרונות שינויים מהותיים לכיוון של שותפות בשלטון והשפעה על קבלת החלטות, בעיקר בנוגע להשתלבות אזרחית שוויונית של המיעוט הערבי במדינה. סוגיות כמו חוסר תעסוקה, מצוקת דיור, רמת חינוך ירודה ואלימות ופשיעה עדיין מחלישות את האזרחים הערבים ורווחתם ומשפיעות על החברה הישראלית בכלל. התפנית הפוליטית המשמעותית הראשונה חלה בספטמבר 2019, כאשר המפלגות הערביות שהתאחדו במסגרת הרשימה המשותפת המליצו על הרמטכ״ל לשעבר, בני גנץ, כמועמד הציוני הראשון לראשות הממשלה. המהלך לא הניב את התוצאות הרצויות עבורן עקב העדר שיתוף...
השתתפות רע''ם בקואליציה; סיכויים וסיכונים
מתוך הדים, גיליון 9, אוגוסט 2021
גם לפני הצטרפות מפלגת רע"ם לקואליציה החדשה השתתפו אזרחים ערבים בממשלות ישראל, כולל בתפקידי שרים וסגני שרים, באמצעות חברותם במפלגות ציוניות. על רקע זה, מה התחדש בהשתתפות רע"ם בקואליציה הנוכחית? מה המשמעות על השינוי בדפוסי ההתנהגות הפוליטיים של נציגי החברה היהודית והערבית בפוליטיקה הישראלית? מה הסיכויים והסיכונים הכרוכים בתופעה החדשה? מתן תשובות לשאלות אלה והמשתמע מהן מהווה אתגר ניכר ודורש מחקר רחב החורג מהיקף ומהות מאמר דעה קצר זה. עם זאת, כוונתי כאן לשרטט מספר כיוונים אפשריים בעניין ייחודיות ההשתתפות של רע"ם בקואליציה הממשלתית, על...
הפוליטיקה הישראלית במבחן השתלבות הערבים במדינה
אפרים לביא
מתוך הדים, גיליון 9, אוגוסט 2021
עם השתלבות מפלגת רע"ם בקואליציה ממשלתית לראשונה בפוליטיקה הישראלית, עם סדר יום אזרחי, עולות מספר שאלות: האם אכן נפרצה הדרך לשותפות פוליטית יהודית-ערבית בשלטון? אם כן, מה המשמעות מבחינת הטיפול בנושאים הלאומיים והביטחוניים? ואם לא, מה המשמעות מבחינת עתיד מקומם והשתלבותם של הערבים בחברה ובמדינה?
אמנם המערכת הפוליטית הערבית נחלשה בבחירות האחרונות לכנסת, בשל יציאת מפלגת רע"ם מהרשימה המשותפת, אחוז ההצבעה הנמוך מאוד והייצוג הערבי בכנסת שירד מ-15 ל-10 מנדטים. אלא שבפועל מתפתחת עתה דינאמיקה של התחזקות הנוכחות והמעורבות של המפלגות הערביות...
גיליון 8, מארס 2021
לקראת שינוי ביחסי יהודים - ערבים בישראל?
מאיר אלרן
מתוך הדים, גיליון 8, מארס 2021
הבחירות הקרובות, בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, מעידות יותר מכל על אי היציבות החוקתית והפוליטית בישראל. משבר הקורונה המשולב (הבריאותי, הכלכלי-חברתי והפוליטי), והקושי להתמודד אתו ועם השלכותיו הקשות, החמיר בישראל משלל סיבות, שאולי החשובה ביניהן הינה הפוליטית. המשבר הפוליטי המתמשך ועמו המשבר הממשלי שנחשף בעקבות האתגרים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, מחלישים מאד את מדינת ישראל ואת יכולתה להתמודד עם שורה של בעיות יסוד, שאך הוחרפו עקב הקורונה. כבר עכשיו ברור כי ביסוד הדברים עומדות סוגיות סוציו-פוליטיות בלתי פתורות, ששורשיהן עמוקים ויכולת...
שלב חדש ביחסי המדינה עם המיעוט הערבי
מתוך הדים, גיליון 8, מארס 2021
בחירות מרס 2021 עומדות בסימן "הרמת מסך" לגבי תהליכי עומק שמתחוללים בפוליטיקה הערבית ובמערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין המנהיגות הפוליטית הערבית, והחברה הערבית בכללותה. האמירות של חבר הכנסת (רע"מ) עבאס מנסור על נכונות לשתף פעולה עם הימין הפוליטי הישראלי, החיבוק שמעניק ראש הממשלה לחברה הערבית, הודעת הממשלה על התוכנית למאבק בפשיעה, לצד הפיצול ברשימה הערבית המשותפת ואפילו הודעת ההתנצלות של איבתסאם מראענה, מועמדת מפלגת העבודה לכנסת - הם כולם אירועים שבחסות הבחירות הציפו לא רק את ההקשר המצבי של התארגנות החברה הערבית לקראת ההתמודדות...
היערכות המפלגות היהודיות והערביות לקראת הבחירות לכנסת ה־24
מתוך הדים, גיליון 8, מארס 2021
ב-23 במרץ 2021 תערכנה הבחירות לכנסת ה-24, הרביעיות בתוך שנתיים. מעט יותר ממחצית האזרחים הערבים בישראל מיוצגים בכנסת באמצעות ארבע מפלגות ערביות שהתאחדו לראשונה ב-2015 והקימו את הרשימה המשותפת (השאר נמנעו מהצבעה או הצביעו עבור מפלגות לא ערביות). איחוד זה נתפס כחיוני בציבור הערבי, המהווה חמישית מכלל האוכלוסייה בישראל, לצורך השגת ייצוג אפקטיבי בכנסת. בבחירות לכנסת ה-23 זכתה הרשימה המשותפת ב-15 מנדטים והפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. הרשימה המשותפת שברה טאבו כאשר החליטה להמליץ על יו"ר כחול לבן לתפקיד ראש הממשלה, מתוך גישה פרגמטית...
הפוליטיקה הערבית לאחר התפצלות רע''מ מהרשימה המשותפת: לקראת מערכת דו ־ קוטבית?
מתוך הדים, גיליון 8, מארס 2021
רקע
לקראת הבחירות לכנסת העשרים שנערכו במארס 2015 התאחדו, לראשונה, ברשימה המשותפת, ארבע המפלגות המרכזיות בפוליטיקה הערבית: החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ – המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל), הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), והתנועה הערבית לשינוי (תע"ל). הקמת הרשימה המשותפת הביאה לעלייה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי ולהגדלת הייצוג הערבי בכנסת. שיעור ההצבעה הגיע ל-63.5 אחוזים לאחר עשור של השתתפות נמוכה (56.3 אחוזים בבחירות 2006, 53.4 אחוזים בבחירות 2009, 56.5 אחוזים בבחירות 2013)...
הפוליטיקה הערבית בישראל: בין דואליות להדדיות
מתוך הדים, גיליון 8, מארס 2021
בחודשים האחרונים הפך חה"כ ד"ר מנסור עבאס, יו"ר מפלגת האיחוד הערבי (רע"מ), הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית וסגן יו"ר הכנסת, לאישיות הפוליטית הבולטת ברשימה המשותפת, לאור שיתוף הפעולה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מהלכים אותם נקט עבאס, דוגמת מניעת ניצחון מפלגות האופוזיציה בהצבעה להקמת ועדת חקירה נגד ראש הממשלה בעניין הצוללות והתבטאויותיו המרמזות על תמיכה בחוק הצרפתי, שימנע את הדחת נתניהו, במקביל להשתתפותו של רוה"מ נתניהו בדיון הפומבי והמתוקשר של וועדת הכנסת למלחמה בפשיעה ובאלימות בראשה הוא עומד, העידו על קשר מתחזק בין השניים. עבאס...
גיליון 7, פברואר 2020
שינויים חברתיים והשפעתם על ההשתתפות הפוליטית של הערבים
החברה הערבית בישראל כיום הינה חברה הטרוגנית הנמצאת בתהליכי שינוי מהירים. קיימים בתוכה פערים מעמדיים, חברתיים וכלכליים ניכרים בין קבוצות שונות באזורים השונים. צמח מתוכה מעמד ביניים של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, יזמים ועצמאיים, וכן פוליטיקאים ברמה הארצית והמקומית. בני מעמד זה הם הגורמים המובילים בחברה הערבית בכיוון של השתלבות במדינה במישורים החברתיים, התרבותיים ולאחרונה גם הפוליטיים. למעמד הבינוני יש שאיפות וציפיות לרמת חיים גבוהה יותר לעצמו והוא חותר לחולל תמורה כוללת במצבה...
''הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות'': סיכום המושב בכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
הדים, גיליון 7, פברואר 2020
ביום השני של הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר התקיים באוניברסיטת תל אביב בין 28-30 בינואר 2020, נערך דיון בנושא "הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות", בהנחיית ד"ר מאיר אלרן, ובהשתתפות ד"ר מוחמד אל-נבארי (יזם חברתי ולשעבר ראש המועצה המקומית חורה בנגב), פרופ' מוחמד עיסאווי (מייסד וראש מכללת אל-קאסמי בבאקה אל-גרביה) וגב' עולא נג'מי-יוסף (מנהלת שותפה של פרויקט קהילות בטוחות של יוזמות קרן אברהם). להלן יוצגו עיקרי הדברים מהמושב ואח"כ התובנות המרכזיות ממנו.
עיקרי הדיון
בשנים האחרונות ניכרת מגמה...
גיליון 6, יולי 2019
בין אפריל לספטמבר: לקחי החברה הערבית בישראל מהבחירות אפריל 2019
הדים, גיליון 6, יולי 2019
בחירות אפריל 2019 היוו צומת דרכים חשובה מבחינת החברה הערבית בישראל. באירוע הזה נרשם שיעור ההשתתפות השני הנמוך ביותר של הערבים במשחק הדמוקרטי מאז הקמת המדינה – כ-51 אחוזים (שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר נרשם בבחירות 2001 זמן קצר לאחר אירועי אוקטובר 2000). הנתונים האלה היוו בו בזמן בבואה ותוצאה של מספר תהליכי יסוד המתרחשים בזרמי העומק של החברה הערבית בישראל בשנים האחרונות. במוקדם - ניכור כפול אשר מתעצם בהדרגה: מצד אחד - בין הציבור הערבי למוסדות המדינה, בין היתר על רקע אישור 'חוק הלאום' ותיקון קמינץ (בנושא תכנון הבנייה ואכיפתה); ומהצד השני...
תלאות ''המשותפת''
הדים, גיליון 6, יולי 2019
הקמת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה מלכתחילה תוצר של אילוץ. כאשר בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן סיכמו את אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות, הם לקחו בחשבון את הישגי המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה-19 ואת האפשרויות לצמצם את הייצוג הערבי בכנסת באופן משמעותי. בבחירות לכנסת ה-19 קיבלו חד"ש 2.99 אחוזים; בל"ד 2.54 אחוזים ו-רעם-תע"ל 3.65 אחוזים. על בסיס תוצאות אלה סביר היה להניח ששתי מפלגות לא יעברו את אחוז החסימה, דבר שיביא להפחתה משמעותית בשיעור ייצוג הערבים בכנסת. ח"כ אחמד טיבי ציין לא אחת שהקמת הרשימה המשותפת הייתה "בזכות...
משוואה בשישה נעלמים: תמונת מצב של החברה הערבית בישראל לקראת הבחירות לכנסת ה-22
הדים, גיליון 6, יולי 2019
לקראת הבחירות לכנסת ה-22, ניתן לזהות שישה גורמים עיקריים הפועלים בזירות הפוליטיות והחברתיות הערביות כיום, שיש להם עמדה ישירה בנוגע לבחירות הבאות:
קבוצת המחרימים - בראשה עומדים פעילים חברתיים לאומניים, הקוראים להחרמת ההצבעה לבחירות הכנסת תחת כותרת "הקמפיין העממי להחרמת הכנסת הציונית". מרכיב עיקרי בקבוצה זו היא תנועת "בני הכפר", שקיימה כנס ב-12 ביוני 2019, בו קראה להפעלה מחודשת ומואצת של הקמפיין העממי להחרמת הבחירות. המפלגות הערביות מתנגדות לקמפיין ההחרמה.
המפלגות הערביות בכנסת - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), התנועה הערבית...
האם יישארו ערבי הנגב גם הפעם מאחור?
הדים, גיליון 6, יולי 2019
הדיונים על מערכת הבחירות האחרונה בחברה הערבית בישראל מתמקדים בתופעת הירידה בשיעור ההצבעה ופוסחים על דיון עמוק יותר בחברה הערבית בנגב, היכן שאחוז ההצבעה היה הנמוך ביותר בישראל. המדובר בחברה אשר נשארה בלי ייצוג בכנסת, אחרי כ-30 שנה של ייצוג בדואי בבית המחוקקים הישראלי. לקראת הבחירות החוזרות בספטמבר השנה, הבנת גורמי העומק לירידה באחוז ההצבעה בחברה הערבית והטיפול בהם מחייב התבוננות תחילה במתרחש בנגב, לפני הבחינה של ריכוזים ערבים אחרים בצפון המדינה.
בנגב חיים כיום מעל ל-250,000 בדואים. בבחירות האחרונות היו כ-110,000 בעלי זכות בחירה,...
לקראת מועד ב' של הבחירות: ברית יהודית-ערבית: האמנם?
הדים, גיליון 6, יולי 2019
מועד ב' של מערכת הבחירות הכלליות, שאמור להתקיים בספטמבר הקרוב, מייצר לא מעט התרוצצות במערכת הפוליטית הערבית. התופעה הבולטת בהקשר הזה הוא הניסיון של המפלגות הערביות לשוב ולהתגבש לרשימה משותפת מסוגה התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 כחלק מהפקת הלקחים של מועד א' של הבחירות שהתקיימו באפריל. אז פורקה הרשימה המשותפת והמנהיגות הפוליטית הערבית התמודדה בשתי רשימות, שאחת מהן כמעט ולא עברה את מגבלת אחוז החסימה, ובמבט כולל חלה ירידה במשקל הייצוג הערבי בכנסת מ-13 מושבים שגרפה הרשימה המשותפת ל-10 בלבד.
אולם, מעבר למאמץ לחבר מחדש את חלקי הפאזל הפוליטי,...
גיליון 5, מארס 2019
הציבור הערבי בישראל: בין תכנית החומש לחוק הלאום – תובנות מרכזיות
הדים, גיליון 5, מארס 2019
גישת הממשלה כלפי המיעוט הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בשטח. גישה זו באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 922 מה-30 בדצמבר 2015 שאישרה תכנית חומש לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל והיא משקפת הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של הציבור הערבי בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי; מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בגישה...
חוק הלאום ויחסי מדינת ישראל והציבור הערבי
מוחמד ס. ותד
הדים, גיליון 5, מארס 2019
ביולי 2018 קיבלה הכנסת, באווירה פוליטית שנויה במחלוקת, את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק הלאום). ביסוד כינונו הונחה הטענה, כי הגיעה העת לעגן בחקיקת יסוד את אופייה היהודי של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. זאת, להבדיל, לגישתם, מעיגונן של זכויות אזרחיות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענת יוזמי החוק, אומנם, במסגרת מספר חוקי יסוד, מדינת ישראל הוגדרה, כבר בשנת 1992, כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם באיזון הנכון בין שתי זהויות אלה יש לתת יותר משקל לראשונה.
כינונו של חוק הלאום מעורר אפוא שאלות משפטיות, פוליטיות...
האם משטרת ישראל באמת נכשלת בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי?
הדים, גיליון 5, מארס 2019
באוגוסט 2018 פורסם דו"ח ביקורת מיוחד של משרד מבקר המדינה, בעניין התמודדות משטרת ישראל עם אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית והישובים המעורבים. הדו"ח מפרט את הליקויים והכשלים של משטרת ישראל בהתמודדות מול תופעות פשיעה אלה, ועומד על סיבותיהם. מהמסמך ניתן להתרשם שמשטרת ישראל אינה מצליחה להתמודד עם עבירות אמצעי לחימה (אמל"ח) והשימוש בנשק ביישובים הערביים ולא עולה בידה לרכוש את אמון הציבור הערבי. גם אמצעי התקשורת השונים הצטרפו לביקורת על תפקוד המשטרה, ובסיקור דו"ח המבקר הודגשו כישלונותיה כעיקר הממצאים.
אירועי הירי...
שילוב שחקנים בני מיעוטים בנבחרת ישראל בכדורגל
תומר פדלון
הדים, גיליון 5, מארס 2019
בשנים האחרונות מסע הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם הולך וגובר. הקריאות לחרם על מדינת ישראל באות לידי ביטוי כמעט בכל מישור אפשרי במערכת הבינלאומית. מסע הדה-לגיטימציה לא פסח על הספורט בכלל והכדורגל בפרט, תופעה אשר הגיעה לשיא עם המאמצים של התאחדות הכדורגל הפלסטינית, בראשות ג'יבריל רג'וב, להדיח את ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) בשנת 2015. לו הייתה מתקבלת החלטה כזו, משמעות הדבר היא שנבחרת ישראל תודר מאירועי ספורט בינלאומיים לרבות המונדיאל, וקבוצות כדורגל ישראליות לא תוכלנה להשתתף במסגרות תחרותיות. נכון להיום מאמצים אלה עלו...
גיליון 4, נובמבר 2018
מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות על הפוליטיקה של החברה הערבית בשנת 2018
הדים, גיליון 4, נובמבר 2018
ב-30 באוקטובר התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ובכלל זה גם במרבית היישובים הערביים. בחינה של מערכת הבחירות ותוצאותיה מבליטה מספר מגמות, ביניהן: א) החולשה היחסית של המפלגות הפוליטיות הארציות, לעומת עוצמת המבנים החמולתיים והעדתיים בכל הקשור לשלטון המקומי; ב) ההיחלשות של מפלגת בל"ד; ג) שיעור השתתפות גבוה במיוחד בבחירות המקומיות לעומת הבחירות לכנסת, דבר המעיד על מעורבות פוליטית מתחזקת; ד) אלימות מילולית ואף פיזית בין מחנות יריבים בחברה הערבית; ה) השימוש ברשתות חברתיות ובעיקר ברשת "פייסבוק" כזירת פעילות מרכזית, לראשונה בתולדות...
לימודי ערבית בבתי הספר העבריים בישראל
הדים, גיליון 4, נובמבר 2018
בחודש יולי 2018 עבר בכנסת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. בסעיף 4 של החוק ישנה התייחסות למעמד השפה הערבית, ובפועל "שנמוך" מעמדהּ משפה רשמית במדינה לשפה בעלת מעמד מיוחד, שטרם נקבע. השלכות החוק, הן בתחום השפה וכן בסוגיות של שוויון זכויות וחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, טרם התבררו. לצד זאת, המדיניות הכלכלית שמובילה הממשלה מקדמת הזדמנויות למפגש בין ערבים ליהודים: במרחב האקדמי, בשוק העבודה ובמרחב הציבורי. הילדים של היום יהיו אזרחים בחברה שבה ערבים ויהודים יחיו זה לצד זה במרחבים רחבים יותר. לעתיד זה מערכת החינוך חייבת להכין את...
האם המצב הכלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב משתפר?
מאיר אלרן
הדים, גיליון 4, נובמבר 2018
לאחרונה התפרסם דוח מסכם של היחידה לחקר התעסוקה של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על תכנית החומש (הקודמת 2016-2012) לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב (בתקציב מקורי רב-שנתי של 3.26 מיליארד שקל, שני שליש ממנו תקציב תוספתי. לפי גרסה ממשלתית מעודכנת התקציב לא עלה על מיליארד שקל). מדובר בדוח חשוב, מפורט, מנותח בקפידה ומבוסס על כלי מחקר מקצועיים. יש לו תרומה רבה להבנת מצבם הקשה של הבדואים בנגב וללימוד סוגיה מרכזית: באיזו מידה משכילה ממשלת ישראל לקדם את מצב האוכלוסייה הבדואית בנגב באמצעות מנופים כלכליים מערכתיים?
המחקר...
גיליון 3, יולי 2018
ברית ערבית – ממשלתית
הדים, גיליון 3, יולי 2018
בשנים האחרונות עוברת הפוליטיקה הערבית שינוי משמעותי. כמעט מתחת לפני השטח ומבלי שהדברים יקבלו ביטוי מוצהר, מתכנס הזרם המרכזי של המנהיגות הערבית בישראל לאסטרטגיה פוליטית המבוססת על שיתוף פעולה עמוק דווקא עם ממשלות הימין של בנימין נתניהו. אחד הביטויים המפורשים לתהליך הזה הוא השותפות שנוצרה בין ראש הרשימה הערבית המשותפת, אימן עודה, ובין הפקידות הממשלתית במשרד האוצר ובמשרד לשוויון חברתי סביב גיבוש תכנית החומש התקדימית למגזר הערבי, שהתקבלה בדצמבר 2015 כהחלטת ממשלה 922.
עודה ואנשיו היוו חלק מתהליך הגיבוש של התוכנית, שעל פי רוב הדעות היא...
הנשים הערביות בישראל – לקראת יותר ייצוג והשפעה ברשויות המקומיות
,
הדים, גיליון 3, יולי 2018
מעמד הנשים הערביות בישראל עבר תמורות משמעותיות בעשורים האחרונים, הן בחברה הישראלית הכללית והן בתוך החברה הערבית עצמה. אמנם הנשים הערביות עדיין לא זוכות לייצוג הולם במערכות ובתחומים שונים בישראל (כגון אקדמיה, רפואה, מערכת המשפט, משרדי ממשלה והמערכת הפוליטית הארצית), גם אם הייצוג שלהן מצוי במגמת עלייה מתמדת. כאשר בוחנים את ייצוגן של הנשים הערביות בשלטון המקומי, בתוך החברה הערבית עצמה, מגלים תמונה עגומה במיוחד. החברה הערבית בישראל הדירה בעבר וממשיכה להדיר נשים מתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות מתוך תפישה מסורתית שמדובר בתחום גברי, שאין...
מדד הביטחון האישי בחברה הערבית 2017
הדים, גיליון 3, יולי 2018
במאי האחרון, פרסמה עמותת יוזמות קרן אברהם את "מדד הביטחון האישי", שהציג תמונת מצב של האלימות, הביטחון האישי והשיטור ביישובים הערביים בשנת 2017. זהו הדו"ח הראשון בסדרת דו"חות שנתיים שמתוכננים לעקוב אחר העמדות של האזרחים הערבים בסוגיות של שיטור ואלימות, עבודת המשטרה בקרב האוכלוסייה הערבית ויישום החלטת הממשלה 1402 להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי שנתקבלה ב-10 באפריל 2016.
בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. דומה שהתופעה הגיעה לכדי מגפה. בשנת 2017 קופחו חייהם של 70 אזרחים ערבים בנסיבות של פשיעה,...
גיליון 2, מארס 2018
הפשיעה האלימה בחברה הערבית וההתמודדות עמה
מאיר אלרן
הדים, גיליון 2, מרץ 2018
מנתונים מעודכנים עולה תמונה מחרידה בחריפותה: 45 אחוזים מגלל מקרי הרצח בישראל מתבצעים בחברה הערבית. 42 אחוזים מהתקיפות החמורות בישראל מתבצעות על ידי ובתוך החברה הערבית. 65 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן בישראל הן מהחברה הערבית.
לא מפליא הוא שנתונים קשים אלה טורדים מאוד גם את שלוותם של האזרחים הערבים בישראל, שביטחונם האישי נמצא ברמת סיכון גבוהה. על פי סקרים מעודכנים, בעיית הפשיעה בקרב הערבים בישראל היא הנושא המטריד ביותר את האזרחים הערבים כאן. עם זאת, היא מציגה שאלות קשות לכל החברה הישראלית. על מנת לדון בתופעה זו הקדיש המכון...
המחלוקת בחברה הערבית סביב מלחמת האזרחים בסוריה
הדים, גיליון 2, מרץ 2018
המחלוקות בקרב החברה הערבית בישראל סביב מלחמת האזרחים בסוריה אינן חדשות, אך מידי פעם, עקב אירועים חריגים בסוריה, הן מתעוררות שוב. ניתן להבחין בין שתי עמדות מנוגדות: אחת תומכת במשטר אסד, השנייה מתנגדת ומגנה. תומכי אסד בקרב הערבים בישראל מציגים את פעילותו כמאבק נגד מזימה רב-לאומית, בהובלת ארצות הברית ומדינות המפרץ ותורכיה, המיועדת להריסה וחלוקה של סוריה. ההצלחה של אסד והישרדות המשטר מתקבלים כבסיס לסיום המלחמה. את הקו הזה מובילה מפלגת חד"ש, ובעיקר חברי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) שהם חלק דומיננטי במפלגה. תמונות הזוועה בסוריה...
דרושה הנהגה: הערבים אזרחי מדינת ישראל ומשבר המנהיגות
הדים, גיליון 2, מרץ 2018
שבעה עשורים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וכמיעוט של יותר מעשרים אחוזים מכלל החברה הישראלית, הערבים אזרחי המדינה עודם מגששים את דרכם הפוליטית והחברתית בצל מציאות מורכבת ומרובת פנים.
המיעוט הערבי שנשאר בישראל אחרי 1948 עבר תחנות מגוונות לצידה ובצלה של מדינת ישראל, החל ממיעוט שנמצא תחת ממשל צבאי עד 1966, עבור באירועים מכוננים, דוגמת יום האדמה בשנת 1976, וכלה במצבו הנוכחי, אשר דורש השתלבות עם החברה הישראלית, כלכלית וחברתית. דמויות רבות של מנהיגים צמחו בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל, דוגמת הפוליטיקאי והסופר המנוח אמיל חביבי, ראש עיריית נצרת...
''לא שוברים את הכלים'' – ממצאי מדד יחסי ערבים-יהודים 2017
, אפרים לביא
גיליון 2, מרץ 2018
המחקר על "מדד יחסי ערבים-יהודים", שעורך פרופ' סמי סמוחה מדי שנה, זוכה לעניין רב בציבור הישראלי. זהו אחד המדדים ארוכי הטווח במדעי החברה, שמאגר הידע שלו קיים מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. חלק משאלות הסקר של היום נשאלו כבר ב-1976. בכך המחקר שופך אור, בעקביות, על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים במשך יותר מארבעה עשורים. השוואה בין ממצאי סקר המדד הנוכחי לבין סקרי דעת קהל שערכו בנפרד המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון למחקרי ביטחון הלאומי, מצביעה על ממצאים ומגמות דומים ברוב הסוגיות.
המדד השנתי האחרון על יחסי ערבים-יהודים בישראל, שמתייחס...
בדצמבר 2015 אושרה תכנית חומש לחברה הערבית בהחלטת ממשלה מספר 922, לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל. התכנית גובשה מתוך הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של החברה הערבית בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אחד המרכיבים החשובים בתכנית (סעיף 7) הוא נושא הדיור והתכנון בחברה הערבית, שהינו מהנושאים הרגישים ביותר המשפיעים על היחסים בין החברה הערבית לבין המדינה, מראשית הקמתה ועד ימינו.
עיתוי הפעלת תכנית החומש הצטלב עם יישום רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה שנועדה להקל על אזרחי המדינה על ידי פישוט הליכים ואישור תכניות....
גיליון 1, נובמבר 2017
הפיגוע בהר הבית: משמעויות והשלכות
, מאיר אלרן
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
פיגוע הירי שהתרחש ב-14 ביולי 2017 בהר הבית, בו שלושה צעירים ערבים-ישראלים מאום אל-פחם הרגו ביריות שני שוטרים ממוצא דרוזי בשער הסליחות הסתמן כאירוע קשה במיוחד. אירוע שאתגר את מערכת היחסים הרגישה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ושגרר התפתחויות נוספות שיצרו גם משבר נמשך בין ישראל לבין ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפיגוע הוחלט על הצבת גלאי מתכות בכניסה להר הבית – החלטה (ששונתה לאחר זמן קצר) שעוררה גל מחאה בקרב האזרחים הערבים בישראל והפלסטינים בגדה המערבית במהלכו נהרגו שלושה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. בערב אותו יום נרצחו...
הרשימה הערבית המשותפת – מלכוד 22
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
יומיים אחרי שנכנס (2 יולי 2017) לכלא גלבוע כדי לרצות תקופת מאסר בת שנתיים שנגזרה עליו לאחר שהבריח לאסירים ביטחוניים מכשירים סלולאריים תקף חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס בחריפות את אימן עודה ראש הרשימה הערבית המשותפת. הדברים הופיעו במאמר שפרסם באתר "ערב 48" שבו האשים את עודה על היותו חסר גאווה עצמית, משתף פעולה עם השלטונות וכזה שהתנהלותו תוביל לסיום דרכה של הרשימה המשותפת כמסגרת פוליטית המייצגת את הציבור הערבי בישראל. ברקע של התקפה זו עומד חוסר הגיבוי של הרשימה המשותפת ושל ראשה במהלך העמדתו לדין והרשעתו של מי שהיה עד לא מכבר חבר הכנסת מטעם...
האוכלוסייה הערבית מתחילה לשאול שאלות את מנהיגיה...
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מאסה במצב הקיים ומתחילה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה שלה: "אנחנו רוצים הישגים... אנחנו רוצים שירותים... אנחנו רוצים פתרונות לבעיות העוני, האלימות, הדיור", ועוד ועוד. חלקים אף משמיעים ביקורת יותר חריפה, בדרישה שיפסיקו לעבוד עליהם בסיסמאות לאומניות ובהאשמת הממשלה והמשטרה בכל דבר, וכי גם למנהיגים הערביים יש תפקיד ביציאה מהמשברים שבו הסקטור הערבי שרוי. לטענתם, המנהיגים לא לוחצים מספיק על הממשלה, לא מפעילים קשרים מול משרדי הממשלה השונים, מסרבים להיפגש עם מנהיגים ציוניים ממלכתיים שבאים לבקר ביישובים הערביים...
המשטרה והחברה הערבית: האתוס השיטורי ומחירו
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
"היית סמל ומופת לנציג של משטרה לאומית. שוטר מוסלמי מסור, אשר אוכף את החוק במקצועיות, במסירות וללא משוא פנים"
מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך בהספד לרס"מ סנד זמירו ז"ל, מקלנסווה, שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו במשטרה.
הספד זה, לכאורה רגיל לאוזני אזרח יהודי, מגלם בתוכו, מבחינת האזרח הערבי, את מהותו של השסע בין המשטרה והחברה הערבית. המילים "משטרה לאומית" ו"שוטר מוסלמי" נאמרו מטעם המפכ"ל במטרה להעביר מסר ברור באשר לאתוס המכונן של המשטרה המכתיב את פעילותה בחברה הערבית, על מנת לחדד את המחלוקות האמתיות בבסיס שסע זה. זו אכן הטענה המרכזית של...
המטבע שמתחת לפנס
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
נתונים שפרסמה לאחרונה התאחדות התעשיינים בצפון מצביעים על מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן במפעלים באזור זה. זאת, על אף שהיקף האבטלה במחוז הצפון גבוה יותר מאשר במרכז הארץ ועומד על כ-8%. הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם מיומן בענפי התעשייה השונים ובעיקר טכנאים, הנדסאים ומפעילי מכונות. על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים, שהצעירים שבהם מתקשים למצוא עבודה, נתונים אלו מציגים נראה כשל במדיניות התעסוקה. במחקר שערכתי עם ד"ר סאמי מיעארי מצאנו כי למעלה משליש...
פרויקט מדד הייצוג של האזרחים הערבים בתקשורת העברית בישראל
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
אמצעי התקשורת במדינת ישראל הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת...
ביקורת ספרים
אפרים לביא
הדים, גיליון 1, נובמבר 2017
אמל ג'מאל / החברה האזרחית הערבית בישראל – אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, תל אביב, 2017, 311 עמ'.
רוב המחקרים אודות החברה הערבית-הפלסטינית בישראל נכתבו בידי אנשי אקדמיה (רובם יהודים ומקצתם ערבים), מתוך מבט על חברה זו כקרבן של מדיניות האפליה וההדחקה מצד מוסדות המדינה. כחסיד של תפיסת ה- structure agency, מציג פרופ' אמל ג'מאל בספרו את החברה הערבית בישראל כ"סוכנת" שחותרת לחולל שינוי במצבה ופועלת בתוך "מבנה", מדינת ישראל, המגדיר את אפשרויות הפעולה שלה. ג'מאל מעלה על נס את הישגיה של החברה...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....