"אם הפלסטינים והישראלים רוצים שתי מדינות זה בסדר, אם הם רוצים מדינה אחת זה בסדר מצדי. אני מתווך", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בספטמבר 2018. ובכן, ההתלבטות הסתיימה: ממשל טראמפ נצמד רשמית בעסקת המאה לפתרון שתי המדינות. הוא ממשיך – תוך סטיות ניכרות וביטול כל האיזונים הפנימיים במדיניות – את מדיניות כל קודמיו בבית הלבן בחמשת העשורים האחרונים, שהתבססה בעיקרה על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 מ-1967 ו-1973, בהתאמה. חידוש חשוב בתוכנית טראמפ הוא ביטול ההבחנה, שהייתה מקובלת על הממשלים האמריקאים הקודמים, בין...
עיתוי הזמנת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר סיעת 'כחול לבן' וראש האופוזיציה בני גנץ לבית הלבן, כחלק מהשקת "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, נקבע מסיבות פוליטיות – אמריקאיות וישראליות כאחת. עם זאת, מעבר לשיקולים אלה נמצאת סוגיה מהותית – הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאחר ומדובר באחד מנושאי הליבה של המדיניות הישראלית, חשוב לנתח משמעויות אפשריות של התוכנית, להעריך את השלכותיה על התהליך המדיני ואפשרויות קידומו של פתרון לסכסוך. יתר על כן, למרות הסירוב הפלסטיני לדון בתוכנית ועל אף השתיקה בעולם הערבי והגינויים הצפויים מבירות אירופה...
המתיחות בין איראן לבין ארצות הברית, שהחריפה בעקבות חיסול קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית והתגובה האיראנית למהלך, הנה מהחמורות בין המדינות מזה שנים. התנהלות הנהגותיהן של שתי המדינות לאחר האירועים העידה שוב כי אין להן עניין בעימות כולל ביניהן. עם זאת, סביר כי איראן תחזור למאבק א-סימטרי שתכליתו לקדם את סילוק הנוכחות האמריקאית מהמזרח התיכון ובעיקר מעיראק. לפיכך, גם אם בשלב זה ההסלמה הוכלה, מדיניות ההליכה על הסף של ארצות הברית ואיראן וכן מהלכים עצמאיים של גורמי מיליציה פרו-איראנים עלולים להוביל, ובלוח זמנים קצר, להידרדרות צבאית בין שתי...
ב-15 בינואר חתמו ארצות הברית וסין על "הסכם ביניים", כשלב הראשון בדרך לחתימת עסקה כוללת שתסיים את מלחמת הסחר ביניהן. עם זאת, ההישג הממשי מוטל בספק שכן עיקרי ההסכם מתרכזים בביטול, חלקי לפחות, של המכסים שהוטלו במהלך מלחמת הסחר, והדרישה האמריקאית שסין תצמצם את הסבסוד לחברות סיניות בבעלות ממשלתית, המקנה לחברות סיניות יתרונות על פני חברות אחרות, נותרה מחוץ להסכם. אי לכך, נראה שההסכם מהווה בעיקר שלב ראשון בהחזרת יחסי הסחר בין סין וארצות הברית למצבם כפי שהיה לפני תחילתה של מלחמת הסחר. מבחינת בעלות בריתה של ארצות הברית, וביניהן...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
אחרי שלושה עשורים של דומיננטיות בהם היתה ארצות הברית מעצמת-העל היחידה בעולם, העשור השלישי של המאה ה 21- נפתח בעיצומה של תחרות אסטרטגית רב-ממדית בזירה הבינלאומית. לתחרות זו שותפים מדינות, ארגונים ותאגידים בינלאומיים, והיא מובלת על ידי המעצמות: ארצות הברית, שעודנה החזקה ביותר מבחינת משאבים ויכולות; סין, הממנפת את העוצמה הכלכלית שצברה להשפעה מדינית ולעוצמה צבאית גוברת, אך קצב הצמיחה שלה הואט; רוסיה, שנשיאה הוותיק פוטין מתמודד עם אתגרים פנימיים מורכבים; והאיחוד האירופי, שעוסק רבות בסוגיות של הגירה וברקזיט ובאתגרים השונים מצד רוסיה.
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
העימותים בימים האחרונים בעיראק בין ארצות הברית לאיראן והמיליציות השיעיות בעלות בריתה מחריפים את המתיחות בין המדינות, הגם שנראה כי לשתיהן אין עניין בהידרדרות לעימות ישיר. בפועל, ניתן לראות בהם דווקא ביטוי למצוקתן. ארצות הברית ואיראן כאחת מתקשות לקדם את יעדיהן האסטרטגיים: מבחינת הממשל האמריקאי – כפיית שינוי מדיניות על איראן; ולגבי איראן – ריכוך דבקותה של ארצות הברית בסנקציות כאמצעי לחץ עיקרי מולה. ולגבי ישראל, נראה שמגמת ההימנעות האמריקאית מהפעלת לחצים צבאיים על איראן צפויה להימשך ואין לראות בתקיפה נגד מיליציה שיעית בעיראק...
במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם בינה לבין המעצמות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבות צעד זה על ידי הממשל. הצעד הרביעי, אותו נקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר האיראני כי ההפרות הן הפיכות וכי ישוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל...
הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפיה "הקמת התנחלויות ישראליות אזרחיות בגדה המערבית אינה כשלעצמה בלתי תואמת את המשפט הבינלאומי" תואמת את עמדות ישראל, והמסר הכלול בה נכון: עיסוק בשאלת חוקיות ההתנחלויות מפחית את הנכונות של הפלסטינים להתגמש באופן שיאפשר השגת פתרון מוסכם לסכסוך. עם זאת, התועלת המעשית בה, הן במישור המשפטי והן בהיבט המדיני, מועטה ואף כרוכים בה סיכונים ועלויות לישראל. בין היתר, קיים החשש כי היא תוביל להגברת הלחצים לקדם צעדים של סיפוח שעלולים להשפיע לרעה על המצב הביטחוני והמדיני. יתר על כן, גובר החשש כי...
לאחר עבודת מטה ממושכת בהובלת המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. ההחלטה באה לאחר לחצים אמריקאים שהופעלו על ישראל ומחשש לפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, לאחר שהובהר כי בוושינגטון מצפים מישראל לשנות עמדה כלפי הפעילות הסינית בשטחה. ההחלטה על הקמת מנגנון לפיקוח על השקעות זרות היא צעד חשוב ומתבקש, במיוחד לאור התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין והפיקוח הגובר על השקעות סיניות ברחבי העולם המערבי. עם זאת, על מנת שמנגנון...
מבצע "מעיין השלום" הוא המבצע השלישי של טורקיה בצפון סוריה מאז 2016, והמהלך השאפתני ביותר שלה עד היום בסוריה. למהלכים שהובילו למתקפה ולתוצאותיה משמעויות אזוריות ובינלאומיות החורגות מהמערכה הספציפית, בעיקר באשר להשלכות הצפויות של שאיפתו של הנשיא דונאלד טראמפ לשים קץ למעורבותה של ארצות הברית בסכסוכים אזוריים על התנהלות השחקנים השונים. עצם המתקפה, לאור ריבוי האיומים הטורקים בנושא, לא הייתה מפתיעה, והגעת הכוחות הכורדים להסכם עם משטר אסד לנוכח התממשות האיומים, אף היא הייתה צפויה. עם זאת, התרחשותה כבר לאחר ארבעה ימי לחימה הייתה...