במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם בינה לבין המעצמות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבות צעד זה על ידי הממשל. הצעד הרביעי, אותו נקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר האיראני כי ההפרות הן הפיכות וכי ישוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל...
הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפיה "הקמת התנחלויות ישראליות אזרחיות בגדה המערבית אינה כשלעצמה בלתי תואמת את המשפט הבינלאומי" תואמת את עמדות ישראל, והמסר הכלול בה נכון: עיסוק בשאלת חוקיות ההתנחלויות מפחית את הנכונות של הפלסטינים להתגמש באופן שיאפשר השגת פתרון מוסכם לסכסוך. עם זאת, התועלת המעשית בה, הן במישור המשפטי והן בהיבט המדיני, מועטה ואף כרוכים בה סיכונים ועלויות לישראל. בין היתר, קיים החשש כי היא תוביל להגברת הלחצים לקדם צעדים של סיפוח שעלולים להשפיע לרעה על המצב הביטחוני והמדיני. יתר על כן, גובר החשש כי...
לאחר עבודת מטה ממושכת בהובלת המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. ההחלטה באה לאחר לחצים אמריקאים שהופעלו על ישראל ומחשש לפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, לאחר שהובהר כי בוושינגטון מצפים מישראל לשנות עמדה כלפי הפעילות הסינית בשטחה. ההחלטה על הקמת מנגנון לפיקוח על השקעות זרות היא צעד חשוב ומתבקש, במיוחד לאור התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין והפיקוח הגובר על השקעות סיניות ברחבי העולם המערבי. עם זאת, על מנת שמנגנון...
מבצע "מעיין השלום" הוא המבצע השלישי של טורקיה בצפון סוריה מאז 2016, והמהלך השאפתני ביותר שלה עד היום בסוריה. למהלכים שהובילו למתקפה ולתוצאותיה משמעויות אזוריות ובינלאומיות החורגות מהמערכה הספציפית, בעיקר באשר להשלכות הצפויות של שאיפתו של הנשיא דונאלד טראמפ לשים קץ למעורבותה של ארצות הברית בסכסוכים אזוריים על התנהלות השחקנים השונים. עצם המתקפה, לאור ריבוי האיומים הטורקים בנושא, לא הייתה מפתיעה, והגעת הכוחות הכורדים להסכם עם משטר אסד לנוכח התממשות האיומים, אף היא הייתה צפויה. עם זאת, התרחשותה כבר לאחר ארבעה ימי לחימה הייתה...
המשטר האיראני מנהל מערכה בחזית הדיפלומטית, בחזית הכלכלית וכן בתחום הגרעין, מול מדיניות ה"מקסימום לחצים" של ממשל טראמפ. המדיניות האיראנית, המוגדרת על ידי המשטר כ"מקסימום התנגדות", מתמקדת בסירוב להיפגש עם טראמפ ולחזור למשא ומתן לפני שהסנקציות שהוא הטיל על טהראן תוסרנה. שר החוץ האיראני עצמו, מוחמד זריף, מקיים שורת ביקורים מדיניים במדינות רבות כחלק מההתרסה נגד הסנקציות האישיות שוושינגטון הטילה עליו. במישור הכלכלי, איראן חתמה בחודשים האחרונים הסכמים עקרוניים להרחבת הסחר, בעיקר עם מדינות שכנות לה. ואולם, ההתמודדות של...
תקיפות שביצעה כמדווח ישראל בחודש האחרון בעיראק, ובימים האחרונים בסוריה ובלבנון, הן חלק מ"המערכה בין המלחמות" (מב"מ) שהיא מנהלת נגד קמפיין לוחמת השלוחים של איראן באזור. אירועים אלה חורגים מהשגרה ומהעקרונות שהנחו עד כה את ניהול המערכה בשנים האחרונות. שלושה מאפיינים בולטים בהשתלשלות האחרונה: זירות הפעולה, קצב המבצעים והפרופיל הפומבי שניתן להם. לאירועים אלה הסברים אפשריים במישורים האסטרטגי, המבצעי והפוליטי-מדיני; ושלוש השלכות אפשריות: הסלמה בלבנון, מתחים ביחסים עם ארצות הברית, וצמצום מרחב הפעולה במב"מ בעתיד. יתר על...
ההסלמה שחלה באחרונה בעימות בין ארצות הברית לאיראן ממחישה את נחישותם של שני הצדדים לא לוותר על עמדותיהם, מתוך הבנה כי תהיה לכך השלכה על יכולת המיקוח שלהם במשא ומתן עתידי ביניהם. בצד הפגנות הכוח ההדדיות מתקיימים מאמצי תיווך, בעת הנוכחית בהובלת נשיא צרפת, בניסיון לגבש את תנאיו ומאפייניו של הדו-שיח. בהסתכלות קדימה, שני התרחישים המובילים היו ונותרו: (1) עימות מתמשך בפרמטרים הנוכחיים בין הצדדים; (2) חזרה למשא ומתן. גם אם הצדדים אינם מעוניינים בעימות צבאי רחב יותר, הדינמיקה הנוכחית יכולה להוביל אותם לכך. ההיערכות הישראלית צריכה להיות לשני...
התחרות על הקמת תשתיות תעבורת המידע של העתיד נמצאת בקדמת חזית התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית וסין. שתי המעצמות מתחרות על תמיכתן ותשתיותיהן של מדינות נוספות כדי לקנות יתרונות טכנולוגיים, כלכליים וביטחוניים. מניעת מעורבות חברות סיניות בתשתיות דור חמישי (G5) בארץ הינה הדרישה הברורה והמפורשת ביותר, שהפנה הממשל בארצות הברית לישראל, תוך יצירת זיקה ברורה לסיוע הביטחוני ולשיתוף הפעולה המודיעיני. כאשר אלו הם פני הדברים, ברור שעל ישראל להיענות לדרישת ארצות הברית בנושא זה, ובמקביל להמשיך ולקדם את יחסיה עם סין בתחומים, שבהם פעילות מסחר וכלכלה...
שרשרת התפרצויות "געשיות" מדווחת מרחבי העולם: "מלחמת הסחר", הטלת מכסים הדדית, סנקציות על חברות, איתותים צבאיים בים סין הדרומי, מפגשי מנהיגים ו"הפסקות אש" זמניות. כולם ביטוייה של ההתנגשות ההיסטורית בין "הלוחות הטקטוניים" של ארצות הברית של אמריקה ושל הרפובליקה העממית של סין. בדומה לתהליכים שעיצבו את כדור הארץ, תעצב ההתנגשות את הנוף לדורות הבאים: מדינית, כלכלית וצבאית. לישראל מקום שולי ומשני בדינמיקה זו, אולם גלי ההדף מגיעים אליה ומציבים אתגרים מורכבים למדיניותה ולביטחונה הלאומי. בעיקרו של דבר, על...
בתקשורת הבינלאומית דווח כי ארצות הברית ביצעה מתקפת סייבר נגד מחשבי שליטה ובקרה של מערכי הגנה אווירית וטילי קרקע-קרקע האיראנים. הנחת העבודה למאמר זה היא שדיווחים אלה נכונים עובדתית, ועל בסיס זה תנותח משמעותם. כאשר ארצות הברית בחרה להימנע מתגובה קינטית ולהעדיף מתקפת סייבר מבודדת (standalone), כלומר שלא בסינרגיה עם מהלכים קינטיים משלימים, היא העמיקה את מיצובה כשחקן הנרתע מסיכונים ומחירים. בהיבט זה, יתכן שרב נזקה של מתקפת הסייבר האמריקאית על תועלתה. היא אמנם מדגימה יכולות, אך גם מעמיקה את מיצובה של ארצות הברית בעיני איראן ובעיני עצמה...
אחד הממדים שאליו גולשת ההסלמה האמריקאית-איראנית בשבועות האחרונים הוא המרחב הקיברנטי. העתקתו החלקית של העימות למרחב הסייבר מאפשרת לבצע פעולות תגמול תוך הפחתת התהודה שתחייב את הצד השני להגיב ולהסלים – כפי שניתן להבין את מתקפת הסייבר שביצעה ארצות הברית בתגובה להפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן. עם זאת, בהתחשב בקצב ההתפתחות הגבוה של הידע והטכנולוגיה בתחום הסייבר, שילובו של תחום זה בעימותים בינלאומיים מעמידה בסכנה ממשית את המדינות המפגרות מאחור במרוץ הטכנולוגי. ערב הסעודית נמצאת במקום רגיש במיוחד בהקשר זה.
מפגש היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, שהתקיים בירושלים, היה שלב ראשון בחידוש שיתוף הפעולה בין וושינגטון למוסקבה בסוגיות מזרח תכוניות, ובראשן האתגר האיראני והסדרה עתידית בסוריה. היועצים האמריקאי והישראלי ניסו ללחוץ על מוסקבה לצמצם את הסיוע לאיראן והתמיכה בה תמורת הקלה בסנקציות מערביות המוטלות עליה. רוסיה מצידה חותרת למצב את עצמה כמתווכת בין ארצות הברית וישראל לאיראן במכלול נושאים, מסוגיית הגרעין ועד השפעה אזורית. התקיפה האווירית הישראלית שבוצעה נגד מטרות איראניות בסוריה שבוע לאחר המפגש הייתה עדות לכך שרוסיה לא סיפקה...
