כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.

החלטת מועצת הביטחון לדחות את הצעת ההחלטה האמריקאית להאריך את האמברגו על מכירות אמל"ח לאיראן, שתוקפו עומד לפוג ב-18 באוקטובר, ממחישה את בדידותו של הממשל. זאת, על רקע מורת הרוח מצעדיו החד-צדדיים והקרע העמוק בינו לבין בנות בריתו המסורתיות באירופה. הממשל מתכוון לדרוש עתה מהמועצה להפעיל את הסעיף שיחזיר (snapback) את כל הסנקציות וההגבלות שהוטלו על איראן בעבר ובוטלו לאחר גיבוש הסכם הגרעין. מימוש הדרישה האמריקאית הנו בעיקרו סוגיה פוליטית יותר ממשפטית, שכן רוסיה וסין, הטוענות כי אין לארצות הברית סמכות לקדם צעד זה לאחר פרישתה מהסכם...

חברת הנפט והגז האמריקאית "שברון" הודיעה ב-20 ביולי כי היא רוכשת את חברת נובל אנרג'י – גם היא אמריקאית – השותפה בקונסורציום שהוא בעליו של מאגר הגז הטבעי לווייתן, שבו מצויים שני שלישים מעתודות הגז הטבעי של ישראל. בהודעה הרשמית בדבר הרכישה נאמר שכך רוכשת שברון נכסים מניבים במימי ישראל ומחזקת את מעמדה במזרחו של אגן הים התיכון. מעורבות חברה אמריקאית גדולה כשברון תחזק את מעמדה של ישראל בפורום הגז של מזרח הים התיכון, שבו מעורבות גם מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, יוון ואיטליה. חשיבות יתרה נודעת גם לעיתוי ההודעה,...

לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות סיניות לתקשורת מדור חמישי (5G) מחריף, ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. במקביל, תאגיד Huawei נמצא במוקד סערות פוליטיות ברחבי העולם וספקיות סלולר בוחרות לאחרונה בחלופות מערביות במקום להמתין להכרעת ממשלותיהן בעניין השימוש בטכנולוגיה סינית. למרות העדר הצהרות רשמיות של ממשלת ישראל בנושא, הסבירות כי תשתיות ה-5G במדינה יכללו טכנולוגיה סינית נותרה נמוכה עד אפסית. לאור מספר יוזמות אמריקאיות שצוברות תאוצה ולפיהן יש לגבש קואליציות של מדינות מערביות שימנעו משימוש...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.   מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...

מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...

ב-20 במאי פרסם הבית הלבן את מסמך "גישתה האסטרטגית של ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין", המתאר את האתגר שמציבה סין לארצות הברית ואת אסטרטגיית המענה לו. בעיקרו המסמך הוא המשך ישיר של "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" של הנשיא דונלד טראמפ מדצמבר 2017, שבמרכזה "תחרות המעצמות האסטרטגית". ב-29 במאי נשא הנשיא טראמפ נאום שבו תקף את מדיניות סין ואת התנהלותה סביב מגפת הקורונה וסוגיית הונג קונג. הנשיא תיאר את התגובה שתנקוט ארצות הברית, ולא חסך ביקורת גם מקודמיו, אשר מדיניותם אפשרה, לדבריו, לסין לפגוע באינטרסים...

במסמך המעודכן (20 במאי 2020) של "הגישה האסטרטגית האמריקאית כלפי סין" (United States Strategic Approach to the People’s Republic of China), נטען כי "ארצות הברית לא העריכה מספיק את רצונה של המפלגה הקומוניסטית להגביל את הרפורמות הכלכליות והפוליטיות, והקשר של סין עם העולם לא הוביל לחברה פתוחה וחופשית כפי שארצות הברית קיוותה". דברים אלה מחזקים את התפיסה הסינית כלפי ארצות הברית, הנשענת על חוסר אמון וחשדנות רבת שנים אשר לכוונות האחרונה לפגוע ביציבות סין ובשלטון המפלגה. באחרונה אף הופתעה סין מעוצמת הפעילות האמריקאית נגדה,...

בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020  – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.

"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...

התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות...

"חוק הביטחון הלאומי בהונג-קונג", שאומץ באחרונה במליאה השנתית של שני מושבי הקונגרס העממי בסין, מסמן עניין בשימור הריבונות הסינית מול "דאגה מהתערבות זרה" בשטחים המוגדרים "אינטרס ליבה". לאחר אישורו, פרסמו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וקנדה הצהרה משותפת, שבה הביעו דאגה עמוקה מהחקיקה . עם זאת, תגובתן הייתה מתונה יחסית ורק הנשיא האמריקני טראמפ הצהיר על מעשים בפועל, כשאמר שמדינתו תפסיק להעניק להונג-קונג מעמד של אזור סחר בינלאומי מיוחד. יצוין שמשמעות החוק חורגת מעבר להקשר הונג-קונג בלבד – היא מסר ברור כי...