כל הפרסומים בנושא המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר

נשיא סין הכריז לאחרונה במוסקבה כי ארצו "עומדת הכן להשתתף בשיקום סוריה", ויש שיראו בכך חיזוק להערכתם, כי סין תיטול על עצמה תפקיד משמעותי בשיקום, ובכך תממש את יכולותיה הניכרות בבניין תשתיות. פרסומים כאלה מקושרים תדיר למימוש "יוזמת חגורה ודרך" הסינית, והיו גם שהרחיקו והזהירו מסיכונים הכרוכים בכך לישראל. כמו בנושאים אחרים הנוגעים לסין ולמדיניותה, פרסומים רבים בנושא מקורם במשאלות לב, במניפולציות מכוונות, או באמירות חסרות ביסוס. ניתוח שקול של האינטרסים של סין, מדיניותה ודרכי פעולתה, מעלה שהסבירות להשקעה ולמעורבות סינית...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

ישראל וסין ציינו בשנת 2017 מלאת 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים ביניהן. כינון היחסים התאפשר, בין היתר, בזכות שינויים גיאו־אסטרטגיים — התפרקות ברית המועצות והגוש הקומוניסטי וכינוס ועידת השלום במדריד בנובמבר 1991. במהלך שבוע אחד בינואר 1992 כוננה ישראל יחסים עם סין ועם הודו. אופיים של קשרי ישראל־סין עבר שינוי לאורך השנים. בהכללה, העשור הראשון של היחסים התמקד בקשר הדוק בין הממסדים הצבאיים ובמכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות )שהחלו כבר בשנות השמונים(. העשור השני התמקד, לאור ירידת הרכיב הצבאי־ביטחוני בעקבות משבר ה'פלקון' וה'הארפי', בשיתוף...

שורת פרסומים באוסטרליה בעניין השפעה סינית בפוליטיקה, בכלכלה ובאקדמיה האוסטרלית הובילה למחאה ציבורית, ונבחרי הציבור ביבשת אוסטרליה נאלצו לחוקק חוקים ותקנות חדשים שירסנו את ההשפעות הזרות בפוליטיקה ויהדקו את הרגולציה על השקעות. המתח באוניברסיטאות החריף עד כי סין נאלצה להוציא אזהרה נדירה לסטודנטים שלה הלומדים באוסטרליה, מחשש לביטחונם, וזאת לאחר מספר מקרים של הכאת סטודנטים סינים ופרסום עלונים גזעניים בשתי אוניברסיטאות במלבורן. לכאורה, האירועים ביבשת המרוחקת אינם נוגעים לישראל. אומנם אוסטרליה וישראל הן מדינות דמוקרטיות המנהלות כלכלת שוק...

חברות סיניות ממשלתיות ופרטיות רוכשות בעשור האחרון חברות ישראליות, ומשקיעות בקצב גובר בתחומים אזרחיים שונים כגון תשתיות תחבורה, מזון, כימיקלים, משאבי כרייה, טכנולוגיות סלולר, ביטחון סייבר ומֶד־טק. במדינות רבות כפופה רכישת נכסים מקומיים על ידי חברה זרה להוראות רגולציה. בישראל מחויבים תאגידים מסחריים לדווח מיידית לרשות לניירות ערך על התקשרות לרכישת נכסיהם (או השקעה המקנה שליטה) כבר החל משלב המשא ומתן. ההליך הרגולטורי בישראל מתמקד בהיבטים פיננסיים במהותם, ובוחן בין היתר את מידת המינוף הפיננסי של החברה הרוכשת ואת המבנה התאגידי שלה. לעומת...

יצוא בטחוני מסין למזרח התיכון החל ב־1975, היה במגמת ירידה מאז שיאו בשנות השמונים, והוא בעל משקל זניח בהשוואה לאספקת הנשק לאזור מצד ארצות־הברית, רוסיה ומדינות המערב. עם זאת, אפשר שמסתמנת כעת ראשית שינוי מגמה שמקורה בהתלכדות מגמות של התרחבות האינטרסים של סין והעמקת קשריה הכלכליים במזרח התיכון, התעצמותה הצבאית־תעשייתית והבשלת טכנולוגיה צבאית אטרקטיבית מתוצרתה. זו האחרונה מתבטאת ביצוא מוצרים ייחודיים בעלות נמוכה ובאיכות מספקת כגון כלי טיס תוקפים בלתי מאוישים, המוצעים למכירה למדינות באזור ללא מגבלות מדיניות שמטילות מעצמות אחרות. עבור...

מאז שנות התשעים של המאה הקודמת חל שיפור משמעותי במאזן היחסים הבינלאומיים של ישראל, ובמיוחד בהיבט הכלכלי. התפוררות הגוש הקומוניסטי, כינון היחסים עם הודו וסין ושדרוג היחסים עם האיחוד האירופי אפשרו לישראל פריצה לשווקים חדשים, תוך מינוף היכולות המתפתחות שלה בתחומים מגוונים, מפיתוח וייצור מערכות נשק ועד התפלה ומִחזוּר של מים והשקיה. הזירה הבינלאומית, שהתאפיינה בדו-קוטביות גושית עד נפילת המשטר הסובייטי ברוסיה, ולאחר מכן- במשך כשני עשורים- בעליונות הבלתי מעורערת של ארצות-הברית, שינתה את פניה. העליונות הצבאית הטכנולוגית של ארצות-הברית נותרה...

בשלושת העשורים האחרונים זינקה סין בצמיחה מהפכנית למעמד של מעצמה כלכלית עולמית, במקום השני אחרי ארצות-הברית. בד בבד היא מבססת לעצמה מעמד מעצמתי גם בתחום המדיני וחותרת אליו בתחום הצבאי-ביטחוני. על רקע זה התפתחו גם יחסיה עם ישראל שראשיתם ב־1992, ושבהם חלה בעשור האחרון צמיחה מהירה, בעיקר בתחום הכלכלה. בשלב זה של תולדותיה מבקשת סין לבסס את המשך צמיחתה ויציבותה על פיתוח שוק פנימי ושירותים, על שיפור איכות חיים וסביבה ועל נטילת עמדת הובלה עולמית בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות כאשר לרשותה שווקים ועודפי הון וייצור ניכרים, שאת חלקם היא מפנה אל מחוץ...

במלאת יותר מחצי יובל לכינון יחסיה הדיפלומטיים עם סין, ניצבת ישראל בפני אתגרי מדיניות מרתקים. בלבם: מיצוי היתרונות מן היחסים לתועלת שני הצדדים ולאורך זמן, מצד אחד, תוך ניהול המורכבות וצמצום הסיכונים הכרוכים בהם, מצד שני. ביחסיה עם סין ישראל אמנם ייחודית אך כמובן אינה יחידה. ברחבי העולם מתמודדות מדינות וחברות רבות עם אתגרים אלה, והן צברו ניסיון ממושך, ידע עשיר ולקחים עמוקים, אשר ישראל יכולה להסתייע בהם לשם גיבוש פתרונה שלה ל"כתב החידה הסיני". המאמרים בקובץ זה מאירים מזוויות שונות את מדיניות ישראל ליחסיה עם סין, הן במבט ישיר...

ועידת ראש הממשלה לחדשנות ישראל-סין סימנה שיא חדש ביחסי ישראל-סין, כפי שהתפתחו בשני העשורים האחרונים. נראה כי עליית המדרגה ביחסים הפוליטיים תואמת את התהדקות היחסים, בעיקר הכלכליים, בין המדינות, אך האם שליחתו של סגנו ומקורבו של הנשיא לוועידה מאותתת על כי סין הניחה מאחור מתחים מהעבר וזוהי הסיבה המרכזית להגעתו? לא בטוח. אפשרות אחרת היא שיש קשר בין הביקור לבין נושא רחב הרבה יותר – מלחמת הסחר המתפתחת בין סין לארצות הברית. צודק משרד החוץ שטוען כי היחסים הכלכליים של ישראל עם סין הם מבורכים ויש לשאוף להרחיבם לטובת המשק הישראלי, וצודקים...

מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.