סין, רוסיה ויריבים פוטנציאליים אחרים של ארצות הברית מגבירים את מאמציהם לפגוע בשרשראות האספקה עליהן מסתמכים רשתות חשמל וענפי תשתית אחרים. כבר כיום מתקיימות יוזמות חשובות לחיזוק ניהול הסיכונים בשרשרת האספקה, אולם למרות האמצעים שננקטו, קהילת המודיעין האמריקאית סבורה שההיקף והתחכום ההולכים וגדלים של ההתקפות על שרשרת האספקה "מציבים חלקים שלמים של הממשל והכלכלה שלנו בסיכון".[1] אתגרים דומים עומדים בפני ישראל, בריטניה ושותפות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. אין כיום תהליך מקיף, המקודם על ידי בעלי עניין, שיבטיח לבעלי תשתיות...
"לוחמה כלכלית רחבה" היא מכלול פעולות לשם פגיעה, או איום בפגיעה, במשק אויב/יריב, במטרה להפעיל עליו לחצים, או להחלישו, וזאת כדי להשיג את יעדיו האסטרטגיים של מפעיל הלוחמה. "לוחמה כלכלית רחבה" כוללת בתוכה: לוחמה כלכלית מקובלת (כגון סנקציות), לוחמה קינטית ולוחמת סייבר נגד כלכלת האויב.
עידן הסייבר משַנה את תחום הלוחמה הכלכלית הרחבה. בהיבט ההתקפי, יכולות סייבר מאפשרות לפגוע בכלכלת האויב, בעת מלחמה ובין המלחמות. לוחמת סייבר עשויה להעצים את הפגיעה במשק האויב, בנוסף על סנקציות כלכליות ו/או התקפות קינטיות. בהיבט ההגנתי מדובר...
לוחמת סייבר, לפני משבר גרעיני או במהלכו, עלולה לערער את יציבות ההרתעה הגרעינית – מהשפעה שולית עליה ועד השפעה קטלנית, ובכלל זה יכולה לשבש את העברת המסרים בין מנהיגים בעיתות משבר ולזרוע בלבול בהערכותיהם לגבי האירוע המתגלגל. מאמר זה בוחן את התנאים לניהול מוצלח של משבר גרעיני, את נקודות התורפה האפשריות במהלכו כתוצאה מלוחמת סייבר ואת התרחישים לכשל הזדמנויות.
תהליך הניהול של סיכוני סייבר הוא בעל חשיבות גבוהה ביותר כדי לשפר את מידת המוגנות והמוכנות הארגונית לאירוע סייבר. תהליך זה מהווה נדבך חשוב בניהול הסיכונים התפעוליים וכן בניהול הסיכונים הכולל של הארגון. במספר מגזרים במדינת ישראל מחויבים הארגונים לקיים תהליך ניהול של סיכוני סייבר על פי הנחיות הרגולטור. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את המתודה של ניהול הסיכונים ולהציע קווים מנחים לניהול סיכונים במרחב הסייבר, תוך אפיון השלבים העיקריים בתהליך זה.
חוסנו של המגזר הפרטי במרחב הסייבר משפיע באופן מכריע על הביטחון הלאומי. מגזר זה מהווה לרוב חוליה חלשה דרכה מתפתחת מתקפה קיברנטית ומשמש כקרש קפיצה עבור תוקפים המעוניינים לפגוע במטרות מדינתיות. יחד עם זאת, כשלי שוק מובנים מובילים להיעדר השקעה ארגונית מספקת בהגנת סייבר ראויה. החצנה שלילית של נזקי סייבר בארגונים, הקושי בכימות התועלת שבהשקעה שכזו, היעדר אחריות של ספקי תוכנה וחומרה עבור בעיות אבטחה במוצריהן, ושוק תחרותי המתגמל חדשנות וקידמה על פני הגנת סייבר ראויה יוצרים פער הדורש התערבות מדינתית. סקירת משטרי רגולציה להגנת הסייבר בעולם...
בעוד רבים חוששים, ובצדק, ממרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון וסדר היום האזורי והבינלאומי ממוקד בתחום זה, האזור עצמו נמצא בעיצומו של מרוץ חימוש קונבנציונאלי. הכמות והאיכות של הנשק המגיע לאזור עלולים לפגוע ביתרון הצבאי האיכותי הישראלי. המוטיבציה מאחורי הרכישות קשורה בעיקר בחשש מפני איראן, ולמצער בתחרות פנים-אזורית, ולרצון של מדינות ערב, בראשן מדינות המפרץ, למצב את עצמן כגורמים בעלי מעמד ויוקרה.
ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של מעצמות, מדינות וצבאות שלא הצליחו לזהות פוטנציאל מהפכני של טכנולוגיה חדשה, וכתוצאה מכך איבדו את יתרונם ואת הרלוונטיות שלהם. מאמר זה מצביע על הפער בין השינויים הטכנולוגיים המהותיים שהסייבר יוצר ומאפשר ובין האופן שבו מתפקדים ארגוני המודיעין, אשר נותרו נטועים בתפיסות, בארכיטקטורה ובאתוסים שמקורם בפרדיגמת "מעגל המודיעין" שכוּננה בין שתי מלחמות העולם. 1 פער זה יוצר צורך בשינוי מערכתי ותפיסתי, אולם שינוי כזה מתעכב בשל היעדר תחושת משבר ודחיפות בקהילת המודיעין ובשיח הציבורי וזאת, למרות שהשיח על הפערים בין...
בדומה למונחים אחרים הקשורים לתחום הסייבר, אין כל הגדרה מגובשת למונח "מודיעין סייבר" ואין בנמצא די מחקרים המתמקדים באופן בו הוא נוצר. לאור זאת, מטרתו של מאמר זה היא לצייר תמונה ברורה יותר של ענף מודיעין הסייבר הנמצא בצמיחה, וזאת באמצעות סקירה של המחקרים האנליטיים הקיימים בנושא. המאמר סוקר את הספרות המדעית הזמינה העוסקת במודיעין הסייבר, דן במושג זה ובוחן כיצד הוא מגובש באמצעות "מעגל המודיעין" (בסייבר). המאמר מסתיים בהדגשת החשיבות של פיתוח הבנה ברורה ומשותפת לבעלי העניין הרלוונטיים בתחום הביטחון, ובייחוד בתחום אבטחת...
תחום הסייבר נמצא בתהליך שיהפוך אותו לענף נוסף בלוחמה המדינתית, בדומה לענפי היבשה, הים, האוויר או החלל. ככזה, הוא עתיד להנביט דוקטרינת הפעלה מלאה ובשלה שתשאב מרכיבים מדפוסים והגיונות צבאיים כלליים ותשתלב במערכה הקונבנציונלית באופן סינרגטי עם מאמצים אחרים. כמה ממעצמות הסייבר כבר פיתחו דוקטרינות ויכולות מתאימות, אך רוב מדינות העולם ממוקדות עדיין באבטחת סייבר ולא בלוחמת סייבר, הגנתית והתקפית כאחת. אבטחת הסייבר מבוססת על פרקטיקות ומוצרים גנריים, המיועדים לאבטח בפני איומי ייחוס גנריים, שבמקרים רבים הם תת־מדינתיים. לעומת זאת, לוחמת סייבר...
גרמניה היא מדינה מובילה באיחוד האירופי ואחת מהכלכלות החזקות בעולם. כתוצאה מכך היא מהווה מטרה מרכזית למתקפות קיברנטיות מצד מדינות, ארגוני טרור וארגוני פשע. התגברות האיום על הדמוקרטיה הגרמנית באמצעות קמפיינים של הפצת מידע כוזב, לצד האיום עליה מצד רוסיה, הובילו לשינוי בתפיסת הביטחון הגרמנית והביאו את ממשלת גרמניה לחתור להגברת עצמאותה בתחום הסייבר ולהתבססות על יכולות התקפיות במרחב זה. הבנת דרכי התמודדותה של גרמניה עם איומי הסייבר ותוכניותיה העתידיות בנושא זה חשובה לצורכי למידה והשוואה, וכן כדי לספק תובנות חדשות בסוגיה זו, במיוחד עבור...
טורקיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר במזרח התיכון מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומוסדית, ויחד עם זאת היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם בממד הסייבר. הממשל הטורקי פועל בשנים האחרונות כדי לגשר על הפערים הקיימים באמצעי ההתגוננות מפני איומי הסייבר, אך המאמצים שהוא עושה בתחום זה טרם הניבו את הפירות הרצויים. מאמר זה מנתח את תמונת המצב של ההיערכות הלאומית הטורקית להגנה בסייבר ומצביע על מספר אתגרים מובנים הניצבים בפני היערכות זו, שמקורם במדיניות טורקית ארוכת שנים. הממשל הטורקי ייאלץ למצוא פתרונות לאתגרים אלה כדי שיוכל לעמוד ביעדי תוכניות...
מספר גדל והולך של אירועים בתחום ביטחון הסייבר ומורכבותם הביא ארגונים רבים לפתח נהלים ויכולות לטיפול בתקריות סייבר. אלה מתבטאים ביכולות לתגובה מיידית לאירועים, ביכולות טכנולוגיות ובהקמת צוותים לתחזוקת מערכות המידע בארגון. יכולות אלו עשויות להיות בלתי מספקות, שכן לעיתים הן חסרות התייחסות להיבטים ניהוליים, לכישורים ולכלים הנדרשים מהצוות הטכנולוגי לניהול המשברים במהלך ההתמודדות עם תקרית סייבר. מצב זה עלול לגרום להידרדרות מהירה וחסרת שליטה של המצב ולהפוך למשבר חמור בעל היבטים פיננסיים, משפטיים ותדמיתיים, המשפיע על נכסי הארגון כולו. מאמר...
