חידוש תעסוקתם של עובדים מרצועת עזה בישראל בשנים האחרונות – לאחר הפסקה מאז ההתנתקות (2005) נועדה להעמיק רגיעה ביטחונית ולרסן את חמאס מפני ייזום הסלמה. ההכנסה של העזתים שעברו לעבוד בישראל לאחר דעיכת מגפת הקורונה (אוקטובר 2021) גדלה ביותר מפי-6, אך כשליש מהם שילם עבור היתרי הכניסה לישראל. הסדרת התעסוקה בישראל החל מאוגוסט 2022 עלולה לפגוע במועסקים בענפי התעשייה והשירותים, שלא קיבלו מכסות היתרים להעסקת עזתים, להקטין את שכר הנטו עקב הפרשות מהשכר, וצפויה לחזק את השליטה של המעסיקים בהיתרים. מאידך גיסא, הסדרה תפתח אפשרויות תעסוקה בחברות...
במאמר זה נמליץ על צעד מדיניות פשוט, הצפוי לסייע לרשות הפלסטינית להתמודד עם מצבה הפיסקאלי העגום: מיסוי עובדים פלסטינים בישראל ובהתנחלויות באמצעות חיוב אגרה חודשית קבועה להיתרי עבודה, במקום המיסוי הנוכחי, שנעשה לפי חוקי המס הישראלי והירדני. התקבולים מאגרה זו אמורים לעבור לרשות הפלסטינית. מדיניות זו תשנה את הרגולציה הקובעת את מספר העובדים הפלסטינים ממכסה שנקבעת באופן אקסוגני למערכת המשקללת את ההיצע והביקוש של העובדים הפלסטינים בישראל. שינוי זה במערכת ההיתרים יוביל למספר שיפורים לעומת המצב הנוכחי.
באחרונה נוספו עדויות אשר לנכונות הרשות הפלסטינית לשכך את המתיחות בינה לבין מספר מדינות ערביות מהמפרץ, שהחריפה לאחר החתימה על הסכמי אברהם. היחסים הרעועים והדם הרע, בעיקר בין ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לבין נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, תקשה על פתיחת דף חדש במהרה. אולם, להתפתחויות מהזמן האחרון, ככל שהן מעידות על תפנית ביחסים בין הצדדים, עשויות להיות השלכות לא מבוטלות על הזירה הפלסטינית ועל אינטרסים ישראליים.
מרחב ג'נין התברר במהלך התקופה האחרונה כחממת טרור וכר פעולה נוח וחופשי יחסית של הג'האד האסלאמי, הארגון הגדול והחזק הפועל בו, ומערכת הביטחון הישראלית סימנה אותו כבעייתי והמסוכן ביותר ובחרה לרכז מאמץ התקפי מולו. אלא שמדובר במאמץ נקודתי במהותו. הפעילות במתכונת זו מאפשרת סיכולים נקודתיים, שאין לזלזל בחשיבותם, אך אין בהם כדי לערער את מערכת הטרור בג'נין ולפגוע פגיעה אנושה בתשתיות הטרור במרחב. נכון יהיה לבחון את המשמעויות והתוחלת האסטרטגית האפשרית של מערכה רחבה הרבה יותר בכל מרחב ג'נין, שאליה יוטלו כוחות צה"ל בסדר גודל משמעותיים הרבה...
בין חמאס לבין ישראל מתנהלת מערכה על התודעה, קרי על קביעת 'הנראטיב' שיכתיב את תפיסת הישגיהם של הצדדים בזירות המקומית, האזורית ואף הגלובלית. חמאס משקיע מאמץ רב בבניית דימוי של עוצמה מול ישראל כמי שצר עליה בחמש זירות: הארגון מאיים בירי רקטות ופעולות טרור מרצועת עזה, מציג את עצמו כמגן אל-אקצא בירושלים, מפעיל גורמי "התנגדות" בערי הגדה המערבית ובקרב ערבים אזרחי ישראל, ומלבנון משגר רקטות. בפועל, חמאס בעיקר מנצל מהומות ופיגועי טרור ופחות מכך מחולל אותם. מכאן, שהכשלתה או למצער שיבושה של מערכת התודעה המתוחכמת שמנהל חמאס מול ישראל...
רצועת עזה, שהיא אחד האזורים הצפופים בעולם, סובלת מתת-תנאים תשתיתיים ותברואתיים ובכלל זאת מחסור במים, באנרגיה, בחשמל, במזון ובמערכות בריאות. האתגר ההומניטרי הכרוך באזור אך צפוי להחריף בהתחשב במגמות הדמוגרפיות שבו וברגישותו הגבוהה לשינויי האקלים. בעוד מערכת הביטחון בישראל והקהילה הבינלאומית מזהות את הקשר הגורדי בין המצב הביטחוני סביב הרצועה לבין מצוקה ההומניטרית בה, אין התייחסות להשפעה הצפויה של שינויי אקלים על המצב. כדי ללבן את הסוגייה ולגבש היערכות להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים כינס המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף עם הוועד...
אירועי חודש הרמדאן 2022 המחישו את פוטנציאל הנפיצות סביב מסגד אל-אקצא, והבהירו שוב כי אל-אקצא ורחבת הר הבית הפכו למוקד עיקרי בסכסוך הישראלי-פלסטיני. נגד האירועים האלימים, ישראל ניהלה קרבות בלימה והכלה טקטיים, בלי הבנה שמדובר במערכה חדשה על הריבונות בהר הבית. בשנים האחרונות נרשם כרסום בהבנות הסטטוס קוו בהר הבית, בעיקר הגברת השפעתם של גורמים קיצוניים על הנעשה במתחם – מוסלמים ויהודים כאחד. לנוכח פוטנציאל הנפיצות המקומית והאזורית שבהר הבית, על ישראל לנטרל ולהגביל את הגורמים מחרחרי האלימות ומייצרי הפרובוקציות, הפועלים בכוונה לערער את...
הפיגועים שבוצעו בבני ברק, בתל אביב ובאלעד על ידי שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) הציפו את סוגיית קלות החדירה לישראל דרך המכשול בין ישראל לגדה המערבית והשהייה בישראל ללא היתר. למעשה, מספר השב"חים בישראל גדל מכ-20 אלף ערב פרוץ מגפת הקורונה לכ-40 אלף ברוב שנת 2021, בעיקר ממעבר של עובדים בהיתר לעבודה כשב"חים. סביר כי המדיניות הישראלית בתקופת הקורונה, כחובת הלינה בישראל ועלויות העסקה נלוות של עובדים בהיתר, כמו גם הסטתם של גורמי אכיפה לאכיפת תקנות הקורונה, תרמו לגידול בתעסוקה כשב"חים. מנגד, סגירת הגדר בעקבות הפיגועים מצמצמת...
ההסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית, הנמשכת זה למעלה מחודש, היא תוצר של תהליך מתוכנן ומתוזמר על ידי חמאס, שהחל חודשים אחדים לפני הרמדאן. כלקח מהעימות שהתחולל במאי 2021, חמאס ביקש להשתמש במקומות הקדושים במזרח ירושלים כדי לחולל מחאה המונית שתביא שוב לידי ביטוי סולידריות כל-פלסטינית בירושלים, ברחבי הגדה המערבית ובשטח ישראל. אמנם ההמונים לא נענו לקריאה, אך הארגון רשם לזכותו הישגים בשלושה תחומים: הסוגייה הפלסטינית הונחה על סדר היום הבינלאומי, מרבית מדינות ערב, ביניהן אלה שנרמלו את יחסיהן עם ישראל, מתחו עליה ביקורת ואף נזפו בנציגיה, ונחשפה...
שניים מהפיגועים בגל הטרור הנוכחי בוצעו בידי שלושה ערבים אזרחי ישראל, שהזדהו עם דאע"ש – 'המדינה האסלאמית'. עם זאת, הארגון לא קנה אחיזה בציבור הערבי בישראל ונטל חסות על הפיגועים למרות שלא היה מעורב בהם, אלא בהשראה בלבד. מוערך שלא צפוי שינוי במגמות אלה. ראוי לתשומת לב הגינוי המקיף והפומבי של הפיגועים שאירעו באחרונה בישראל על ידי אזרחי המדינה הערבים, ובעיקר הגינוי לאלה שבוצעו על ידי מזוהים עם דאע"ש. הגינוי משקף חשש לפגיעה בהישגים שנרשמו עד כה בתחום השילוב החברתי והכלכלי והשיתוף הפוליטי, וכן גישה פרגמטית מסורתית כלפי המדינה...
את אירועי הטרור האחרונים ניתן לבחון בשתי גישות. האחת, כגל טרור המניח משך מוגבל ומשקף הערכה שאין הוא מעיד על שינוי מערכתי יסודי. השנייה, גישה מערכתית – מערכת טרור שמחולל חמאס, בתיאום עם הג'האד האסלאמי ובתמיכת איראן, שתכליתה לאחד בין חזיתות המאבק הפלסטיני נגד ישראל לזירת מערכה כוללת. על ישראל לאמץ אסטרטגיה השוללת מחמאס את יכולת השליטה בגבולות המערכה ובעצימותה ולערער את ההיגיון המנחה את ניסיונות הארגון לאחד בין חלקיה.
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
