התגובה לאיומי הג'יהאד בשבוע שעבר ומבצע "עלות השחר" פגעו באספקה של מוצרים חיוניים לעזה, לרבות דלקים, והפסיקו את יציאת הפועלים הפלסטינים לישראל. אלו, מקשים על התאוששות כלכלת עזה שהתוצר שלה התכווץ בלמעלה מ-13% עם פרוץ משבר הקורונה. בגרף ניתן לראות את התוצר לנפש בעזה, בין 2019 ל-2022.
ישראל הפתיעה את הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בערב שישי, 5 באוגוסט, עת הרג צה"ל את מפקד מרחב צפון רצועת עזה של הארגון וכן סיכל חוליות שהתארגנו לפגיעה בישראלים בעוטף עזה. בתנאים שנוצרו עד כה, ובעיקר הישארות חמאס מחוץ למערכה הצבאית, לישראל אינטרס בסיום מהיר של הלחימה, למרות מוכנותה המופגנת למערכה ממושכת. אולם, לא ברור כי ביכולתה לתקף מחדש את כללי המשחק מול רצועת עזה כפי שהיו מאז מבצע 'שומר חומות', ובעיקר את הבידול בין הרצועה ליהודה ושומרון וייחוס אחריות לחמאס למניעת טרור והסלמה מהרצועה.
לפני עשרים שנה, ביולי 2002, הוקם בהאג מוסד חדש – בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בכך נוצרה לראשונה ערכאה קבועה שבה ניתן לשפוט אנשים החשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות.
במארס 2021 נפתחה חקירה בבית הדין המתייחסת לחשדות לפשעים שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. זאת בהמשך לקבלת העמדה ש"פלסטין" היא מדינה חברה בבית הדין, ששטחה משתרע על שטחים אלו ושהיא רשאית להפנות אליו לחקירה פשעים שבוצעו בשטחה.
בימים אלה בית הדין מעורב בחקירת טענות לביצוע...
חידוש תעסוקתם של עובדים מרצועת עזה בישראל בשנים האחרונות – לאחר הפסקה מאז ההתנתקות (2005) נועדה להעמיק רגיעה ביטחונית ולרסן את חמאס מפני ייזום הסלמה. ההכנסה של העזתים שעברו לעבוד בישראל לאחר דעיכת מגפת הקורונה (אוקטובר 2021) גדלה ביותר מפי-6, אך כשליש מהם שילם עבור היתרי הכניסה לישראל. הסדרת התעסוקה בישראל החל מאוגוסט 2022 עלולה לפגוע במועסקים בענפי התעשייה והשירותים, שלא קיבלו מכסות היתרים להעסקת עזתים, להקטין את שכר הנטו עקב הפרשות מהשכר, וצפויה לחזק את השליטה של המעסיקים בהיתרים. מאידך גיסא, הסדרה תפתח אפשרויות תעסוקה בחברות...
במאמר זה נמליץ על צעד מדיניות פשוט, הצפוי לסייע לרשות הפלסטינית להתמודד עם מצבה הפיסקאלי העגום: מיסוי עובדים פלסטינים בישראל ובהתנחלויות באמצעות חיוב אגרה חודשית קבועה להיתרי עבודה, במקום המיסוי הנוכחי, שנעשה לפי חוקי המס הישראלי והירדני. התקבולים מאגרה זו אמורים לעבור לרשות הפלסטינית. מדיניות זו תשנה את הרגולציה הקובעת את מספר העובדים הפלסטינים ממכסה שנקבעת באופן אקסוגני למערכת המשקללת את ההיצע והביקוש של העובדים הפלסטינים בישראל. שינוי זה במערכת ההיתרים יוביל למספר שיפורים לעומת המצב הנוכחי.
באחרונה נוספו עדויות אשר לנכונות הרשות הפלסטינית לשכך את המתיחות בינה לבין מספר מדינות ערביות מהמפרץ, שהחריפה לאחר החתימה על הסכמי אברהם. היחסים הרעועים והדם הרע, בעיקר בין ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לבין נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, תקשה על פתיחת דף חדש במהרה. אולם, להתפתחויות מהזמן האחרון, ככל שהן מעידות על תפנית ביחסים בין הצדדים, עשויות להיות השלכות לא מבוטלות על הזירה הפלסטינית ועל אינטרסים ישראליים.
מרחב ג'נין התברר במהלך התקופה האחרונה כחממת טרור וכר פעולה נוח וחופשי יחסית של הג'האד האסלאמי, הארגון הגדול והחזק הפועל בו, ומערכת הביטחון הישראלית סימנה אותו כבעייתי והמסוכן ביותר ובחרה לרכז מאמץ התקפי מולו. אלא שמדובר במאמץ נקודתי במהותו. הפעילות במתכונת זו מאפשרת סיכולים נקודתיים, שאין לזלזל בחשיבותם, אך אין בהם כדי לערער את מערכת הטרור בג'נין ולפגוע פגיעה אנושה בתשתיות הטרור במרחב. נכון יהיה לבחון את המשמעויות והתוחלת האסטרטגית האפשרית של מערכה רחבה הרבה יותר בכל מרחב ג'נין, שאליה יוטלו כוחות צה"ל בסדר גודל משמעותיים הרבה...
בין חמאס לבין ישראל מתנהלת מערכה על התודעה, קרי על קביעת 'הנראטיב' שיכתיב את תפיסת הישגיהם של הצדדים בזירות המקומית, האזורית ואף הגלובלית. חמאס משקיע מאמץ רב בבניית דימוי של עוצמה מול ישראל כמי שצר עליה בחמש זירות: הארגון מאיים בירי רקטות ופעולות טרור מרצועת עזה, מציג את עצמו כמגן אל-אקצא בירושלים, מפעיל גורמי "התנגדות" בערי הגדה המערבית ובקרב ערבים אזרחי ישראל, ומלבנון משגר רקטות. בפועל, חמאס בעיקר מנצל מהומות ופיגועי טרור ופחות מכך מחולל אותם. מכאן, שהכשלתה או למצער שיבושה של מערכת התודעה המתוחכמת שמנהל חמאס מול ישראל...
רצועת עזה, שהיא אחד האזורים הצפופים בעולם, סובלת מתת-תנאים תשתיתיים ותברואתיים ובכלל זאת מחסור במים, באנרגיה, בחשמל, במזון ובמערכות בריאות. האתגר ההומניטרי הכרוך באזור אך צפוי להחריף בהתחשב במגמות הדמוגרפיות שבו וברגישותו הגבוהה לשינויי האקלים. בעוד מערכת הביטחון בישראל והקהילה הבינלאומית מזהות את הקשר הגורדי בין המצב הביטחוני סביב הרצועה לבין מצוקה ההומניטרית בה, אין התייחסות להשפעה הצפויה של שינויי אקלים על המצב. כדי ללבן את הסוגייה ולגבש היערכות להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים כינס המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף עם הוועד...
אירועי חודש הרמדאן 2022 המחישו את פוטנציאל הנפיצות סביב מסגד אל-אקצא, והבהירו שוב כי אל-אקצא ורחבת הר הבית הפכו למוקד עיקרי בסכסוך הישראלי-פלסטיני. נגד האירועים האלימים, ישראל ניהלה קרבות בלימה והכלה טקטיים, בלי הבנה שמדובר במערכה חדשה על הריבונות בהר הבית. בשנים האחרונות נרשם כרסום בהבנות הסטטוס קוו בהר הבית, בעיקר הגברת השפעתם של גורמים קיצוניים על הנעשה במתחם – מוסלמים ויהודים כאחד. לנוכח פוטנציאל הנפיצות המקומית והאזורית שבהר הבית, על ישראל לנטרל ולהגביל את הגורמים מחרחרי האלימות ומייצרי הפרובוקציות, הפועלים בכוונה לערער את...
הפיגועים שבוצעו בבני ברק, בתל אביב ובאלעד על ידי שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) הציפו את סוגיית קלות החדירה לישראל דרך המכשול בין ישראל לגדה המערבית והשהייה בישראל ללא היתר. למעשה, מספר השב"חים בישראל גדל מכ-20 אלף ערב פרוץ מגפת הקורונה לכ-40 אלף ברוב שנת 2021, בעיקר ממעבר של עובדים בהיתר לעבודה כשב"חים. סביר כי המדיניות הישראלית בתקופת הקורונה, כחובת הלינה בישראל ועלויות העסקה נלוות של עובדים בהיתר, כמו גם הסטתם של גורמי אכיפה לאכיפת תקנות הקורונה, תרמו לגידול בתעסוקה כשב"חים. מנגד, סגירת הגדר בעקבות הפיגועים מצמצמת...
ההסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית, הנמשכת זה למעלה מחודש, היא תוצר של תהליך מתוכנן ומתוזמר על ידי חמאס, שהחל חודשים אחדים לפני הרמדאן. כלקח מהעימות שהתחולל במאי 2021, חמאס ביקש להשתמש במקומות הקדושים במזרח ירושלים כדי לחולל מחאה המונית שתביא שוב לידי ביטוי סולידריות כל-פלסטינית בירושלים, ברחבי הגדה המערבית ובשטח ישראל. אמנם ההמונים לא נענו לקריאה, אך הארגון רשם לזכותו הישגים בשלושה תחומים: הסוגייה הפלסטינית הונחה על סדר היום הבינלאומי, מרבית מדינות ערב, ביניהן אלה שנרמלו את יחסיהן עם ישראל, מתחו עליה ביקורת ואף נזפו בנציגיה, ונחשפה...