כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אימצה רוסיה עמדה מובהקת בעד חמאס, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אף קשר בין גורלה של רוסיה לגורל העם הפלסטיני. עמדה זו נובעת מתפיסה, שמקדם פוטין, שלפיה העולם נמצא בתהליך מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. ישראל, על פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארצות הברית ולכן מהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה. ניתוח שיח של אנשי אקדמיה, הוגי דעות ומומחים רוסיים בתחומי מדיניות חוץ מעלה שקיימת ביניהם תמימות דעים ביחס לתפיסה זאת. לכן, על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארצות הברית, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל העשירי נערך בין התאריכים 14-17.12.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל ה-11 נערך בין התאריכים 21-24.12.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל ה-12 נערך בין התאריכים 28-31.12.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

הממשל האמריקאי ממשיך לגבות את ישראל ולתמוך ביעד של הבסת חמאס, ולכן נמנע עד כה מלקרוא להפסקת אש ואף מנע קבלת החלטה בנושא במועצת הביטחון. אולם, הממשל מציב גבולות ברורים יותר לפעילות ישראל, בעיקר לגבי הבטחת הסיוע ההומניטרי והקפדה על חיי אזרחים, ומגלה תסכול נוכח מה שנתפס כהיענות בלתי-מספקת לדאגותיו ובעיקר היעדר חזון ל"יום שאחרי". זאת, לאחר שהממשל הציג עקרונות, שמבחנתו צריכים להיות בסיס לדיון אשר לעתיד הרצועה. למרות ההבנה כי לארצות הברית אינטרס ברור לתמוך בישראל עד השגת היעדים הצבאיים של המלחמה, יש לקחת בחשבון כי שינוי משמעותי...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל התשיעי נערך בין התאריכים 7-10.12.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

בשונה מסבבי לחימה קודמים מול חמאס, נראה כי במלחמת 'חרבות ברזל' לא רק משפיעני רשת "מקצוענים" הצטרפו למאבק על התודעה ברחבי העולם, אלא גם אלפי אזרחים ישראלים. בנוסף, הוקמו עשרות ואולי מאות חמ"לים אזרחיים המזרימים חומרי הסברה וקמו קבוצות עבודה בתחומי הטכנולוגיה והתודעה, שנועדו להפוך את ההסברה  לאפקטיבית יותר. גם ענף ההיי טק התגייס ויוזמות הסברה רבות צצו במתחמי עבודה שהוסבו לחמ"ל של הסברה וולונטריים. משרדי ממשלה רלוונטיים וקהילת הביטחון ביקשו להסתייע בפוטנציאל ההסברה האזרחי. עם זאת, בחלוף הזמן, חלק ניכר מההתארגנויות...

מתקפת חמאס והג'האד האסלאמי על ישראל והמלחמה שנפתחה בעקבותיה במטרה להביא למיטוט שלטון חמאס ברצועה ויכולתו הצבאית, מהווה תפנית אסטרטגית בזירה האזורית בכלל, והפלסטינית בפרט. ניתן להעריך שבהתפתחות זו גלומות הזדמנויות, חלקן בקנה מידה היסטורי, עבור הרשות הפלסטינית וגם עבור ישראל. נוכח המתרחש נעה הרשות בין צורך להזדהות עם מאבק חמאס לבין צורך להכיל את ההסלמה המתרחשת במקביל בין צה"ל לפעילים פלסטינים בגדה המערבית ובמיוחד להציג את ערכה כגורם פלסטיני שעשוי, בכפוף לרפורמה מעמיקה ומקיפה, להשתלב בניהול אזרחי מחודש ברצועת עזה – אמנם תוך...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל השמיני נערך בין התאריכים 30.11-3.12-2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות...

ישראל טרם הציגה רעיון אסטרטגי כולל ליום שאחרי המלחמה, אך ברור כי בכל מצב תידרש מצרים למלא בו תפקיד מרכזי. על כן חיונית הגברת התיאום בין שתי המדינות בעת הנוכחית. ייטב אם ירושלים וקהיר יגבשו מתווה מתואם שישרת את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של שתיהן, יגשר על פערים ומחלוקות בתפיסתן את עתיד רצועת עזה ויאפשר רתימת שחקנים אזוריים ובינלאומיים נוספים למאמץ המשותף. המתווה המומלץ כולל את נטרול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס, חזרה מדורגת ומותנית של "רשות פלסטינית מחודשת" לרצועת עזה כגורם שלטוני אזרחי המחויב לשלום, שיפור...