הודעה משותפת שפרסמו נשיאי סין ורוסיה בתום פגישתם שנערכה ב-4 בפברואר מחדדת את המסקנה כי בניגוד למלחמה הקרה בגלגולה הקודם, כאשר במרבית שנותיה ניהלו שתי מדינות אלה מדיניות שונה מול ארצות הברית, בגלגולה החדש של מלחמה זו הן מגבשות חזית אחידה נגדה. הממד האידאולוגי שהפריד ביניהן הוחלף במערכת אינטרסים לאומיים-מדיניים, כלכליים וצבאיים דומים במידה רבה. בסבב הראשון של המלחמה הקרה, כשארצות הברית היא צד למתרס, קל היה לישראל לבחור צד. ואילו בסבב החדש יהיה תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות ליחסיה עם סין, רוסיה וגם עם ארצות הברית מורכב יותר.
האפשרות לפלישה רוסית לאוקראינה והידרדרות למלחמה בעקבותיה עומדת במוקד סדר היום הבינלאומי. לא ברור אם פניה של רוסיה למהלך צבאי או האם היא מעוניינת למנף את בניין הכוח כדי להכריח את המערב לקבל את דרישותיה. גם אם לא יתלקח עימות צבאי, מדובר במשבר "אידיאולוגי" קשה לגישור. הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בנאט"ו מקדמים מדיניות שעיקריה הם חיפוש פתרונות דיפלומטיים, כולל תוך אזהרות בסנקציות שיוטלו על רוסיה, ובמקביל העברת סיוע צבאי לאוקראינה, ללא כוונה להתערב בפועל, וכן היערכות כדי להגן על המדינות הבלטיות. נראה כי הממשל הפנים את לקחי...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנה הקרובה ימשיכו הנשיא ג'ו ביידן וממשלו להפנות את עיקר תשומת הלב לסוגיות פנים מורכבות. הגם שנותרו לנשיא ביידן עוד שלוש שנים עד תום כהונתו הראשונה, ליכולתו לממש את הבטחותיו תהייה השפעה דרמטית על נשיאותו ועל המורשת שיותיר. בין היתר, ביידן והדמוקרטים צפויים להתמודד עם האפשרות שבבחירות האמצע לקונגרס, שיתקיימו בנובמבר 2022, תאבד המפלגה את הרוב הזעיר שיש לה כיום בשני הבתים. בישראל עצמה נדרשת חשיבה מעמיקה באשר להשלכות ארוכות הטווח של הקיטוב הפוליטי והשינויים הדמוגרפיים והחברתיים בארצות הברית על עתיד המחויבות של נשיאים ומחוקקים אמריקאים...
השיחות על האפשרות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) אמורות להתחדש ב-29 בנובמבר. זאת, כשברקע פרסום דוחות סבא"א המפרטים הפרות מצד איראן – הן של הסכם הגרעין והן של ה-NPT. בשלב זה לא ניתן להעריך האם האיראנים החליטו לחזור לשיחות בכוונה להגיע להסכם, או לחילופין, כדי להוכיח שוושינגטון אחראית לכישלון להשיגו. לפיכך, התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של היעדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של השיחות. ההבנה כי הסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר האפשרות לגבש הבנות כבר מציפה בממשל ומחוצה לו רעיונות חלופיים, שספק אם הם ישימים. בין היתר,...
בין וושינגטון לירושלים לא שררה מעולם תמימות דעים לגבי מספר סוגיות ליבה של ביטחון ישראל. ממשלים אמריקאים וממשלות ישראליות באו והתחלפו, וחילוקי הדעות נותרו בעינם ולעיתים אף גרמו לפגיעה זמנית בסיוע האמריקאי, המדיני והביטחוני, לישראל. השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בארצות הברית, שיבת הדמוקרטים לבית הלבן ולשליטה בשני בתי הקונגרס, וכן שינוים דמוגרפיים ואידאולוגיים במפלגה הדמוקרטית עצמה וחרפת המאבק בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית – כל אלה מחייבים את ישראל לבחון את יחסיה עם ארצות הברית ואת הצורך לעדכן את מדיניותה בסוגיות הגורמות בעת...
הנסיגה מאפגניסטן, עשרים שנה אחרי שארצות הברית תקפה את משטר הטליבאן ואת אל-קאעדה בתגובה למתקפת הטרור של ה-9/11, מהווה סגירת מעגל היסטורית. ההתקפה שביצע אל-קאעדה על אייקונים אמריקאים קראה תיגר על ארצות הברית, אך הובילה אותה דווקא לפלוש לאפגניסטן ולסלק את הטליבאן משם לפקיסטן, וכן נפגע קשות גם אל-קאעדה. בהמשך ניצלה ארצות הברית את האווירה הבינלאומית שנוצרה כדי לפלוש לעיראק ולסלק מהשלטון את סדאם חוסיין. בשנים הבאות אף הובילה ארצות הברית קואליציה בינלאומית להבסת 'המדינה האסלאמית' שהתבססה בעיראק ובסוריה. אלא בשנים האחרונות מסתמן צמצום...
הרושם הקשה שהותירו הנסיגה הכאוטית של הכוחות האמריקאיים ובעלי בריתם מאפגניסטן, קריסת הממשל והצבא האפגניים והשתלטות הטליבאן על המדינה, העידו על כישלון מאמציה של ארצות הברית "לבנות אומה" על פי מודל הדמוקרטיה המערבית. סיום המערכה באפגניסטן מיד לאחר השגת יעדה הראשון, בלי לנסות ולעצב מחדש את אפגניסטן, היה חוסך לארצות הברית את המבוכה שהועצמה על ידי הסתבכות הנסיגה והסיכון שאפגניסטן תחזור ותהיה מדינה לא יציבה ובסיס לייצוא טרור. בטווח הקצר נפגעו דימויה ואמינותה של ארצות הברית כמעצמה ושחקנים בינלאומיים שונים ינסו לנצל זאת כדי לקדם את...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מממשת את כוונתם של שלושה ממשלים שקדמו לממשל ביידן לסיים את תפקידה של ארצות הברית כשוטר והמממן של מדינה מפולגת ומשוסעת זו, שאליה נקלעה בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, 2001. בראשיתה השיגה ההתקפה האמריקאית באפגניסטן את מטרותיה המידיות – פגיעה באל-קאעדה וסילוק משטר הטליבאן, אולם ככל הנראה, בהמשך כשלה ארצות הברית למנוע את חזרת הטליבאן לשלטון באפגניסטן. ארצות הברית התחייבה לנקוט יד קשה אם תותקף שוב בשטחה, אך שכניה של אפגניסטן מסתכלים בחשש אל העתיד לנוכח החלל שהותירה הנסיגה. יתר על כן, הנרטיב שיופץ בידי הטליבאן...