כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

באחרונה הודיע צה"ל כי במשך ארבעה שבועות בחציון הראשון של השנה, הוא יקיים "חודש מלחמה" – תרגיל מטכ"לי ראשון מסוגו, שיכלול כוחות בסדיר ובמילואים בהיקפים גדולים במיוחד, שייעדו לבחון את כוחות הצבא במהלך אימון ארוך, רציף, מאתגר ומדמה מציאות, כדי להגביר את מוכנותם וכשירותם למלחמה. הכינוי "חודש מלחמה" לקוח מהשלב המסכם של הכשרת לוחמי החי"ר בצה"ל, הכולל "שבוע מלחמה", שבו מדמות פלוגות ההכשרה מסע לחימה הבוחן את כשירותן בשלל המשימות שעברו החיילים במהלך תקופת ההכשרה. בנוסף לאימון מורכב ותובעני...

מאמר זה מנתח תופעה חדשה יחסית בעולם מתקפות הסייבר, אשר משלבת מתקפות טכנולוגיות ומניפולציה על תכנים. אומנם התופעה של השפעה על תכנים אינה חדשה במסגרת הקרב על התודעה, וכך גם תקיפה טכנולוגית של מערכות מחשוב ותשתיות ממוחשבות, אולם שילובן יחד הוא תופעה של השנים האחרונות, וביתר שאת לאור המתקפה המיוחסת לרוסיה בבחירות 2016 בארצות הברית. במסגרת המאמר נציג מספר דגמי מתקפות המשלבים מניפולציה על תוכן ותקיפות סייבר טכנולוגיות ונדון בהבדלים בין הדגמים השונים מבחינת משמעויות והשלכות (מעטפת ידע ויכולות טכנולוגיות), כפי שאלו באים לידי ביטוי ברשת...

תקציב הביטחון לשנת 2021 הוא תקציב המשכי לתקציב הביטחון לשנת 2020, שהוא המשכי לתקציב המשכי לשנת 2019, שאושר במארס 2018. רצף של תקציבים המשכיים משקף כשל ניהולי של הממשלה, שמסיבות פוליטיות לא הצליחה להעמיד תקציב מדינה סדור. במציאות זו לקח על עצמו הרמטכ"ל אביב כוכבי משימה קשה במיוחד – לנהל תוכנית רב שנתית ("תנופה"), שאינה מגובה בתקציב ביטחון סדור ובהסכם תקציבי רב-שנתי; התכנית אף לא אושרה בקבינט. הרמטכ"ל עושה זאת על ידי הסטת תקציבים בתוך מסגרת תקציב הביטחון ועל ידי הפניית בקשות לדרג המדיני להשלמות תקציב הניתנות...

ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בדצמבר 2016 אושר בכנסת קיצור שירות חובה לגברים בצה"ל מ-32 חודשים ל-30 חודשים, החוק חל על מתגייסי יולי 2020 ואילך. אף על פי כן, צה"ל מתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים ומעוניין בתיקון החוק (ל-32 חודשים), משיקולים צבאיים, ואילו שר הביטחון "טרם גיבש עמדתו בנושא". וזאת לפי הודעה שפרסמה הכנסת בתום ישיבה של ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. להיענות לדרישת צה"ל ישנם שיקולים לכאן ולכאן, אך הגיע הזמן שהדרג המדיני יקבל החלטה בעניין זה, שכן פער בין החוק לתכנוני כוח האדם של צה"ל אינו תקין ואף...

הכישלון הלאומי בישראל להתמודד עם משבר הקורונה מהווה רקע נוח להדהוד המסר המוכר של "תנו לצה"ל לנצח" – גם את הנגיף. פוליטיקאים, אנשי ציבור וחלקים מהתקשורת מאיצים בממשלה זה זמן, עוד במהלך הגל הראשון של התפשטות המחלה בישראל, לערב את צה"ל בתחומים אזרחיים שונים של המערכה הנוכחית הקשה. מדובר בסנטימנט ישראלי מוכר ממשברים קודמים, בעיקר ביטחוניים, המוצף שוב ושוב על רקע של מה שמסתמן כשילוב של שתי תופעות מוכרות: מצד אחד היסוס, איבוד עשתונות וחולשות מתמשכות של המערכת הציבורית והעדר מנהיגות לאומית בניהול הפרעות קשות; ומצד...

החל מראשית השנה פועל צה"ל לפי תוכנית רב-שנתית (תר"ש) "תנופה", לשנים 2024-2020. אלא שהתוכנית טרם הגיעה לאישור מסודר ורשמי של הקבינט והיא אינה מגובה בהסכם תקציבי רב-שנתי. בלית ברירה, צה"ל מממש את התוכנית בהתאם למשאבים השוטפים המוקצים לו. זהו כשל שמקורו באי-היציבות הפוליטית. ועתה, בעיצומו של משבר הקורונה, על הפרק אישור תקציבי הביטחון לשנים 2020 ו-2021 (בין שיאושרו כתקציב דו-שנתי או שקודם לכן יאושר רק תקציב 2020, ובתנאי שלא תתקיימנה בקרוב בחירות נוספות). לכן מתבקש לאשר את תוכנית תנופה בקבינט כדלהלן: אישור כללי של...

עם פריצת ה"גל השני" של מגפת הקורונה והקושי של הממשלה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי המשולב, מתרבים הקולות, גם בקרב פוליטיקאים בכירים ובכלל זאת בקואליציה הממשלתית, להטיל את האחריות לניהול המערכה על משרד הביטחון. חלקם אף קורא במפורש להטיל את האחריות לניהול ה"אירוע" כולו על צה"ל. אפשר לומר כי קריאה זו היא טבעית, בעיקר עקב האמון הרב שרוחש הציבור לצה"ל. הגם שלוויכוח אשר למהות ולמידת מעורבותם של מערכת הביטחון בכלל ושל צה"ל בפרט יש הקשר פוליטי ברור, יש לבחון ברמה העקרונית ובנסיבות הנוכחיות...