כל הפרסומים בנושא איראן

הסבר טכנולוגי ראש נפץ גרעיני ניתן לייצור בשני מסלולים שונים זה מזה מהותית: מסלול האורניום והמסלול הפלוטוגני. מאמר זה לא נתמקד במסלול הפלוטוגני, זולתי בקשר למאמץ האיראני העלול להוביל גם לכיוון פלוטוגני. מסלול האורניום דורש מתקני העשרה ומתקנים כימיים שונים כדי להמיר את תוצר ההעשרה למתכת ולאחר מכן לעצב את מתכת האורניום המועשר לראש נפץ פעיל. אורניום, שסמלו הכימי הוא U, המשמש כחומר בסיסי להפקת אנרגיה גרעינית, הוא מחצב הנמצא בטבע ובמצבו הטבעי הוא יסוד לא בקיע (U-238) ולכן לא ניתן להפיק ממנו אנרגיה גרעינית. האורניום הטבעי מכיל כמויות...

בעוד תשומת הלב הישראלית מתרכזת בימים אלו בעיקר בסיוע שאיראן מגישה לגרורותיה במסגרת מערכת "חרבות ברזל", טהראן ממשיכה להרחיב את פעילותה ברחבי יבשת אפריקה, באופן שמגביר את האיום על האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל ביבשת זו. לאור זאת, על ישראל לגבש אסטרטגיה שתמנע מאיראן להגשים את יעדיה באפריקה.

במסגרת העימות הנמשך בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובעקבות קבלת החלטה המגנה את חוסר שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות, הודיעה טהראן על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, ובפועל על כוונתה להגדיל את כמויות האורניום המועשר שתצבור. כבר בכמויות הנוכחיות באפשרות איראן תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית ולייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים. על הפרק שאלות כבדות משקל באשר לאסטרטגיה האיראנית בסוגיית הגרעין, בדגש על האפשרות שהיא פועלת עתה בהגיון שונה מבעבר והלכה למעשה חותרת...

מאמר זה כולל הצגה של תופעת ההתערבות הזרה האיראנית ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 – 2022. מטרתו להעמיק בתופעה, לאפיין אותה, לדון בהשלכותיה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה. מהמחקר עולה שגורמי התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות במקרים שנבחנו במסגרת המחקר, אינם מצדדים בקבוצה מסוימת בחברה הישראלית או באג׳נדה מסוימת ומטרתם להעמיק שסעים בחברה הישראלית כדי להחלישה. המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות,...



בחודשים האחרונים, בעוד איראן מתבססת על הסף הגרעיני ומקצרת זמנים לייצור נשק גרעיני בהינתן החלטה פוליטית, וכן על רקע כרסום ניכר בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על מתקני הגרעין, ניכר בה עיסוק גובר באפשרות לשנות מדיניות ולפרוץ לנשק גרעיני. אף כי החלטה בדבר פריצה לנשק גרעיני כרוכה בסיכונים עבור איראן – עימות צבאי עם ישראל ואולי אף עם ארצות הברית – לא ניתן לשלול אפשרות שמנהיג איראן עלי ח'אמנהאי ייסוג מעמדתו עד כה כי די בהתייצבות על סף גרעיני. על כן, יש לחזק באמצעות איום צבאי אמין את התודעה בקרב ההנהגה האיראנית כי התקדמות...

כוונתה המסתמנת של איראן להגיב לחיסול חסן מהדוי, מפקד משמרות המהפכה בסוריה, מעידה כי טהראן רואה במהלך זה "צעד אחד רחוק מידי". למרות חוסר רצונה העקרוני בהסלמה, הנהגת איראן הבינה כי ללא תגובה חריפה, יכולתה להרתיע את ישראל מפעולות נוספות נגד אנשיה ואינטרסים שלה בסוריה ובמזרח התיכון בכלל תיפגע במידה דרמטית. אמנם, על רקע זה עולה הסבירות להסלמה בין ישראל לציר המובל על ידי איראן, אך התרחשותה של הסלמה זו תלויה ביכולת לסכל תגובה איראנית ובחריפות התגובה הישראלית לה.

פורום הנגידים של סבא"א סיים את המושב הרבעוני שלו שהתקיים ב-8-4 במארס, ושוב לא אומצה החלטה נגד איראן. זאת, למרות שדו"ח סבא"א אינו מותיר ספק שאיראן מקדמת במרץ את תוכנית הגרעין ומונעת מהסוכנות לממש את אחריות הפיקוח עליה. ארצות הברית ומדינות אירופה הגיבו לדו"ח בחריפות, אך שוב נמנעו מלדרוש ממועצת הנגידים לנקוט צעד מעשי מול איראן. עם זאת, הן איימו כי ידרשו זאת אם איראן לא תשתף פעולה עד לכינוס הבא. נראה כי בעת הנוכחית, המדינות המערביות, למרות שהן מודעות לחומרת ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדות בעיקר בניהול...

ב-1 במארס 2024 התקיימו הבחירות לפרלמנט האיראני (מג'לס) ול"מועצת המומחים". חרף ניצחונם הצפוי של השמרנים, נודעה להן חשיבות בהיותן מבחן כוח משמעותי ראשון למשטר מאז גל המחאות הנרחב ב-2022 ועל רקע מאבק הירושה על ההנהגה, הצפוי בשנים הקרובות. חרף קריאתם של בכירי המשטר לאזרחים להצביע, הגיע שיעור ההצבעה לפי משרד הפנים האיראני  ל-41 אחוזים (כולל קולות פסולים), הנמוך ביותר מאז המהפכה. על פי תוצאות לא-סופיות, הצליחו השמרנים לשמר את שליטתם המוחלטת ברשות המחוקקת וב"מועצת המומחים" ובקרב הנבחרים בולט משקלו של האגף הרדיקלי במחנה...

איראן היא מדינת מפתח במזרח התיכון, הרואה בעולם הערבי זירה מרכזית לפעילותה. המלחמה בעזה שבה והמחישה את מרכזיותה ואת מידת ההשפעה של איראן, שפעלה לאתגר את ישראל וארצות הברית בכמה חזיתות במקביל, באמצעות רשת הארגונים השלוחים שטיפחה במשך שנים. השפעתה הגוברת של איראן היא אחד מסימני ההיכר של המזרח התיכון בעשורים האחרונים. התמורות הפוליטיות שהתחוללו בעולם הערבי בצל הטלטלה האזורית פתחו בפני הרפובליקה האסלאמית הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה. עם זאת, איראן ניצבת גם בפני כמה מגבלות יסוד במאמציה לבסס את עצמה כגורם כוח משמעותי במרחב הערבי. מזכר...

איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית. מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום...

העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...