כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

במאמר זה מוצע שהמטרות שהוצגו למלחמה ברצועת עזה והאסטרטגיה שנבחרה לשם קידומן הן ביסודן חיוניות, הולמות למציאות ובעלות מימוש, גם אם אינן מובילות ל"פתרון" בטווח נראה לעין. נסקרות בו החלופות שנשמעו ביחס למטרות המלחמה וניהולה, ונטען שהן חסרות קוהרנטיות פנימית ואינן עומדות במבחן המציאות.

גם בזמן המלחמה ברצועת עזה, חשיפת מודיעין פומבית ממשיכה לשמש כלי בידי ישראל לעיצוב התנהגותם של שחקנים וקהלים אוהדים ועוינים כאחד. אולם, בשונה מאשר בעתות שגרה, החשיפה לרוב היא תגובתית, למטרות התגוננות מפני פגיעה בלגיטימציה ותוך הימנעות מסיכון מקורות רגישים. בהתחשב במרכזיות הפעולות הצבאיות (מבוססות המודיעין) להעברת מסרים ולעיצוב המציאות בזמן מלחמה, וכן בעובדה שהמלחמה פתחה מעמדת נחיתות מודיעינית ניכרת, חשיבות יתרה נודעת לניהול "כלכלת מודיעין" צנועה ככל הניתן ולשיפוט לחומרה של כל שימוש פומבי במידע.

החוסן מבטא את יכולתה של כל מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, להכיל בגמישות ובתבונה את נזקיה ואת הנסיגה התפקודית שהיא גורמת, להתאושש ממנה במהירות ולייצר תפקוד מערכתי משופר. אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיהם, בזירות השונות, מהווים ללא ספק הפרעה קשה, המעמידה במבחן את חוסנה של החברה הישראלית ככלל ובפרט של הקהילות שפונו מיישוביהן בנגב המערבי ובאזור גבול הצפון. הפינוי, אף שנתפס ככורח ביטחוני, העצים את עומק ההפרעה ותהודתה, בצד האתגר המורכב של שחרור החטופים, שכן הוא פגע משמעותית ברציפות התפקודית של קהילות ספר אלו. לאחרונה מסתמנת מגמה של...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל ה-13 נערך בין התאריכים 1-4.02.2024 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה המרבית...

ניתוח יוזמות ומתווים אזוריים מצביע על פערים לא מבוטלים בינם לבין העמדה הישראלית הרשמית אך גם על מרחבי הסכמה אפשריים. בחינת היוזמות, חלקן לא יותר מאשר "בלוני ניסוי", היא צעד ראשוני אך חיוני במימוש מטרות המלחמה ברצועת עזה ובעיצוב המציאות ביום שלאחריה. הפערים המדיניים והביטחוניים המרכזיים המסתמנים בשלב זה נוגעים למקומה של הרשות הפלסטינית בפתרון הקבע, לעתיד חמאס ולזהות הכוח השלטוני והצבאי שיתבסס ברצועה. מנגד, יש ביוזמות מרחבי גמישות והן עשויות להציע פתח להשבת החטופים, להחלשת כוחו של חמאס ולחזרה מותנית ומדורגת של הרשות הפלסטינית...

בכירים ישראליים שבים ומדגישים כי ישראל תמשיך בלחימה ברצועת עזה ״עד לניצחון״, אולם השאלה מה ייתפס על ידי הציבור כניצחון במערכה זו נותרת פתוחה. במאמר זה נטען, על בסיס סקרים שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי וניתוח השיח התקשורתי והציבורי בישראל, כי קיים פער בין הציפיות לתמונת ניצחון ברורה, ובינן לבין נקודת הסיום האפשרית בפועל. חלק מהפער נובע מחוסר הרלוונטיות של מושגים המאפיינים עימותים בין מדינות לעימות מול ארגון לא-מדינתי. בנוסף, פער זה הוא תוצר של הגדרת מטרות עמומה, אשר אף השתנתה לאורך המלחמה ויצרה מחלוקות וחוסר וודאות ביחס להישגים...

מזה תקופה וביתר שאת מאז ימי "ההפיכה המשטרית", אנו מתריעים כי מתהווה משבר ביחסי ארצות הברית-ישראל. המלחמה דחקה את המתחים הקשים שהצטברו ערב פריצתה, אך עתה, לאחר תקופה של שיתוף פעולה אסטרטגי חסר תקדים, מעמיקים הפערים סביב ניהול המלחמה ובמיוחד "היום שאחרי". הממשל מטיל ספקות גוברים לגבי יכולתו של צה"ל להשיג את היעדים הצבאיים ופועל לצמצום הלחימה ולמעבר למישור המדיני, שבמרכזו מאמץ לקדם הקמת מדינה פלסטינית כמפתח לעיצוב סדר אזורי חדש. עשרות שנות תסכול מצטבר נוכח דחיית ישראל את עמדות ארצות הברית בהקשר הפלסטיני  פורצות...

ב-26 בינואר נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (להלן – ביה"ד) את החלטתו בבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים במסגרת ההליך שיזמה נגד ישראל בסוף חודש דצמבר 2023, בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (אמנת הג'נוסייד). ביה"ד לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף והורה על מספר צווים זמניים, שיהיו בתוקף עד מתן פסק הדין הסופי בהליך, שצפוי להימשך מספר שנים. עם זאת, נדחתה בקשתה המרכזית של דרא"פ להוציא צו המורה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה. אמנת הג'נוסייד אוסרת על רצח עם, המוגדר במסגרתה כמעשים...

ב-21 בינואר 2024 פורסם על ידי חמאס מסמך בשפה האנגלית הנושא את הכותרת "Our Narrative – Operation Al-Aqsa Flood" "הנראטיב שלנו – מבצע מבול אלאקצא". המסמך הוא נראטיבי, רווי דימויים ונתונים שקריים או נכונים חלקית, נטולי הקשר היסטורי והפניות למקורות דתיים או לפסקי הלכה, וכן אין מוזכרת בו השתייכות חמאס לתנועת האחים המוסלמים. כן אין אזכור לתפישת חמאס את עצמו לא רק כראש החץ של המאבק המזוין של העם הפלסטיני נגד ישראל, אלא כראש החץ של האומה האסלאמית בדרכה למימוש הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית, שתתחיל בהשמדת ישראל...

בשלב הלחימה הנוכחי נדרש שילוב בין שני מאמצים: (1) השתלטות מחודשת על צפון הרצועה להעמקת וביסוס השליטה שם; (2) סגירה הרמטית של ציר 'פילדלפי' כפתרון מעשי למניעת התעצמות של חמאס ושאר ארגוני הטרור. בידול צפון הרצועה, מניעת התאוששות חמאס ובד בבד הצמחת מנהיגות מקומית, שאינה חוששת מחמאס (כי צה"ל שולט צבאית במרחב), לצד אטימת נתיב הברחות הנשק, יהלמו את יעדי המלחמה שהציבה ממשלת ישראל, לפחות בצפון הרצועה, והם: השמדת יכולות שלטון ויכולות צבאיות של חמאס; פירוז השטח; יצירת תנאים להמשך חופש פעולה צבאי לישראל; עיצוב רצועת אבטחה מעובה לאורך...

הממשל האמריקאי, בצד המשך הסיוע לישראל במערכה הצבאית ובמאמצים לשחרור החטופים, מקדיש עתה את עיקר מרצו לקידום תוכנית לעיצוב הארכיטקטורה האזורית ביום שלאחר המלחמה, אף שברור כי הדרך עדין ארוכה. בראיית הממשל, נטל ההוכחה לגבי עשיית המלחמה הזדמנות מדינית מוטל על ישראל. הוא מזהה, אולי לראשונה במובהק, נכונות לכך בצד הערבי, הגם שהיא מותנית בקידום פתרון הנושא הפלסטיני. יש לקחת בחשבון כי הפערים בין ארצות הברית לבין ישראל צפויים להתרחב שכן להערכת הממשל, ממשלת ישראל אינה משתפת עימו פעולה בקידום מתווה מדיני ליום שלאחר המלחמה. כבר כיום, הממשל אינו...

מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, והמלחמה של ישראל בחמאס בעזה בתגובה, התפרסמו מעט מאוד ידיעות ביטחוניות שעסקו במזרח ירושלים. מיעוט ההתרחשויות מנוגד לאתגרים הביטחוניים המתפתחים בגדה המערבית וגם למערכות קודמות של ישראל מול חמאס, שבמהלכן פרצו עימותים בין כוחות ישראל לפלסטינים, ולא רק ברחובות מזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצא, אלא גם בערים בישראל דוגמת  עכו ובת ים. מה יכול להסביר את הניגוד? המאמר מבקש להציע סיבות אפשריות. כן יובא צפי לעשוי  להתרחש במזרח ירושלים ככל שהמלחמה תימשך, לצד המלצות מדיניות לישראל.