מתקפת ה-9/11 והנסיגה מאפגניסטן - 20 שנה אחרי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מתקפת ה-9/11 והנסיגה מאפגניסטן - 20 שנה אחרי

מתקפת ה-9/11 והנסיגה מאפגניסטן - 20 שנה אחרי

שני עשורים חלפו מאז מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, שהובילה את ארה"ב לדשדש בבוץ האפגאני עד אוגוסט האחרון. מה למדנו בעשרים השנים האחרונות על פיגועים, כיבושים ומלחמות – והאם הטרור העולמי עלול להרים שוב את ראשו?

מבט על, גיליון 1518, 12 בספטמבר 2021

English
יורם שוייצר

הנסיגה מאפגניסטן, עשרים שנה אחרי שארצות הברית תקפה את משטר הטליבאן ואת אל-קאעדה בתגובה למתקפת הטרור של ה-9/11, מהווה סגירת מעגל היסטורית. ההתקפה שביצע אל-קאעדה על אייקונים אמריקאים קראה תיגר על ארצות הברית, אך הובילה אותה דווקא לפלוש לאפגניסטן ולסלק את הטליבאן משם לפקיסטן, וכן נפגע קשות גם אל-קאעדה. בהמשך ניצלה ארצות הברית את האווירה הבינלאומית שנוצרה כדי לפלוש לעיראק ולסלק מהשלטון את סדאם חוסיין. בשנים הבאות אף הובילה ארצות הברית קואליציה בינלאומית להבסת 'המדינה האסלאמית' שהתבססה בעיראק ובסוריה. אלא בשנים האחרונות מסתמן צמצום הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון. מגמה זו, ובמסגרתה הנסיגה מאפגניסטן, חיזקה את אמונתם של ארגוני הזרם הסלאפי-ג'האדיסטי בכוחו של הג'יהאד הצבאי כדרך להשיבם לקדמת הבמה בעולם המוסלמי ובזירה הבינלאומית בכלל, ועלולה להוות רקע להגברת פעילותם האלימה והמתריסה.   


למרות מסיבות הניצחון של הטליבאן ודברי הברכה והתמיכה שפרסם אל-קאעדה בעקבות הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן, התפתחות זו אינה קשורה בעיקרה לפועלם של בן לאדן ושל ממשיכי דרכו. הנסיגה מהווה אקורד סיום של מאמציהם של שלושה נשיאים אמריקאים, שירשו את הנשיא ג'ורג' וו. בוש - שנכנס להרפתקה האפגאנית במטרה להשיב לאל-קאעדה ושותפיו ותומכיו כגמולם על מתקפת ה-9/11 ולסלק את טליבאן מהשלטון - להסיר את הנטל הכלכלי והצבאי העצום שנגבה מארצות הברית בעת השהיה הממושכת באפגניסטן. בנוסף, בממשל ביידן מעריכים כי סיכול טרור שעלול לצאת מאפגניסטן נגד ארצות הברית, בעיקר בתחומה, אינו מחייב נוכחות צבאית מלאה ויכול להיות מטופל מרחוק ובהסתמכות על מודיעין ויכולת צבאית.

פודקאסט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי לרגל 20 שנים למתקפת ה11 בספטמבר

החלטת הנסיגה, שמומשה בשלהי אוגוסט השנה, התבצעה בהתאם להסכם שעליו חתם ממשל טראמפ בפברואר 2020 עם הטליבאן, שנכלל בו תאריך נקוב להשלמתה. מבחינת ארצות הברית, הנסיגה ביטאה שינוי בסדרי העדיפויות של הממשל בענייני חוץ והצבה בראשם את 'תחרות המעצמות', בעיקר מול בסין וכן מול רוסיה ואיראן, וכן את נושא האקלים והאנרגיה הירוקה. כן שיקף סדר העדיפויות של הממשל כורח להתמקד בהתמודדות עם אתגרי פנים, ובראשם בתחומי הכלכלה והבריאות.

מתקפת ה-9/11 גבתה מחירים כבדים לא רק מתושבי ארצות הברית ומאזרחי אפגניסטן ועיראק - שאותה תקפה ארצות הברית בהמשך ובמטרה לסלק מהשלטון את סדאם חוסיין - אלא גם משאר תושבי העולם כולו. למרות שהטרור הבינלאומי שהתגבר משלהי שנות השישים ואילך כבר צמצם את חופש התנועה, בעיקר בתעופה העולמית, מתקפת הטרור בארצות הברית ערערה את תחושת הביטחון במדינות רבות, הובילה לפגיעה בחירויות הפרט בעיקר בארצות הדמוקרטיות ליבראליות, והוסיפה מגבלות על תנועת אזרחים בארצותיהם וברחבי העולם. המתקפה גרמה להכבדת הבדיקות הביטחוניות בכל המרחב הציבורי ויצרה עיכובים משמעותיים בפעילות ציבורית, מסחרית, תרבותית, ספורטיבית ובחיי השגרה. החשדנות וההסתגרות, דווקא בעידן של גלובליזציה, הייתה ניכרת ובאה לידי ביטוי גם בתחומי המשפט, אכיפת החוק, התרת זכות מעקב וחדירה לרשות הפרט באופן נרחב ביותר, ביחס למהגרים ולקהילות של מיעוטים. מנגד, בצילן של הקידמה וההכרה הגוברת בחשיבות זכויות אדם, המתקפה חידדה את המתח בין זכויות הפרט לבין צורכי הביטחון הלאומי.

11 בספטמבר, 2001 |

כעשור לאחר מתקפת 9/11, זעזעה טלטלת האביב הערבי את יציבותם של משטרים במזרח התיכון ואף הביאה לחילופי שלטון במספר מדינות. הטלטלה הייתה רקע לצמיחתה של 'המדינה האסלאמית', שהעניקה תנופה מחודשת לטרור הסלאפי-ג'האדיסטי במזרח התיכון וגם מעבר לו. בהתפתחות זו ניתן לראות אחד מפירות הבאושים של גלי ההדף שיצרה מתקפת ה-9/11. ואולם כיום, משכשל ניסיונם להשיב את האסלאם למעמדו הדומיננטי מימי הנביא מוחמד, אנשי דאע"ש וכן אל-קאעדה – הארגון היריב ועם זאת שותף לדרך הג'יהאד - נמצאים בפרשת דרכים. על אף הצלחות עיתיות וקצרות מועד, שמהם נהנו ארגונים אלה ושותפיהם לדרך, שהגיעו לשיאם במתקפת ה-9/11 ועם עליית 'המדינה האסלאמית' וכיבושיה בעיראק ובסוריה, הם נמצאים שוב בעמדת מגננה, כמיעוט שולי בפריפריה האסלאמית. זאת, לאחר שדוכאו באמצעים צבאיים, בהתלכדות של קואליציות בינלאומית אד-הוק. ברור כי בעת הזו הם מחפשים דרך לשוב ולסחוף אחריהם את צעירי האסלאם כדי להגשים את חזונם הדתי-פוליטי באמצעות ג'יהאד עולמי.

ובעת הנוכחית, ארגוני הטרור מהזרם הסלאפי-ג'האדיסטי זקוקים להתלכדות של נסיבות היסטוריות, פוליטיות וגיאופוליטיות: למשל, השתלטות על טריטוריה אסלאמית או עם רוב אסלאמי, שתשמש מקום מבטחים שבו יוכלו לקלוט מתנדבים רבים ולאמן אותם, ולהכשיר על בסיס זה 'צבא אסלאמי'; כיבוש של אדמה מוסלמית בידי כוח זר כדי לעורר התנדבות המונית למאבק בכיבוש הכופר; מנהיג כריזמטי שילהיב וילכד סביבו ההמונים; או אירוע דרמטי משנה סדרי עולם שיתסיס את המוני המוסלמים. התפתחויות אלה, כולן או חלקן, עלולות לסייע בשיקום ההריסות שהותירה תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' והמכה המורלית לתומכיה ולעורר את תחייתו של ג'האד עולמי. בינתיים, אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם לדרך מסתפקים בביצוע עשרות פיגועי טרור ברחבי העולם מדי חודש, אשר אין די בהם כדי לעורר תחייה מחודשת של סנטימנט אסלאמי-ג'האדיסטי, אלא רק להשאיר ארגונים אלה כמטרד טרור ביטחוני, ובעיקר באזורי עולם פריפריאליים.

מוקדם עדיין לקבוע אם הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן תדרבן את תחייתו של גל טרור נוסף בזירה הבינלאומית ותסייע לגייס כוחות חדשים ורעננים לביצוע פעילות טרור במערב, אולם אין ספק שהיא תסייע לטיפוח אתוסים ומיתוסים, כטבע עובר לסוחר בקרב ארגוני הג'האד העולמי הסוני ולתעמולה גם עבור עמיתיהם-יריביהם מהזרם השיעי. המיתוסים אינם קשורים בהכרח למציאות ההיסטורית, אך הם מעניקים רוח גבית לארגוני 'ההתנגדות האסלאמית' ועידוד לגיוס נחישות, התמדה ואורך רוח, מתוך אמונה פנימית חזקה כי היום המיוחל - גם אם יתמהמה, בוא יבוא. בעיניהם, מתקפת ה-9/11 הייתה אירוע אלוהי, 'המדינה האסלאמית' הייתה אתחלתא ד'גאולה. ובראייתם, גם מגפת הקורונה היא עונש שהשית אללה על הכופרים היריבים.

ישנם לקחים רבים, בתחומי הפוליטיקה בזירה המקומית ובזירה בינלאומית, בממד הקשרים והמחויבויות הבינלאומיות, וכן במישור האסטרטגי הגלובלי ובמישור הצבאי-אופרטיבי, שניתן לגזור מהתגובה האמריקאית למתקפת ה-9/11. בין היתר, לנוכח המראות שלוו את הנסיגה מאפגניסטן ברור כי - ללא קשר לשיקולים שהובילו להחלטה עליה, גם אם אינם תוצאה של תבוסה צבאית - מחירו של כיבוש ממושך של שטחי המחסה של ארגוני הטרור, במיוחד אם הם חלק אינטגרלי מאוכלוסייה מקומית שאוהדת אותם או מעדיפה אותם על פני שלטון מקומי מושחת, צפוי להיות כבד דמים, תרתי משמע. לקח זה, שלא היה צורך בשהייה האמריקאית באפגניסטן ובנסיבות סיומה כדי לזכותו באישוש נוסף, רלוונטי גם למקומות ונסיבות אחרים. ראוי שיהיה נר גם לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאפגניסטןטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Oriane Zerah/ABACAPRESS.COM
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן - שנה אחרי
ביקורת רבה נשמעה על הנסיגה של הכוחות האמריקאים מהמדינה האסיאתית המשוסעת. יש שטענו כי לאחריה הטרור העולמי יתחזק, והיו שסברו שמעמדה של ארה"ב כמובילת העולם החופשי ייפגע באופן משמעותי. בחלוף שנה ניתן לקבוע כי לא רק שהחששות הופרכו ברובם – היתרונות שבנסיגה עולים על החסרונות שבה
30/08/22
הזירה האזורית: חיכוך ומחנאות לצד דטנט ושיתופי פעולה
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים של חרם הסתיים הסכסוך בין קטר לבין איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין ומצרים; ירדן מקיימת דיאלוג עם איראן ועם בשאר אל־אסד נשיא סוריה, ואילו טורקיה מגלה עניין בשיפור יחסיה עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית וישראל. זאת ועוד, איחוד האמירויות ובחריין פעלו לפיתוח קשריהן הפומביים עם ישראל במסגרת 'הסכמי אברהם', ומצרים הניעה ביוזמתה תהליך להידוק היחסים הכלכליים עם ישראל, וכן פועלת עם ירדן לפתרון משבר האנרגיה בלבנון. על ישראל לעמוד על המשמעויות של הדיאלוגים האזוריים, לנצל את הפתיחות האזורית המסתמנת כדי להרחיב את הקשרים שהתפתחו במסגרת הסכמי אברהם ולפעול ליצירת קשרים נוספים.
24/01/22
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.