תקיפת סייבר איראנית במהלך ''צוק איתן'' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תקיפת סייבר איראנית במהלך ''צוק איתן''

תקיפת סייבר איראנית במהלך ''צוק איתן''

מבט על, גיליון 598, 25 באוגוסט 2014

English
גבי סיבוני
סמי קרוננפלד
על אף שבמוקד המערכה האחרונה בעזה נבחנו יכולותיו של צה"ל להתמודד עם איומי הרקטות והמנהרות, עדויות העולות עם שוך הקרבות מראות, כי ישראל נדרשה להתמודד במהלך מבצע צוק איתן גם מול אתגרים בזירת הסייבר. מוקד מתקפת הסייבר במהלך מבצע "צוק איתן" היה מרחב האינטרנט האזרחי, כאשר גורמים איראניים לקחו חלק במה שתואר על ידי קצין התקשוב כמתקפה "חסרת תקדים בהיקפה ובאיכות מטרותיה". מתקפות הסייבר ותהליכי בניין הכוח של איראן מתקדמים בקצב מהיר. איראן עשויה לאתגר את יכולת ההגנה של ישראל באופן משמעותי. לכן, חובה לקדם ולסכם בהקדם את ארגון הגנת הסייבר של ישראל ולקבוע את יחסי הגומלין בין הארגונים השונים הפועלים במרחב הזה.


על אף שבמוקד המערכה האחרונה בעזה נבחנו יכולותיו של צה"ל להתמודד עם איומי הרקטות והמנהרות, עדויות העולות עם שוך הקרבות מראות, כי ישראל נדרשה להתמודד במהלך מבצע צוק איתן גם מול אתגרים בזירת הסייבר. קצין בכיר בחיל התקשוב, האחראי על ההגנה של צה"ל, ציין, כי במהלך המבצע הוציאו גורמים איראניים אל הפועל מתקפת סייבר רחבת היקף כנגד מטרות ישראליות ובכללן גם ניסיונות לפגיעה ברשתות של המערכת הביטחונית והפיננסית. ניסיונות אלו אומנם נוטרלו במהירות ובקלות יחסית על-ידי גורמי הגנת הסייבר הישראלים, אך נראה, כי האיראנים משקיעים רבות בפיתוח יכולות תקיפה אפקטיביות כנגד מערכות תשתית והם עשויים להציב אתגר משמעותי בפני ההגנות הישראליות כבר בעתיד הנראה לעין.

ב-2013 יוחסה לאיראן סדרה של מתקפות כנגד אתרי האינטרנט של בנקים ומוסדות פיננסיים מרכזיים בארצות הברית. המתקפה תוארה על-ידי מומחה לאבטחת מידע, כ"חסרת תקדים בהיקפה ובמידת יעילותה" ובמהלכה עשו התוקפים שימוש בטכניקות מתוחכמות והראו, כי ביכולתם לפעול בהיקפים משמעותיים גם כנגד יעדי "איכות". לתקיפה נגד תשתיותיה הפיננסיות של מדינה משמעויות חמורות והיא עשויה להביא לנזקים כלכליים כבדים עקב הפגיעה בשגרת הפעילות הפיננסית של חברות מסחריות ובתי אב רבים.

        עם זאת, מוקד מתקפת הסייבר במהלך מבצע "צוק איתן" היה מרחב האינטרנט האזרחי, כאשר גורמים איראניים לקחו חלק במה שתואר על ידי קצין התקשוב כמתקפה "חסרת תקדים בהיקפה ובאיכות מטרותיה". המתקפה האיראנית כוונה כנגד אתרי רשת צה"ליים כגון, אתרי פיקוד העורף ודובר צה"ל כמו גם כנגד תשתיות אינטרנט אזרחיות. התוקפים אף זכו להצלחה מסוימת כאשר הצליחו לפרסם הודעה שקרית בחשבון הטוויטר הרשמי של צה"ל בה נאמר, כי הכור הגרעיני בדימונה נפגע מירי רקטי וכי קיימת סכנה של דליפה רדיואקטיבית. בנוסף לכך חלק מהמתקפות כנגד ישראל שויכו ל"צבא סוריה האלקטרוני" (Syrian Electronic Army – SEA). קבוצת האקרים תומכי אסד, אשר פיתחה במהלך השנים יכולות תקיפה משמעותיות ותוארה על ידי מייקל היידן, ראש ה-CIA וה-NSA לשעבר, כשליח איראני לכל דבר ועניין.

     מתקפת הסייבר כנגד המטרות הישראליות צברה תאוצה ככול שהפעילות הצבאית בשטח הורחבה והועמקה. אם בחלקו הראשון של המבצע נרשמה פעילות התקפית שולית ובלתי מאורגנת מצד גורמים פרו-פלסטיניים, הכניסה הקרקעית לרצועה הביאה, על פי ראש מחלקת הגנת הסייבר בצה"ל, לזינוק משמעותי בהיקף המתקפות כנגד ישראל ולעיתים אף בתחכומן. המתקפות הגיעו לשיאן ב-25 ביולי 2014, יום השישי האחרון של הרמדאן, המצוין באיראן כ"יום ירושלים", יום התנגדות לישראל ולציונות, כאשר גורמים איראניים בשיתוף האקרים מרחבי העולם, הוציאו אל הפעול מתקפה רחבה כנגד מספר רב של אתרים ישראלים במטרה לחסמם לתקופת זמן ארוכות. המתקפה נחסמה במאמץ משולב של גורמי צה"ל ושב"כ, אשר היו ערוכים לקראתה.

     ניתוח הפעילות האיראנית במרחב הסייבר במהלך מבצע "צוק איתן" מצביע על הבשלה ביכולותיה האופרטיביות של הרפובליקה האסלאמית ומעיד, כי ביכולתה לנהל מבצע צבאי קיברנטי רחב היקף כנגד מגוון של מטרות ויעדים, תוך שימוש בספקטרום רחב של שיטות פעולה. מעבר לכך, ייתכן וההתמקדות האיראנית בזירת הסייבר במהלך "צוק איתן" מעידה על ראשיתו של תהליך בו לוחמת הסייבר תופסת את מקום הטרור הקלאסי ככלי המרכזי בדוקטרינת הלוחמה הא-סימטרית האיראנית. לוחמת הסייבר מאפשרת פגיעה משמעותית בעורפו של אויב בעל עליונות צבאית וגאו-אסטרטגית לצד הרחקת העדות ויכולת הכחשה – שני אלמנטים מרכזיים בעיני האיראנים. עם זאת, יכולות הסייבר האיראניות נכון להיום, עדיין נחותות ביחס ליכולותיהן של ישראל ושל המעצמות הטכנולוגיות המובילות, אך נראה שהאיראנים מגשרים על הפערים במהירות וביעילות.

     גורמי ההגנה של ישראל הצליחו לסכל את המתקפה האיראנית אולם אין וודאות שכך יהיה בעתיד. בישראל טרם סוכמה תפיסת ההכנה הכוללת וטרם נקבע הגורם המוביל את ההגנה מול מתקפות רחבות כאלה. במרחב הסייבר של ישראל פועלים מגוון גופים בהם: צה"ל, השב"כ, המוסד, חברות וספקי תקשורת, בנק ישראל ובנקים מסחריים, משרדי ממשלה, משטרת ישראל, חברות אבטחה אזרחיות וגופים נוספים עוסקים בנושא. היעדר הסדרה של סמכויות במאמץ ההגנתי והסיכולי, עלולה לייצר חורים "בכיפת הברזל" הדיגיטאלית המגנה על ישראל ולאפשר לגורמים עויינים לפגוע בישראל.

     הצלחת הסיכול האחרון מעידה יותר על יכולת שיתוף הפעולה והעבודה המתואמת בדרגים המקצועיים ופחות על הסדרת הסמכויות בין הארגונים השונים בישראל. אולם לא לעולם חוסן, מתקפות הסייבר ותהליכי בניין הכוח של איראן מתקדמים בקצב מהיר. איראן עשויה לאתגר את יכולת ההגנה של ישראל באופן משמעותי. לכן, חובה לקדם ולסכם בהקדם את ארגון הגנת הסייבר של ישראל ולקבוע את יחסי הגומלין בין הארגונים השונים הפועלים במרחב הזה. בנוסף, אין די במאמצי הגנה, ישראל יכולה וחייבת שלא להסתפק במאמצי סיכול אלא להוציא לפועל מכות מנע ומהלומות גמול על תוקפי הסייבר. אין כל סיבה שנחת זרועה של מדינת ישראל לא תונחת על מבקשי רעתנו גם במרחב הסייבר.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומימבצע צוק איתן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.