פרסומים

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי קיים שוני ניכר בין תגובות של ממשלות שונות למתקפות סייבר. למרות לחצים פוליטיים משמעותיים "לעשות משהו" נגד מתקפות כאלו, ניסיון העבר מצביע על כך שרוב התגובות התבססו על מדיניות אד הוק. מצב זה מלמד כי מרחב הסייבר הוא זירת עימות חדשה יחסית, במיוחד עבור קובעי המדיניות, ולכן יש להפנות אליה תשומת לב מיוחדת; כי התגובות למתקפות סייבר הן סוגיה שעדיין לא נחקרה בצורה משביעת רצון; וכי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין כיצד על מדינות לאום להגיב בצורה הטובה ביותר לפעולות עוינות בסייבר ובאילו כלים עליהן להשתמש לצורך זה. מאמר זה מצביע, באמצעות ניתוח מקיף, על כך שיש להתייחס למתקפות סייבר כסוגיה פוליטית. הוא מספק מסגרת כללית שעליה יכולים להתבסס קובעי המדיניות, המשלבת בין השפעת האירוע ובין המדיניות האפשרית כלפיו, ומפרט חמישה משתנים שעליהם לשקול כאשר הם באים להעריך מהי התגובה ההולמת למתקפת סייבר. המאמר מתווה את דרכי הפעולה השונות של "פוליטיקת הסייבר" אותן ניתן ליישם כתגובה למתקפות קיברנטיות, כאשר מסגרת התגובה אמורה להיות חלק בלתי נפרד מצעדי ההרתעה של המדינה בתחום הסייבר.