שנה אחת לארגון המדינה האסלאמית בחצי האי סיני במצרים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שנה אחת לארגון המדינה האסלאמית בחצי האי סיני במצרים

שנה אחת לארגון המדינה האסלאמית בחצי האי סיני במצרים

מבט על, גיליון 758, 25 באוקטובר 2015

English
זאק גולד
שלושה שינויים ניכרים במיליטנטיות של אנסר בית אל מקדס בסיני: ראשית, וילאייאת סיני מטיל כיום איום חמור הרבה יותר על האוכלוסייה המקומית. שנית – קיימת זרימה של לוחמים זרים אל תוך סיני, ביניהם מצרים ששבו מהלחימה בסוריה – התפתחות שהוגדרה כ"שובר שוויון" ביחסי בית אל-מקדס עם השבטים המתגוררים בסיני. שלישית, מאז הצטרפותו של אנסר בית אל-מקדס לדאע"ש, ווילאייאת סיני מחזיק, בפועל, בשטח סיני. השינויים בטבע הארגון ומבנהו מייצרים חלון הזדמנויות למצרים. לראשונה, האוכלוסייה המקומית זקוקה למדינה, כדי שזו תגן עליה מפני האלימות המקומית. כדי לנצל הזדמנות זו, חייב הממשל המצרי לעשות יותר ממה שעשה במערכה הצבאית שניהל עד לאחרונה. צה"ל מצדו מתכונן לאפשרות שהארגון יתקוף מעבר לגבול, כשהוא מכוון לאזרחים ישראלים בערים או לעמדות צבאיות של ישראל. שיפור הפעולות של הצבא המצרי עשוי לשאת תועלת גם לישראל.

רוח הקרב בחצי-האי סיני השתנתה במהלך 2015, בעקבות ההחלטה של הארגון הג'האדיסטי המרכזי שפועל באזור להישבע אמונים לארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש). התפתחות זו מעמידה אתגרים בפני מצרים ובפני ישראל, שהיא מטרה פחות מידית, אולם במקביל, היא מייצרת פתח להחלשת התבצרותו של הארגון בסיני.

ממיליטנטיות מקומית למחוז המדינה האסלאמית

ב-24 באוקטובר 2014 פתחו חמושים בחצי-האי סיני במבצע בכמה חזיתות נגד עמדות של הצבא המצרי. ארגון אנסר בית אל-מקדס ("נאמני ירושלים") – איחוד ג'האדיסטי מיליטנטי, שקם בסיני בעקבות מהומות 2011 – פוצץ מכונית תופת שהשמידה מוצב מצרי. מיד לאחר מכן פשטו אנשיו על המוצב. מעל שלושים חיילים מצרים נהרגו.

שבועיים מאוחר יותר, ב-10 בנובמבר, הכריז ארגון אנסר בית אל-מקדס על הצטרפותו לארגון המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה (דאע"ש). אנסר בית אל-מקדס שינה את שמו לווילאייאת סיני: "מחוז סיני" של המדינה האסלאמית. עוד קודם למיתוגו מחדש, כבר היה בית אל-מקדס ארגון טרור מיומן, שחבריו נהנו מסיוע ואימונים של אנשים הקשורים באל-קאעדה, בדאע"ש ובארגוני טרור נוספים אנטי-מדינתיים בסוריה, וכן בחמושים בעזה – לרבות חמאס. אין ספק שהיכולת של בית אל-מקדס להגיע לכותרות במדינה הערבית המאוכלסת ביותר הפכה אותו לנכס מרכזי עבור דאע"ש.

     במהלך השנה החולפת, פעולות וילאייאת סיני הפכו נרחבות, תכופות ומורכבות יותר. עם זאת, לאור התפתחות הארגון מאז 2011, אפשר שהעלייה בכוחו הייתה מתרחשת גם ללא הצטרפותו לדאע"ש. המתקפה הגדולה ביותר עד כה בשורת המבצעים של וילאייאת סיני/אנסר בית אל-מקדס הייתה הפשיטה שהתבצעה ב-1 ביולי 2015 על שייך זוויד, העיר השלישית בגודלה בצפון סיני. מתקפה זו, שהייתה ניסיון ברור של מאות חמושים להשתלט על העיר, חיקתה בברור את האופן שבו דאע"ש מסתער וכובש שטחים בצפון מערב עיראק.

מה בין אנסר בית אל-מקדס לווילאייאת סיני

הפעולה בשייך זוויד לא הייתה אופיינית, אולם היא מייצגת את שלוש הדרכים שבהן השתנתה המיליטנטיות בסיני. ראשית, וילאייאת סיני מטיל כיום איום חמור הרבה יותר על האוכלוסייה המקומית. הארגון הרג עשרות אנשים בתואנה שהם מרגלים ואיים בגלוי על מנהיגי השבטים המתנגדים לו. המתקפות המתעצמות של וילאייאת סיני מסכנות אזרחים באופן ישיר, ובמקביל הארגון מונע הברחת סיגריות ומריחואנה בשל היותם "חטאי אסלאם". לבסוף, ווילאייאת סיני תקף ופגע בחיילי כוח המשקיפים הרב-לאומי, שעשוי לשמש מטרה מרכזית לבעלי שאיפות ג'האדיסטיות, אך מנגד, הוא גם המעסיק הגדול ביותר של הבדואים בסיני.

      השינוי בהתנהגות כלפי האוכלוסייה המקומית נובע ברובו מהשינוי המרכזי השני שעבר אנסר בית אל-מקדס. על פי הממשלה המצרית ישנה זרימה של לוחמים זרים אל תוך סיני, ביניהם מצרים ששבו מהלחימה בסוריה. אחד הדיפלומטים התייחס לכך כאל "שובר שוויון" ביחסי בית אל-מקדס עם השבטים המתגוררים בסיני. אם הדברים נכונים, אזי עליית מספרם של הלוחמים הזרים בשורות הארגון יוצרת הזדמנות, שממשלת מצרים יכולה לנצל לטובתה. אמנם, הארגון נהנה תמיד מתמיכה של גורמים מחוץ לגבולות מצרים, אולם הקפיד לשמור על סדר יום מקומי. מה שנתפס כאינטרסים חיצוניים, הן של זרים והן של מצרים, עשוי לגרום לכך שבנסיבות מסוימות, האוכלוסייה המקומית תשנה את עמדתה ותסייע לממשלה המצרית במאבקה.

     השינוי השלישי שראוי לציון, הוא, כי מאז הצטרפותו של אנסר בית אל-מקדס לדאע"ש, הוא שבגלגולו כווילאייאת סיני מחזיק בפועל בשטח סיני. אמנם, מדובר באזור קטן יחסית, ומזה זמן רב שצפון מזרח סיני אינו מתנהל תחת ריבונות מלאה של ממשלת מצרים. עדיין, לפי אחד המקורות המערביים, הארגון מחזק את אחיזתו באזור הגבול למרות מתקפות חוזרות ונשנות של צבא מצרים. בדומה לגלגולו הקודם של הארגון, התעמולה של וילאייאת סיני מעידה על כוונת הארגון למשול.

הזדמנויות לתגובה מצרית מוצלחת 

עד עתה, נכשלו המצרים בהתמודדות אל מול התפתחויות אלה בסיני. מאז אוקטובר 2014 הטילו רשויות הביטחון המצריות מגבלות על תושבי סיני ולמרות זאת, האוכלוסייה המקומית פחות בטוחה כיום מאשר לפני שנה. למרות היקף חסר תקדים של חיילים מצריים ונשק בסיני – והדיווחים על הריגתם של כאלף "טרוריסטים" במהלך השנה האחרונה – לא הצליחו המבצעים הצבאיים האלה להכריע את המעוזים של וילאייאת סיני. מסתבר שאנשי הארגון ספגו את האבדות והצליחו להשתקם ולהגביר את קצב המתקפות שהם מוציאים לפועל. לבסוף, למרות החסימות בנתיבי המעבר לסיני (מרצועת עזה, ממצרים ומהים), נשק מתקדם ולוחמים זרים עדיין מסוגלים להגיע לחצי-האי.

     אולם, נסיגות אלה הן הפיכות. השינויים בטבעו ומבנהו של ארגון וילאייאת סיני/אנסר בית אל-מקדס מייצרים חלון הזדמנויות למצרים. לראשונה, האוכלוסייה המקומית זקוקה למדינה כדי שזו תגן עליה מפני האלימות המקומית. כדי לנצל הזדמנות זו, מצרים חייבת לעשות יותר ממה שעשתה במערכה הצבאית שניהלה עד לאחרונה. פעולות צבאיות יעילות ותדירות הן כמובן נחוצות, אך מצרים חייבת לפעול גם נגד הנרטיב של דאע"ש, באופן המשלב אמירות עם מעשים. על הנרטיב הנגדי להדגיש כיצד וילאייאת סיני פועל נגד האינטרסים של האוכלוסייה המקומית. כדי להוכיח שהמדינה היא החלופה הטובה יותר עבורם, על מצרים לנהוג באזרחי האזור בכבוד, לספק להם שירותים ולתקן את יחסה כלפיהם לאחר שנים הארוכות של קיפוח פוליטי והיעדר פיתוח באזור. חשוב מכל – על כוחות הביטחון המצריים לספק ביטחון לתושבי סיני.

      לאחרונה נדמה כי יש סימנים להתפתחויות חיוביות מכיוון קהיר. אחת הפעולות הראשונות שעשתה ממשלת מצרים החדשה, לאחר שהושבעה בספטמבר האחרון, היה פרסום הצהרה על "תכנית מקיפה למלחמה בטרור בסיני", הקוראת לסיוע הומניטרי וטיפול רפואי לאוכלוסיית סיני ולתכנית פיצויים "מפורטת" עבור תושבים שנפגעו או נאלצו לעזוב עקב פעילות ביטחונית שלה. כן קראה הממשלה לכוחות הביטחון להגן על אזרחים באמצעות היצמדות למודיעין מדויק ולהימנע מפעולות, שעלולות לסכן את ביטחונם. בנוסף דרשה הממשלה להימנע מירי על "איום פוטנציאלי", לפני שזוהה באופן ודאי.

     גם הצבא המצרי עצמו מאותת על שינוי בפעולותיו. "שלב 2" במבצע האחרון שלו, "צדק הקדושים", קורא להרחיב את השליטה המצרית הכוללת על ערי צפון סיני. השגת יעד זה תחייב את כוחות הצבא והמשטרה של מצרים לא רק לחסל חמושים בהתקפות מתמשכות מהאוויר, אלא גם להשתלט על אזורים על הקרקע באמצעות חיילים שיבואו במגע עם האוכלוסייה המקומית. השאלה אם הממשלה המצרית והצבא יישמו הצהרות מפורשות אלה, היא שתכריע בין הצלחה לכישלון.

ההשלכות על ישראל

ישראל העניקה למצרים מרחב תמרון גדול במאמציה של זו להילחם באיום שמציב הטרור בסיני בפני שתי המדינות. פריסת כוחות צבא מצריים לאורך תעלת סואץ חורגת מהמוסכם על פי הסכם השלום, אך נעשתה בתיאום מלא בין הצדדים. ישראל אף מקיימת תצפיות על גבולה המערבי ומעבירה למצרים מידע מודיעיני. בה בעת, השאלה האם מצרים יכולה לחסל או אפילו לבלום את וילאייאת סיני נותרה פתוחה.

     צה"ל מצדו מתכונן לאפשרות שהארגון יתקוף מעבר לגבול, כשהוא מכוון לאזרחים ישראלים בערים או לעמדות צבאיות, בדומה לתקיפות שלו את עמדות הביטחון המצריות. הצפי לשיפור בפעולות הצבא המצרי ובשליטה הריבונית בצפון סיני נושא תועלת מרובה גם לישראל. אולם, ישראל ומצרים ימשיכו לעמוד מול סכנות ביטחוניות בעתיד הנראה לעין, אם המדיניות המצרית, שמתעתדת להביא ליציבות מידית, תחריף את המתח באזור.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכהמצרים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.