סוריה של בשאר אל-אסד – על פרשת דרכים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סוריה של בשאר אל-אסד – על פרשת דרכים

סוריה של בשאר אל-אסד – על פרשת דרכים

מבט על, גיליון 249, 4 באפריל 2011

English
אייל זיסר

במשך שלושת העשורים האחרונים, מאז דיכא המשטר הסורי את מרד האחים המוסלמים נגדו, נתפס משטר זה, משטר הבעת' בשליטתה של שושלת אסד העלווית, כמשטר היציב ביותר במזרח התיכון המקיים שליטה איתנה וביד ברזל ברחבי המדינה. ובכל זאת, גלישתו של גל המחאה, ששטף את רחבי המזרח התיכון ומוטט את המשטרים הערביים בתוניס ובמצרים, גם לסוריה אין בה כדי להפתיע. אחרי הכל, המציאות החברתית והכלכלית השוררת בסוריה אינה שונה מהותית מזו השוררת ביתר העולם הערבי. צעיריה של סוריה אינם נבדלים מאחיהם בתוניס ובמצרים, וכמותם הם נעדרי תקווה לעתיד טוב יותר, נאנקים תחת מצוקה כלכלית קשה, ובעיקר סובלים מכובד ידו של משטר דיכוי ברוטאלי.


במשך שלושת העשורים האחרונים, מאז דיכא המשטר הסורי את מרד האחים המוסלמים נגדו, נתפס משטר זה, משטר הבעת' בשליטתה של שושלת אסד העלווית, כמשטר היציב ביותר במזרח התיכון המקיים שליטה איתנה וביד ברזל ברחבי המדינה.

ובכל זאת, גלישתו של גל המחאה, ששטף את רחבי המזרח התיכון ומוטט את המשטרים הערביים בתוניס ובמצרים, גם לסוריה אין בה כדי להפתיע. אחרי הכל, המציאות החברתית והכלכלית השוררת בסוריה אינה שונה מהותית מזו השוררת ביתר העולם הערבי. צעיריה של סוריה אינם נבדלים מאחיהם בתוניס ובמצרים, וכמותם הם נעדרי תקווה לעתיד טוב יותר, נאנקים תחת מצוקה כלכלית קשה, ובעיקר סובלים מכובד ידו של משטר דיכוי ברוטאלי.

הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, עוד קווה בראשית הדרך כי על סוריה יפסח גל המהפכות הערביות. בראיון שהעניק לעיתון וול סטריט ג'ורנל, הוא קבע בביטחון עצמי, שבדיעבד נראה חסר בסיס ויהיר, כי "סוריה איננה מצרים או תוניס" שכן משטרו שלו, בניגוד למשטריהם של חוסני מובארכ או של זין אל-עאבידין בן עלי, נהנה מתמיכה בקרב אזרחיה של סוריה תודות לעמידתו האיתנה למול ישראל ולמול ארצות הברית.

ואולם ביום השישי של ה- 18 במרץ אחזה האש גם בסוריה ומאז היא מסרבת לשכוך וכל מאמציו של המשטר הסורי לכבותה עלו עד כה בתוהו. באותו היום, וכך גם בימי השישי שבאו בעקבותיו, עם סיומן של התפילות במסגדים, יצאו אלפים בכל רחבי סוריה להפגנות בדרישה לחירות ולחופש ובעימותים עם כוחות הביטחון הסורים שמיהרו לפתוח עליהם באש נהרגו כמה עשרות מן המפגינים. בכמה מוקדים, בעיקר באזורי הפריפריה כמו דרעא בדרום סוריה או לאד'קיה שלחוף הסורי (בה מתקיים חיכוך מתמיד בין הרוב הסוני לבין המיעוט העלווי בעיר), יצאו הדברים לזמן מה מכלל שליטה, נרשמו הורגים רבים והמפגינים כילו זעמם במוסדות שלטון ובביני ציבור, וכמובן, בכרזות ובתמונות של הנשיא בשאר אל-אסד ושל אביו שקדם לו, חאפז אל-אסד.

המשטר הסורי ספג מהלומה, ובודאי מהלומה תדמיתית, עם פרוץ ההפגנות ברחבי סוריה, אבל הוא נותר עומד על רגליו נכון להשיב מלחמה שערה. ואכן, לאורך השבועות האחרונים הוכיח המשטר את כוחו בגיוס מאות אלפי מפגינים, שחלקם הגדול הובא במאורגן בידי מנגנוני השלטון, להפגין תמיכה בבשאר ובמשטרו. יתירה מכך, בסוריה, בניגוד למצרים, מוסיף גם המשטר ליהנות מתמיכה בלתי מעורערת של הצבא ושל מנגנוני הביטחון הסוריים. אלו לא היססו, בניגוד לצבא המצרי או התוניסי, לפזר בברוטאליות את ההפגנות ואף לירות ולהרוג במפגינים. אחרי הכל ראשי הצבא הסורי, שרובם נמנים על בני משפחתו, שבטו או עדתו של הנשיא הסורי, יודעים כי בניגוד למצרים בה נטל שר ההגנה המצרי את השלטון מדיי מובארכ והפך לחביבים של ההמונים במידאן אל-תחריר, הרי שבסוריה המפגינים רוצים גם את ראשם של ראשי הצבא ומנגנוני הביטחון - משמע אם בשאר ייפול הם יפלו חד עימו.

ב- 30 במרץ 2011 כשבועיים לאחר שגל המחאה הגיע גם לסוריה, התייצב הנשיא הסורי בפני בית הנבחרים הסורי, לקול תשואות חבריו, הנמנים כולם על תומכיו ונאמניו. בשאר ביקש להפגין ביטחון עצמי ונחישות מול מתנגדיו ומיהר להטיל את האחריות למהומות בסוריה על קנוניה לה שותפות ישראל, אך לצידה מדינות מערביות וערביות, וכמובן כלי התקשורת שכולם עשו יד אחת נגד סוריה במטרה להביא לפירוקה של המדינה הסורית.

ועם זאת, נאומו של בשאר ראוי לציון לא רק בשל מה שהיה בו, היינו, הניסיון לגייס תמיכה על בסיס המכנה המשותף הנמוך ביותר, האיבה לישראל, אלא גם בשל מה שנעדר ממנו. ואכן, בניגוד לשותפיו לצרה, מנהיגים ערביים אחרים שחלקם איבדו כבר את כיסאם וחלקם עודם נאבקים בגלי המחאה, נמנע בשאר מלהעניק ויתורים או אפילו להשמיע הבטחות מעורפלות כלשהן לשינוי ולרפורמות באזני המפגינים. אמת, יום לאחר הנאום הוכרז בדמשק על הקמת כמה ועדות שיבחנו שינויים מסוימים בחוקי החירום הנהוגים במדינה, אבל מדובר בצעד חסר משמעות. שהרי לא עצם קיומו של חוק כזה או אחר הוא שישנה את התמונה ויעניק או ישלול את החירות מתושבי המדינה.

את התשובה לנאומו קיבל בשאר אל-אסד ביום השישי האחרון כאשר מיד עם סיום תפילות יום השישי יצאו בכל רחבי המדינה אלפי מפגינים להוסיף ולמחות נגד שלטונו בקריאה לחירות ולחופש. כמקובל בסוריה בשבועת האחרונים המפגינים ניתקלו באש כוחות הביטחון וכמה מהם נהרגו.

וכך הולכת ומשתררת לה מציאות חדשה בסוריה, מדינה שהייתה ידועה לשמצה באגרוף הברזל של מנגנוני הביטחון שלה ושנתפסה כיציבה ואיתנה יותר מכל מדינות ערב האחרות. במהלך השבוע שולט המשטר ביד רמה בנעשה, מוציא המוני מפגינים, לרוב הישר ממקומות העבודה שלהם, לרחובות להפגנות תמיכה בו, ואולם יום שישי שייך למפגינים ובו הם עושים ברחובות ובעיקר בסמוך למסגדים כרצונם.

באופן עמוק יותר אפשר לקבוע כי לפי שעה המשטר הסורי שרד את השיטפון שהפיל את המשטרים הערביים במצרים ובתוניס וכי שמר על לכידותו ועל שליטתו במנגנוני הצבא והביטחון. ועם זאת אין בכוחו לכבות את האש שהוצתה במדינה וזו מתלקחת, הגם שבעצימות נמוכה שוב ושוב מידי יום שישי בעקבות התפילות במסגדים.

המחאה ברחובות היא עודנה מוגבלת ומשתתפים בה לא יותר מכמה אלפי מפגינים בעיקר באזורי הפריפריה. מיליוני הסורים, במיוחד בערים הגדולות כמו דמשק עם 5.5 מיליון תושבים או חלב, העיר הצפונית, עם חמישה מיליוני תושבים, עודם צופים מן הצד ונמנעים מלהצטרף להפגנות. בערים הגדולות בסוריה מתגוררת למעלה ממחצית מן האוכלוסייה הסורית. רובם של התושבים בערים אלו הינם סונים והם שיקבעו את עתידו של המשטר. באם יצטרפו למחאה יהיה קשה יותר ויותר למנגנוני הביטחון הנשלטים ברובם בידי בני העדה העלווית, עדתו של הנשיא הסורי, לדכא את ההפגנות. אך אם יוסיפו מיליונים אלו לצפות במתרחש מן הצד יוכל המשטר לדכא ביתר קלות את המחאה. גם בני עדות מיעוטים אחרות, שעליהן נמנים כארבעים אחוז מתושביה של המדינה, נמנעים לפי שעה מלהצטרף למחאה. כך שקט הר הדרוזים, ובו בני העדה הדרוזית המונים כחמישה אחוז מאזרחיה של סוריה, וכך שקטים גם המחוזות הצפון מזרחיים של סוריה ובהם מתגוררים הכורדים המהווים כעשרה אחוז מתושביה של סוריה. גם בני העדה הנוצרים, המהוה כשלושה עשר אחוז מאזרחי סוריה, מעדיפים שלא להצטרף להפגנות בני העדה הסונית היוצאים מן המסגדים. (אגב, בני העדה העלווית מהווים כשנים עשר אחוז מאזרחיה של סוריה).

אבל השאלה המעניינת אינה רק לגבי העתיד להתרחש בסוריה בשבועות הקרובים, אלא יותר מכך, לאן צועדת מדינה זו לעתיד לבוא. על כך אפשר להעיר כי גל המחאה שהגיע גם אליה לא הצליח לחזור על הצלחת גלי המחאה במצרים ובתוניס ולמוטט בבת אחת את המשטר הסורי. אבל הוא זעזע את יסודותיו וכגחלת לוחשת תוסיף אש המחאה לרחוש מתחת לפני השטח. סוריה כבר אינה המדינה היציבה ביותר במזרח התיכון והיא תוסיף לנוע בין יום שישי אחד למשנהו כשמחד משטר הניצב עדיין על מכונו נתמך בידי חלקים באוכלוסיה הסורית ובידי מנגנוני הצבא והביטחון ומאידך חלקים רחבים באוכלוסיה שיוסיפו שוב ושוב להביע את מחאתם נגדו. מה יהיה בסוף, קשה לדעת, אך בעבר לכל הפחות, סופם של מאבקים דומים היה עקוב מדם, והדם שנשפך לרוב בידי כוחות הביטחון והצבא הוא שהכריע את כף.

פרופ' אייל זיסר הינו דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.