מה מתרחש באתר קוסייר שבסוריה? תמונת מצב גרעינית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מה מתרחש באתר קוסייר שבסוריה? תמונת מצב גרעינית

מה מתרחש באתר קוסייר שבסוריה? תמונת מצב גרעינית

מבט על, גיליון 666, 22 בפברואר 2015

English
אפרים אסכולאי
אמילי לנדאו
ב-9 בינואר 2015, פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" מאמר שכותרתו: "הסוד של אסד: עדויות מצביעות על חתירה של סוריה לנשק גרעיני". על פי המאמר, סוריה לא ויתרה על שאיפותיה לפתח נשק גרעיני בעקבות השמדת הכור הגרעיני שלה שבנייתו סמוך לעיר דיר א-זור כמעט הושלמה. אם יש לקח שניתן ללמוד מהניסיון עם סוריה והנשק הכימי שלה, הוא, שאם מפעילים מספיק לחץ, אפשר להתמודד ביעילות עם סוגיות הקשורות לנשק להשמדה המונית. עם זאת, אין ספק שיידרשו לכך מוכנות פוליטית אדירה ונחישות רבה, ובסוריה השסועה כרגע ממלחמות כלל לא ברור אם זו עדיפות בינלאומית, אפילו לאחר השימוש שעשה אסד בנשק כימי. בינתיים, כל אימת שצף ועולה מידע בנוגע לפעילות חשודה סביב נשק להשמדה המונית – גם אם היא בגדר השערות בלבד – חיוני שארגוני המודיעין הרלוונטיים יעשו מאמץ מרוכז להעריך את המצב, וזאת עקב ההיסטוריה הבעייתית מאוד של סוריה בכל הקשור לנשק מסוג זה.

ב-9 בינואר 2015, פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" מאמר שכותרתו: "הסוד של אסד: עדויות מצביעות על חתירה של סוריה לנשק גרעיני". מאמר מעניין זה התבסס בחלקו על עובדות ידועות ובחלקו על עובדות שהודלפו לעיתון, וכן על הערכות וספקולציות. על פי המאמר, סוריה לא ויתרה על שאיפותיה לפתח נשק גרעיני בעקבות השמדת הכור הגרעיני שלה בזמנו, שבנייתו סמוך לעיר דיר א-זור שעל גדות נהר הפרת, כמעט הושלמה בעזרתה של צפון-קוריאה. במקום זאת, כך על פי דר-שפיגל, היא מצויה בתהליך של הקמת מתקן גרעיני חדש סמוך לעיר קוסייר, קרוב מאוד לגבול סוריה-לבנון. העיתון מסתפק בלציין מידע מודיעיני ממקורות אנונימיים ולפיו המתקן קשור לפעילות גרעינית, ללא הערכות נוספות בדבר טבעו והאם מדובר בכור גרעיני ו/או מתקן להעשרת אורניום (שני סוגי המתקנים יכולים להפיק חומר בקיע – החומר שממנו מייצרים נשק גרעיני). המאמר התקבל בקהילה המקצועית במידה רבה של ספקנות, כאשר חלק הביעו ספקות באשר למהימנות המידע ואחרים פירקו את תוכן הידיעה לחלקיו וערערו על כל נתון עד כדי הכרזה עליה כמתיחה (Hoax). 

תמונת הלוויין שמופיעה במאמר אינה נותנת אף אינדיקציה לטבעו של המתקן. בהחלט ייתכן שהוא מאכלס כור גרעיני תת-קרקעי, שמקבל את הקירור שלו באמצעות כמויות אוויר גדולות המוזרמות פנימה דרך מערכת סינון ויוצאות דרך פתח פליטה (שאינו גלוי בתמונות) או דרך פירי אוורור מוסתרים.  אם מדובר במתקן שמצונן באמצעות מים, אזי יש צורך במערכת צינורות מים גדולה וב"אגן חום" לסילוק האנרגיה שמפיק הכור. אם מדובר בכור, הוא זקוק למתקנים נלווים: מתקן הפרדה ומתקן לסילוק פסולת, על מנת להפיק את הפלוטוניום הדרוש לייצור נשק גרעיני.

       אפשרות נוספת היא שהמבנה מאכלס מתקן להעשרת אורניום. במקרה כזה הוא אינו מפיק אנרגיה ולכן אינו צורך אנרגיה רבה מדי ואינו זקוק למערכות קירור גדולות. לחלופין, ייתכן שהציוד הדרוש למיזוג האוויר וסילוק החום מוסווה באתר. כמו כן אפשר שהמבנה מאכלס מערכות עזר דוגמת מתקני המרת אורניום או מתקני אחסון.

      מוזכרת במאמר גם העובדה, שלאחר השמדת הכור בדיר א-זור, הוצאו מהאתר החומרים והציוד ששרדו את המתקפה ב-2007 ואפשר שחלקם משמשים לבניית המתקן החדש. משמרות המהפכה האיראניות מוזכרות גם הן כמשתפות פעולה עם הפעילות בקוסייר, בין היתר דרך ארגון חזבאללה, שפועל בהכוונה איראנית.

      בסך הכל, אנו מסכימים עם המבקרים שהעדות הטכנית אינה מספיקה להסקת מסקנה חד-משמעית באשר לאופי הפעילות באתר קוסייר. ייתכן שסקירת כל צילומי הלוויין הזמינים מהעבר לצד צילומי חום עדכניים תספק את התשובה המבוקשת, או לפחות תעניק רמזים נוספים לטבעו של המקום.

      המאמר גם מדגיש מידע בנוגע להמשך שיתוף הפעולה הגרעיני בין סוריה לצפון-קוריאה, למרות שמידע זה מגיע ממקורות מודיעין אנונימיים. הבסיס לחשד לקשרים הדדיים בין שתי המדינות מצוי בעובדה, שהמתקן שהופצץ ב-2007, היה מתקן גרעיני בסגנון צפון-קוריאני, ובנוכחות מדענים צפון-קוריאנים בשטח סוריה. אזכור שיתוף הפעולה בין שתי המדינות מציף גם חששות קודמים, שעניינם שיתוף פעולה תלת-צדדי אפשרי בנושא נשק להשמדה המונית, בין שלוש המדינות המסוכנות המדוברות: צפון קוריאה, איראן וסוריה. הקשר האיראני בא לידי ביטוי הן דרך קשריה עם צפון-קוריאה והן עם סוריה. שיתוף הפעולה הדו-צדדי בין צפון-קוריאה לאיראן בתחום הטילים הבליסטים מתועד מזה שנים, ועולה החשד להתרחבותו גם לתחום הגרעין; מומחים כבר ציינו בעבר כדוגמה את נוכחותם של מדענים איראניים בניסויי הגרעין של צפון-קוריאה. החשד בדבר קשר בין שלוש המדינות מתמקד בעיקר במתקן בדיר א-זור ובשאלת מימון הפרויקט. צפון-קוריאה מוכנה לסייע למדינות שחותרות להשגת נשק גרעיני, אולם רק לאלה שמוכנות לשלם על כך בכסף מזומן. איראן בהחלט עשויה להיות מקור המימון, לאור הקשרים האסטרטגים החזקים בין שתי המדינות.

      אמנם החששות שפורטו לעיל כוללים מרכיב לא מבוטל של השערות, אולם טיב היחסים בין סוריה לבין המשטר הבינלאומי למניעת תפוצת נשק להשמדה המונית דווקא מתועד היטב. ידוע למשל שסוריה שיקרה בגלוי בנוגע ליכולות הכימיות שלה. בדוח משנת 2005 לאו"ם, בהתאם להחלטה 1540, סוריה הצהירה שאין לה ומעולם לא היה לה נשק להשמדה המונית, וכי אין לה כל כוונה לפתח נשק כזה בעתיד. והנה שנים ספורות לאחר מכן, ב-2012, אסד כבר השמיע איומים לעשות שימוש בנשק כימי, ובמהלך 2013 נאלץ אף להודות בשימוש בנשק כימי ולהצטרף לאמנה האוסרת על החזקה ושימוש בנשק כימי (CWC). בעקבות ההצטרפות, סוריה פירקה מתקנים ומסרה לפחות חלק מהמאגר שברשותה, שהושמד מחוץ לשטחה.

     סוריה נותרה סרבנית גם בתחום הגרעין. מאז המתקפה ב-2007, היא מעכבת בהתמדה בקשות חוזרות ונשנות מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לערוך ביקורת באתר דיר א-זור, מעבר לביקורת הראשונה והיחידה שנערכה במקום ב-2008. סבא"א מצדה נטולת כוח חוקי כמעט לחלוטין בבואה לדרוש את אימות אופיו של המתקן בקוסייר. האופציה היחידה שעומדת לרשותה, היא לבקש "ביקורת מיוחדת" באתר, אולם בקשה מעין זו קרוב לוודאי שתיענה בשלילה, בדומה לתגובה שהתקבלה מצפון קוריאה.

     אם יש לקח שניתן ללמוד מהניסיון עם סוריה והנשק הכימי שלה, הוא, שאם מפעילים מספיק לחץ, אפשר להתמודד ביעילות עם סוגיות הקשורות לנשק להשמדה המונית. עם זאת, אין ספק שיידרשו לכך מוכנות פוליטית אדירה ונחישות רבה, ובסוריה השסועה כרגע ממלחמות כלל לא ברור אם זו עדיפות בינלאומית, אפילו לאחר השימוש שעשה אסד בנשק כימי. בינתיים, כל אימת שצף ועולה מידע בנוגע לפעילות חשודה סביב נשק להשמדה המונית – גם אם היא בגדר השערות בלבד – חיוני שארגוני המודיעין הרלוונטיים יעשו מאמץ מרוכז להעריך את המצב, וזאת עקב ההיסטוריה הבעייתית מאוד של סוריה בכל הקשור לנשק מסוג זה. בהמשך לכך, המאמר בדר שפיגל הוא סיבה להעמיק ולחקור עוד במתרחש בסוריה בתחום הגרעין.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.