פרסומים
צבא ואסטרטגיה, כרך 6, גיליון 2, אוגוסט 2014.
למרות הפעילות הרחבה של כוחות האו"ם לשמירת שלום בשורה של זירות סכסוכים ברחבי העולם המדובר בפעילות מוגבלת ביכולת ובהשפעה, החסרה גם הסכמה ובהירות במישור המשפטי והפוליטי. הסכסוך הישראלי־ערבי סיפק את שדה הניסוי העיקרי להתפתחות רעיון כוחות השלום במהלך המלחמה הקרה והצבת הכוחות השונים מעבר לגבולותיה של ישראל שימשה כאמצעי של דיפלומטיה מונעת. סיום המלחמה הקרה העניק תנופה ליוזמות ותכניות בתחום שמירת השלום אך הן התפוגגו על קרקע הריאליזם המדיני והסכסוכים האלימים. הניסיונות לשדרג את הכוחות למנגנון של התערבות ו"אחריות להגן" ואפילו להעמיד לרשותם כטב"מים וטכנולוגיות חדשות הם מוגבלים ביותר ומלמדים על היעדר הסכמה על אופיו של הסדר העולמי ומהות רעיון הביטחון הקיבוצי.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום
צבא ואסטרטגיה
נושאיםהאו"ם