הגעת ה-F-35 לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הגעת ה-F-35 לישראל

הגעת ה-F-35 לישראל

מבט על, גיליון 875, 12 בדצמבר 2016

English
יפתח שפיר
F-35 JSF
ב-12 בדצמבר ינחתו בארץ שני מטוסי ה-F-35A (“אדיר" בכינויו בחיל האוויר) הראשונים של חיל האוויר. עד כה הוזמנו שתי אצוות, בסך הכול 33 מטוסים, ולאחרונה נודע כי הקבינט הביטחוני אישר להגיש בקשה נוספת, שתעלה את מספר המטוסים ל–50. רבות דובר על היכולות המיוחדות של המטוס ועל קפיצת המדרגה שהוא יהווה עבור חיל האוויר הישראלי. למטוס ה"אדיר", עם הטכנולוגיה החדשה שלו יש פוטנציאל גדול. הוא בוודאי יקל על חיל האוויר בביצוע משימותיו הקיימות והוא עשוי גם להרחיב את מעטפת הפעילויות. אולם כניסת המטוס תחייב התאמות בדוקטרינת הפעולה של חיל האוויר. אלו יתבססו על רכיבים כמו יכולת פעולה יותר טובה באזורים מוגני טילים, יכולת לבנות תמונת מודיעין לעצמו, הצורך וגם היכולת להסתפק במספר מועט יותר של מטוסים כדי למלא את אותן משימות, וכן חשיבות השילוב הנכון בין ה"אדיר" למטוסים הוותיקים יותר.




 

ב-12 בדצמבר ינחתו בארץ זוג מטוסי ה-F-35A (“אדיר" בכינויו בחיל האוויר) הראשונים של חיל האוויר. זוהי אבן דרך בתהליך כניסת המטוס לשירות חיל האוויר, שהחל עוד בשנת 2008 כאשר ישראל הגישה בקשה לרכש המטוסים. עד כה הוזמנו שתי אצוות, בסך הכול 33 מטוסים, ולאחרונה נודע כי הקבינט הביטחוני אישר להגיש בקשה נוספת, שתעלה את מספר המטוסים ל–50. עבור 33 המטוסים תשלם ישראל, מתוך כספי הסיוע מארצות הברית, סך של 5.57 מיליארד דולרים – סכום הכולל גם חלפים וסימולטורים.

למטוסי ה-F-35 לא תהיה מבצעיות מלאה לפני שנת 2019. הגעה למבצעיות מלאה של מטוסים מתקדמים היא תהליך ארוך, וגם לאחר הגעת כל המטוסים מן האצווה הראשונה יהיה צורך להתקין עליהם מערכות ישראליות ולאמן את הטייסים (אימון שכבר החל בשנה שעברה).

רבות דובר על היכולות המיוחדות של המטוס ועל קפיצת המדרגה שהוא יהווה עבור חיל האוויר הישראלי. המטוס אכן מצויד בכמה חידושים טכנולוגיים בולטים:
1. חתימת המכ"ם הנמוכה שלו, שזיכתה אותו בתואר "חמקן", המכ"ם הייחודי שלו, מטיפוס "מערך מופע פעיל" (AESA), המסוגל לעקוב אחרי מספר רב של מטרות אוויריות וקרקעיות בו-זמנית, ברזולוציות גבוהות, ובמידה גדולה של עמידות בפני לוחמה אלקטרונית.
2. חיישנים נוספים, בתחום האור הנראה ובתחום ה-אינפרא-אדום, המכסים את כל המרחב סביב המטוס, בגזרה של 360 מעלות.
3. היתוך מידע – כל המידע הנאסף על ידי חיישני המטוס, וכן מידע המתקבל הן ממטוסים עמיתים וממערכות חיצוניות כמו מטוסי בקרה ומערכות על הקרקע – מעובד ומוצג לטייס כתמונה אחודה המעניקה לו מודעות סביבתית גבוהה.
4. רכיב חשוב במערכת זו היא הקסדה. בנוסף לכוונת הקסדה הטייס מקבל על משקפה מידע מכל המקורות וכן נתוני הטסה ותפעול. כך, הטייס אינו חייב להסיט את עיניו למכשירי המטוס במהלך מבצע. היתוך המידע גורם לכך שזוהי תמונה מלאה יותר של המרחב הסובב אותו כולל התמונה הקרקעית מאשר במטוסים אחרים.
5. למטוס נלווית מערכת תחזוקה ממוחשבת מתוחכמת, שחלקה מותקן במטוס וחלקה בתחנות קרקעיות. המערכת מבצעת הערכה שוטפת של "בריאות" המטוס ויודעת להודיע על תקלות, לפעמים עוד לפני שהן מורגשות בצורה אחרת. היא מוציאה הוראות תיקונים, ואף דואגת להזמין חלפים על פי הצורך.
6. עם המטוס נרכשו מדמי טיסה, חלקם מאפשרים גם אימונים של מספר טייסים בביצוע משימה משותפת. חלק הארי של הכשרת הטייסים ואימוניהם השוטפים יתבצעו במדמי הטיסה, על מנת לחסוך בעלויות.
7. אחד מדגמי המטוס – ה-F-35B – הוא בעל יכולת המראה קצרה ונחיתה אנכית (STOVL). אמנם הדגם שרכשה ישראל ממריא ונוחת באופן קונבנציונלי, אך נמסר שחיל האוויר שוקל לרכוש בעתיד מספר מטוסים מדגם F-35B, על מנת לשמר יכולת פעולה במקרה שבסיסיו יסגרו בעקבות תקיפה.

עם זאת, ה-F-35 הוא גם מטוס שנוי במחלוקת, שעורר וויכוח חריף בעיקר בארצות הברית ובחלק מהמדינות השותפות בפרויקט מתחילתו. חלק מהטענות התייחסו לפגמים שהתגלו במהלך ניסויי הטיסה. לגבי פגמים אלה טוענים תומכי המטוס והיצרן כי אלה תוקנו, או שיתוקנו בקרוב, וכי בעניין זה המטוס אינו שונה מכל מערכת נשק מתוחכמת אחרת: תהליך פיתוח יכלול, תמיד, כשלים – ותיקונים.

הועלו גם טענות עקרוניות יותר: תהליך הפיתוח התארך וסבל מפיגורים רבים: המטוס היה אמור להיות מבצעי עוד בשנת 2010 אולם לא צפוי שגרסת התכנה המלאה שלו (גרסה 3F) תהיה מוכנה לפני שנת 2019. כן סבל התהליך מחריגות עלות כבדות מאוד. המטוס שהוכרז בתחילת דרכו כ"מטוס זול ובר השגה" (affordable) התגלה כיקר מאוד, הן ברכישה והן בתחזוקה שוטפת, מה שחייב את זרועות הצבא האמריקאי לעשות התאמות של מספר המטוסים הנרכשים וקצב הרכישה. כך, גם מדינת ישראל תצטרך להסתפק במספר קטן יותר של מטוסי קו ראשון מכפי שהייתה רגילה.

טענה עקרונית אחרת הייתה כנגד התפישה של פיתוח וייצור מטוס אחד שייתן מענה לדרישות מבצעיות שונות של שלוש זרועות של הכוחות המזויינים האמריקנים (חיל האוויר, הצי, הנחתים), וכן שמונה מדינות שותפות. המטוס אמנם נבנה בשלושה דגמים שונים, אולם השאיפה לאחידות גדולה של כל הדגמים חייבה את כל אחד מן השותפים לוותר על דרישות חשובות, ופגעה מבחינתם בביצועים של התוצר הסופי.

ישראל והמטוס
ישראל לא נכנסה לפרויקט כ"מדינה שותפה" – מעמד שהיה מזכה אותה, תמורת השקעה כספית גדולה בפיתוח, בזכות להשתתף בקביעת הדרישה המבצעית. ואף על פי כן, ב"חוצפה ישראלית" שהשתלמה, דרשה ישראל מספר דרישות ייחודיות. ישראל רצתה מלכתחילה שליטה מלאה בתכנות ובהזנה של קבצי הנתונים למחשבי המטוס וביכולת התקנת מערכות ישראליות: חימוש ישראלי, מערכות תקשורת ומערכות ל"א. על אף שהנהלת הפרויקט סירבה בתחילה לכל דרישה מסוג זה, בסופו של דבר קיבלה ישראל את רוב דרישותיה, אם לא את כולן. מערכות השליטה, מערכות ה-ל"א והתקשורת – יהיו ישראליות.  לא ידוע אם ישראל זכתה בגישה מלאה לקוד המקור של תכנת המטוס (אף אחת מן השותפות לא זכתה בגישה כזו).

בעיה נוספת שישראל תידרש להתמודד אתה היא הקמת מרכזי תחזוקה בארץ. אסטרטגית התחזוקה של ה-F-35 בנויה על מערכת מידע מרכזית עולמית והתחזוקה בדרגים הגבוהים נשענת על מרכזי תחזוקה "אזוריים". כך, למשל, תחזוקת גוף עבור כל המדינות הרוכשות את המטוס באזורנו תתבצע באיטליה, תחזוקת המנועים – בטורקיה, ותחזוקת המערכות האלקטרוניות – בבריטניה. מובן שאלו תנאים שישראל לא תרצה לעמוד בהם.

ישראל אף זכתה בנתח מפרויקט בניית המטוס. קו יצור שנבנה והושלם בתעשייה האווירית בלוד מייצר כבר כנפיים עבור כל לקוחות המטוס וברשותו כיום הזמנה למעל 800 זוגות כנפיים. בתעשייה סבורים שרכישת מספרים נוספים של מטוסים תזכה את התעשייה הישראלית בנתחים נוספים, בשווי מיליארדי דולרים. הקסדה של המטוס גם היא פרי פיתוח ישראלי, והיא מיוצרת על ידי חברת בת של "אלביט מערכות" בארצות הברית.

הוויכוח בישראל
רכישת המטוס הייתה שנויה במחלוקת גם בישראל – ויכוח שהתנהל הן בעיתונות והן בממשלה (בפרט היה זה השר שטייניץ שהעלה הסתייגויות סביב ההזמנה הראשונה של המטוס). נשאלו שאלות לגבי הצורך ברכישת מטוס כה יקר, והאם במצבה האסטרטגי היום ונוכח המשימות הצפויות של צה"ל וצרכיו המבצעיים זקוקה ישראל למטוס קרב כזה והאם יש לו עדיפות בהשוואה לצרכים אחרים. כיום נראה שהוויכוח שכך ולכן העסקה הבאה אושרה בקבינט, ללא התנגדות.

בפועל, הוויכוח היה עקר מיומו הראשון. הסיבה לכך היא פשוטה: חיל האוויר הישראלי זקוק לחדש את מטוסיו באופן קבוע, שכן מטוסים מתיישנים. ישראל קיבלה את מטוסי ה-F-15 הראשונים שלה בשנת 1977, והם כבר בני 40 שנה. גם המטוסים הראשונים מהדגם האחרון של ה- F-16 (סופה), שנקלט בחיל האוויר, נמצאים בשירות כבר 12 שנה. מאחר שישראל רוכשת את מטוסי הקרב שלה בכספי הסיוע הביטחוני האמריקני, רק מטוסים מתוצרת ארצות הברית עומדים על הפרק. ישראל אינה יכולה לשקול רכש מטוסי קרב אירופאיים ובוודאי שלא רוסיים או סיניים.

כך, הברירה הייתה בין רכש מידי של ה-F-35 לבין רכש עכשווי של מטוסים נוספים מדגמים כמו F-15, F-16, אמנם חדשים, ואולי עם שיפורים, אבל במחירים גבוהים הרבה יותר מאשר המחירים שבהם נרכשו מטוסים אלה בעבר, ובכל מקרה – רכש של F-35 במועד מאוחר יותר, משום שארצות הברית מייצרת היום מטוס קרב אחד בלבד. ה- F-35 הוא המשחק היחיד בעיר.

סיכום
למטוס ה"אדיר", עם הטכנולוגיה החדשה שלו יש פוטנציאל גדול. הוא בוודאי יקל על חיל האוויר בביצוע משימותיו הקיימות והוא עשוי גם להרחיב את מעטפת הפעילויות. אולם כניסת המטוס תחייב התאמות בדוקטרינת הפעולה של חיל האוויר. אלו יתבססו על רכיבים כמו יכולת פעולה יותר טובה באזורים מוגני טילים, יכולת לבנות תמונת מודיעין לעצמו, הצורך וגם היכולת להסתפק במספר מועט יותר של מטוסים כדי למלא את אותן משימות, וכן  חשיבות השילוב הנכון בין ה"אדיר" למטוסים הוותיקים יותר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.