פרסומים

מתקפות סייבר נתפסות בכתיבה הצבאית והאקדמית, לרוב, כנשק אסטרטגי אסימטרי וככלי שיש לו פוטנציאל ליצירת שוויון במערכה בין מדינות חזקות למדינות חלשות יותר. עם זאת, אין עדויות רבות לכך שמתקפות סייבר הן אופציה צבאית ממשית בעימות בין מדינות. במקומות שבהם התנהלו מבצעים צבאיים של ממש )כמו אפגניסטן, גיאורגיה, עיראק או ישראל ורצועת עזה(, יש מעט מאוד עדויות לצבא המבַצע מתקפות סייבר נגד מטרה צבאית או אזרחית. זוהי עובדה מעניינת, לאור ההנחה שחלק מהמדינות שהיו מעורבות בעימות צבאי או במשימות לשמירת השלום באזורים עוינים מחזיקות ברמה מסוימת של יכולת סייבר התקפית. מאמר זה מבקש להציג טיעון נגדי לרעיון שכלי סייבר הם נשק צבאי אינסטרומנטלי בלוחמה של

העידן המודרני. המאמר ייטען כי נשק סייבר הוא אופציה אפקטיבית בזמנים של מתיחות בין מדינות יותר מאשר בעימות צבאי, ואמצעי יעיל לאיתות מסרים יותר מאשר ככלי להשגת יתרון צבאי.