פרסומים

מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014)  היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה (לטווח קצר, בינוני ואף ארוך) לחימה מהתת־קרקע (מנהרות התקפיות חודרות לתוך שטח ישראל ומנהרות תשתיתיות ברחבי רצועת עזה), שיגור מזל"טים, ניסיונות חדירה של כוחות קומנדו מהים, לחימה בשטח בנוי ועוד. חמאס הינו ארגון לומד, המפיק לקחים לאחר כל עימות או סבב לחימה עם ישראל, ותוצאות הלמידה שלו מיושמות היטב בשיטת הפעולה שהוא מפעיל בכל סבב חדש שמתקיים. חמאס מפיק לקחים בראש ובראשונה מניסיונו שלו בשדה הקרב, אך גם לומד מניסיונם של ארגוני טרור אחרים שלחמו בישראל, דוגמת חזבאללה, וכן מהידע והניסיון שנצברו והועברו לו על ידי שחקנים מדינתיים, כמו איראן וסוריה. חמאס הפיק לקחים ממבצע "צוק איתן" בשלושה רבדים עיקריים: הרובד האסטרטגי בהקשרו הגיאו־פוליטי; רובד בניין הכוח וההתעצמות; הרובד האופרטיבי של הפעלת הכוח. סביר להניח שלקחים אלה ייושמו על ידי הארגון בסבב הלחימה הבא בינו לבין ישראל. ישראל יכולה להפיק תובנות מלקחי חמאס לגבי דרכי ההתמודדות של צה"ל עם הארגון בעתיד. מאמר זה מנסה לבחון מנקודת המבט של חמאס את התובנות והלקחים אותם צפוי היה הארגון להפיק וללמוד בעקבות חמישים ימי הלחימה של קיץ 2014. המאמר יתמקד בשלושה רבדים עיקריים של הפקת לקחים על ידי הארגון — הרובד האסטרטגי בהקשרו הגיאו־פוליטי; רובד בניין הכוח וההתעצמות; הרובד האופרטיבי של הפעלת הכוח. לבסוף יציג המאמר תובנות מסכמות, בין השאר מנקודת הראות הישראלית.

מילות מפתח: חמאס, צוק איתן, רצועת עזה, התעצמות, לקחים, איראן, מצרים, רשות פלסטינית, ישראל, לוחמת סייבר, אמצעי לחימה, מנהרות,

רקטות.