דו''ח פיגועי התאבדות 2016 – השנה הקטלנית ביותר - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על דו''ח פיגועי התאבדות 2016 – השנה הקטלנית ביותר

דו''ח פיגועי התאבדות 2016 – השנה הקטלנית ביותר

מבט על, גיליון 887, 5 בינואר 2017

English
אילנה קריכלי
יותם רוזנר
יורם שוייצר
אביעד מנדלבאום
מפת פיגועי ההתאבדות ב-2016 מצביעה על כך שדפוס פעולה זה ממשיך להיות חלק משמעותי באסטרטגית הפעולה של ארגוני טרור רבים, אשר רובם המכריע נמנה על זרם הסלפיה-ג'האדיה – 'המדינה האסלאמית' ושותפיה, ומחנה אלקאעדה ושותפיו. אלה אימצו את ה'איסתישהאד' (ההקרבה העצמית בדרך האל) כעיקר אמונה. נוכח ההפסדים הטריטוריאליים של 'המדינה האסלאמית' והתגברות המאמצים הבינלאומיים לסלקה מהאזורים שעליהם השתלטה, ניתן להעריך כי היא ושותפיה לצד גורמי טרור נוספים יגבירו את מאמציהם לבצע טרור רחב היקף ורב נפגעים. נראה כי טרור המתאבדים ישמש לה ככלי מרכזי לביסוס דימויה כבלתי מנוצחת, ליצירת הרתעה כלפי יריביה וכנקמה על הפעילות הבינלאומית נגדה.

פרסום זה עוסק בנושאים:

טרור ולוחמה בעצימות נמוכה

שנת 2016 הייתה הקטלנית ביותר בתחום טרור המתאבדים, המשמש אחד הכלים המרתיעים והיעילים ביותר לקידום יעדיהם הפוליטיים של ארגוני הטרור, מאז החלו להפעילו בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת.

נמל התעופה אתא תורכ, 29 ביוני 2016, יום אחרי פיגוע ההתאבדות ומתקפת ירי שבוצעה בו.

בשנת 2016 תועדו ברישומי תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון למחקרי ביטחון לאומי כ-469 פיגועי התאבדות, שבוצעו ב-28 מדינות בידי כ-800 מפגעים מתאבדים, ואשר גרמו למותם של כ-5650 בני אדם. לכאורה, מדובר בנתונים הדומים לאלו שנרשמו בשנת 2015, שבה בוצעו כ-452 פיגועי התאבדות על ידי 735 מפגעים, אולם השנה חלה עלייה ניכרת במספר ההרוגים (כ-5650 הרוגים השנה לעומת כ-4330 הרוגים בשנה שעברה) ובמספר הפצועים (כ-9480 פצועים ב-2016 לעומת כ-8800 ב-2015). כמו כן, הגיע לשיא מספר המדינות בהן בוצעו פיגועי התאבדות (28 השנה לעומת 22 ב-2015). יש לציין כי 'המדינה האסלאמית' הצהירה על ביצוע של מאות פיגועי התאבדות נוספים לאלה שתועדו בדו"ח זה, אולם לרבים מהפיגועים הללו לא היה כיסוי בתקשורת ממקורות בלתי תלויים או עדות בשטח, ועל כן הם לא נכללו ברישום. (בספירתנו נכללים פיגועים על סמך לפחות שני מקורות בלתי תלויים; דיווחים רבים מופצים על ידי ארגונים המבקשים להאדיר את שמם, ואם אלה אינם מאומתים הם אינם נספרים; מתקפות משולבות על מספר יעדים המבוצעות במקביל נספרות כאירוע אחד).

'המדינה האסלאמית' ממשיכה להוות הגורם המוביל בביצוע פיגועי התאבדות בעולם והיא אחראית באופן ישיר ועקיף (באמצעות ארגונים שנשבעו לה אמונים וצורפו לשורותיה), לכ-70 אחוזים (322) מכלל פיגועי ההתאבדות בעולם. בדומה לשנים הקודמות, המזרח התיכון ממשיך להיות המוקד העיקרי לפיגועי התאבדות. לעומת זאת, חלה ירידה קלה בתכיפות טרור המתאבדים באזור דרום אסיה וירידה משמעותית בתכיפותם באזור אפריקה. מעורבותן של נשים בטרור המתאבדים המשיכה לבלוט גם השנה, באופן המצביע על התבססות נכונותן לקחת חלק בפעילות זו. כמו כן, השנה התגברו מאמצי 'המדינה האסלאמית' וגורמים הפועלים בהשראתה לייצא את טרור המתאבדים לאירופה.

וביתר פירוט: בשנת 2016 חלה במזרח התיכון עלייה של כ-45 אחוזים במספר פיגועי התאבדות, לעומת השנה הקודמת (298 פיגועים ב–2016 לעומת 207 ב-2015), וכן נרשם גידול משמעותי במספר המתאבדים ובמספר הקורבנות (513 מחבלים מתאבדים וכ-3915 הרוגים ב-2016, לעומת 353 מחבלים מתאבדים ו-2294 הרוגים ב-2015). רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות באזור (כ-90 אחוזים) בוצעו בידי 'המדינה האסלאמית' ושלוחותיה.

בעיראק, הלחימה המתמשכת של הכוחות העיראקים המגובים בקואליציה המערבית כנגד 'המדינה האסלאמית', ובייחוד המתקפה שהחלה במארס 2016 לשחרור שטחים משליטתה, הובילו לעלייה ניכרת במספר הפיגועים והמתאבדים ששיגרה 'המדינה האסלאמית' לעומת השנה שעברה (146 פיגועים השנה לעומת 115 ב-2015). בסוריה, שגם בה התרחשה ב-2016 הסלמה ניכרת במלחמת האזרחים נוכח הברוטליות חסרת הרסן של משטר אסד ושותפיו ומעורבותם של כוחות זרים בלחימה, חל גידול של כ-38 אחוזים במספר פיגועי ההתאבדות (55 פיגועים לעומת 40 אשתקד), מרביתם בוצעו בידי 'המדינה האסלאמית' (42 פיגועים) והשאר בידי ארגוני האופוזיציה השונים בהם הארגונים הסלפים-ג'האדיסטים. גם בלוב, המאבק בין כוחות הצבא לבין אנשי 'המדינה האסלאמית' הביא לעלייה ניכרת בפיגועי התאבדות (28 פיגועים ב-2016 לעומת 13 ב-2015).

עלייה ניכרת במספר פיגועי ההתאבדות חלה בטורקיה (21 פיגועים ב-2016 לעומת 5 ב-2015) ובתימן (34 ב-2016 לעומת 13 ב-2015). מעורבותה של טורקיה בלחימה בסוריה, כמו גם החרפת העימות הפנימי עם המיעוט הכורדי במדינה הביאו לכך שהיא הייתה יעד לפיגועי התאבדות קטלניים, הן מצד 'המדינה האסלאמית' (9) והן מצד המחתרת הכורדית (12). ההסלמה בתימן מיוחסת בחלקה לתחרות על הדומיננטיות באזור בין 'המדינה האסלאמית', האחראית ל-13 פיגועים, לבין 'אל-קאעדה בחצי האי ערב' שביצע 14 פיגועים. כמו כן בוצעו פיגועי ההתאבדות בודדים בערב הסעודית (4), במצרים (4), בירדן (2), בתוניסיה, בלבנון, בכווית ובישראל (1 כ"א).

לעומת העלייה במספר הפיגועים שבוצעו במזרח התיכון, חלה ירידה במספר הפיגועים באזור דרום אסיה (78 פיגועים ב-2016 לעומת 95 ב-2015(, אשר מהווה מזה כעשור זירה מרכזית של פיגועי התאבדות – מרביתם באפגניסטן ופקיסטן. למרות הירידה שחלה השנה במספר פיגועי ההתאבדות באפגניסטן (52 לעומת 69 בשנה הקודמת) ובפקיסטן 20) לעומת 24 לפני שנה), הפיגועים נעשו קטלניים יותר, הן באפגניסטן (500 הרוגים ב-2016 לעומת 400 ב-2015), והן בפקיסטן (382 הרוגים ב-2016 לעומת 220 ב-2015). פיגועים נוספים באסיה בוצעו באינדונזיה (3), רוסיה (3), הודו (2), קירגיסטן (1), סין (1), ובנגלדש (1). מרבית פיגועי ההתאבדות באזור דרום אסיה בוצעו על ידי הטאליבן האפגאני (39), הטאליבן הפקיסטני (12) ו-ג'מעת אל-אחראר' הפקיסטני (5). בנוסף, לראשונה מאז הקמתה, החלה 'המדינה האסלאמית' לבצע פיגועים באזור זה (13 באפגניסטן ו-3 בפקיסטן). ב-8 באוגוסט, במסגרת התחרות הבין-ארגונית נטלו הן 'המדינה האסלאמית' והן 'ג'מאעת אחראר' אחריות לפיגוע התאבדות, שאירע בבית חולים במחוז בלוצ'יסטאן וגבה יותר מ-90 קרבנות.

גם באפריקה (המדינות שאינן מוגדרות כחלק מהמזרח התיכון) חלה השנה ירידה של כ-40 אחוזים במספר פיגועי ההתאבדות (86 פיגועים ב-2016 לעומת 144 ב-2015). הגורם העיקרי לכך היה הירידה הניכרת בהיקף הפיגועים שביצע ארגון 'בוקו חראם' בניגריה (37 השנה לעומת 96 ב-2015) ובצ'אד (פיגוע בודד לעומת 8 ב-2015), עם עלייה יחסית בלבד בקמרון (15 לעומת 13 ב-2015). ניתן לייחס ירידה זו להצלחה במערכה נגד 'בוקו חראם' שהוביל המשטר החדש בניגריה בגיבוי הקואליציה האפריקאית AMISON (African Union Mission to Somalia). בסומליה, שבה פעיל זה שנים ארגון 'אל שבאב' המזוהה עם מחנה אל-קאעדה, בוצעו השנה 29 פיגועי התאבדות (לעומת 18 פיגועים בשנה הקודמת), רובם כנגד מטרות צבאיות של כוח AMISON. בנוסף בוצעו ב-2016 3 פיגועים במאלי על ידי 'אל-קאעדה במגרב' (לעומת 4 פיגועים שבוצעו ב-2015), ופיגוע בודד בוצע בידי 'המדינה האסלמית' בקניה.

מעורבותן של נשים בפיגועי ההתאבדות המשיכה להיות משמעותית גם בשנת 2016. בשנה זו בוצעו 44 פיגועי התאבדות במעורבות של 77 נשים בשמונה מדינות ברחבי העולם, אשר גרמו למותם של כ-400 בני אדם. למרות שנרשמה ירידה ניכרת במספר פיגועי ההתאבדות שבוצעו בידי נשים לעומת מספר השיא ב-2015 (118 פיגועי התאבדות), השנה חלה התעוררות בהפעלת נשים כמתאבדות בעיקר בזירות שבהן הן לא פעלו בעבר – צרפת, אוסטריה, מרוקו, לוב, בנגלדש ואינדונזיה (רוב הפעולות סוכלו בידי כוחות הביטחון).

גם אירופה המערבית הפכה ב-2016 זירה פעילה יותר בתחום פיגועי התאבדות. ניצני  המגמה הסתמנו כבר בשלהי 2015, בסדרת הפיגועים שהתרחשה בפריז בנובמבר והייתה מעין 'יריית פתיחה' למימוש איומה של 'המדינה האסלאמית' להכות בליבה של אירופה. כן בוצעו ב-2016 פיגועי התאבדות בבלגיה ובגרמניה, ולצדם סוכלו מספר ניסיונות לבצע פיגועי התאבדות.

לסיכום, מפת פיגועי ההתאבדות ב-2016 מצביעה על כך שדפוס פעולה זה ממשיך להיות חלק משמעותי באסטרטגית הפעולה של ארגוני טרור רבים, אשר רובם המכריע נמנה על זרם הסלפיה-ג'האדיה – 'המדינה האסלאמית' ושותפיה, ומחנה אלקאעדה ושותפיו. אלה אימצו את ה'איסתישהאד' (ההקרבה העצמית בדרך האל) כעיקר אמונה. נוכח ההפסדים הטריטוריאליים של 'המדינה האסלאמית' והתגברות המאמצים הבינלאומיים לסלקה מהאזורים שעליהם השתלטה, ניתן להעריך כי היא ושותפיה לצד גורמי טרור נוספים יגבירו את מאמציהם לבצע טרור רחב היקף ורב נפגעים. נראה כי טרור המתאבדים ישמש לה ככלי מרכזי לביסוס דימויה כבלתי מנוצחת, ליצירת הרתעה כלפי יריביה וכנקמה על הפעילות הבינלאומית נגדה.

להורדת מסד הנתונים של פיגועי ההתאבדות ב-2016 ראו כאן: פיגועי התאבדות 2016

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופהטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Thibault Camus via REUTERS
הטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27/01/25
Shutterstock
גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14/01/25
Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister's Office/Handout via REUTERS
בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.