תימן על סף תהום - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תימן על סף תהום

תימן על סף תהום

מבט על, גיליון 626, 9 בנובמבר 2014

English
סמי קרוננפלד
לנשיא האדי אין באמתחתו קלפים משמעותיים שיסייעו לו לייצב את המדינה המתפוררת, מלבד תמיכתה של הקהילה הבינלאומית. פירוקן של יחידות העלית של צבא תימן עקב הזדהותן עם קבוצות כוח פוליטיות ותהליכי הרה-ארגון המקיפים שעברו כוחות הביטחון בעקבות זאת, פגעו באופן משמעותי ביכולתם להשליט סדר ומרות במדינה. חולשה זו מהווה מכשול מהותי לא רק בדרך ליישום תכנית הפדרציה אלא בדרך להשגת היציבות המיוחלת ולשמירת אחדותה של תימן. ללא ספק, למגמת ההתפוררות המאפיינת את תימן בעת הזו יהיו השלכות שיחרגו מגבולות המדינה השסועה.

בפתח השנה הרביעית לטלטלה במזרח התיכון, נמצאת תימן על סף תהום. מאבקי אליטות, מרידות עדתיות, סכסוכים שבטיים, בדלנות מתפשטת וטרור אסלאמי פונדמנטליסטי – כל אלה יוצרים במדינה מציאות כאוטית, שבמסגרתה משתנים מערכי בריתות וקווי עימות במהירות מסחררת. החרפת המרד הח'ותי בחודשים האחרונים חיזקה את הרכיב העדתי בעימות הפנימי במדינה. בעוד עיני הקהילה הבינלאומית נשואות למאבק ב'מדינה האסלאמית' – דאע"ש, מחריף באזור אתגר בעל השלכות מקומיות ובינלאומית, הניצב לפתחן של שכנותיה של תימן ושל מדינות המערב. החשש העיקרי הוא שהשלכות האירועים בתימן, השוכנת בקרבת מפיקות הנפט של המפרץ ונתיבי שייט מרכזיים, יחרגו מעבר לגבולותיה.

המאמצים לשמר את אחדותה של תימן ולחזק את ריבונותה ואת הלגיטימיות של מוסדותיה התנקזו להחלטותיה של "ועידת הדיאלוג הלאומי" – בראש ובראשונה להחלטה להפוך את תימן לרפובליקה פדרלית-נשיאותית, שתורכב משישה מחוזות בעלי שלטון פרלמנטרי מקומי שיהיו לו סמכויות אוטונומיות נרחבות. על-פי התכנית, הבירה צנעא תהיה אוטונומית ולא תשתייך לאף מחוז, ועיר הנמל הדרומית, עדן, תזכה לסטאטוס מיוחד של עיר כלכלית. בראש המשטר הפדרלי יעמוד נשיא והבחירות למוסדות הארציים ייערכו על בסיס ייצוג יחסי לכל אחד מהמחוזות. אמנם, כוחות רבים בפוליטיקה התימנית ובקהילה הבינלאומית נרתמו להצלחתה של תכנית הפדרציה, אך אתגרים ביטחוניים ופוליטיים מאיימים על סיכויי מימושה.

      האתגר המידי הוא המרד הח'ותי, שהתעצם בחודשים האחרונים והגיע לשיא בספטמבר עם כיבוש הבירה צנעא. החות’ים, המכונים גם "אנסראללה" – קבוצה שיעית-זיידית ממחוז צעדה שבצפון-מערב תימן – הפכו מתנועה אידיאולוגית-דתית לתנועת גרילה קלאסית והחלו לפעול לביסוס שלטון שיעי אוטונומי במחוזות הצפון. החות’ים, שניצלו את הכאוס הפוליטי ואת חולשת הצבא התימני זכו להצלחה רבה בשדה הקרב, כבשו מעוזים סלפיים ושבטיים והרחיבו בהדרגה את שטחי השפעתם. את הצלחותיהם בשדה הקרב ניתן לשייך בראש ובראשונה לפירוד בשורות הצבא ולחיכוכים בין נאמניו של הנשיא הנוכחי, עבד ראבו מנסור האדי, לנשיא הקודם, עלי עבדאללה סאלח, שעדיין מושך בחוטים וככל הנראה אף תומך במרד החות’י. כן נזקפים ההישגים לזכות איראן, שבשנים האחרונות מעבירה למורדים אמצעי לחימה וכספים.

      החות'ים הביעו התנגדות לתוכנית הפדרציה. לשיטתם, פרובינציית האם שלהם, צעדה, הוכללה במחוז שבשטחו אין משאבי טבע משמעותיים והוא נעדר גישה לים. בכך הם ראו ניסיון מכוון מצד הממשל המרכזי לפגוע בהתפתחות הכלכלית שלהם ולהחלישם. בתגובה לתכנית הם פתחו במתקפה נרחבת והחלו להתקדם לעבר צנעא. כוחותיהם שטפו את צפון תימן בעודם הודפים דרומה הן את כוחות הצבא והן מליציות שבטיות. ביולי הצליחו החות’ים לכבוש את אמראן (50 ק"מ מצפון לבירה) ובספטמבר, ולאחר שהשתלטו על כבישים והקימו מחסומי דרכים בתואנה של מחאה על העלאת מחירי הדלק, כבשו את הבירה. התקדמותם דרבנה את ממשלת תימן להגיע איתם להסכם פיוס.

      ההסכם אכן הושג אחרי חודש של דיונים בחסות האו"ם. ההסכם העניק לחות’ים השפעה חסרת תקדים, שכן נקבע כי על הנשיא למנות יועצים משורות החות’ים על חשבון נציגי מפלגת השלטון, המזוהה עם תנועת 'האחים המוסלמים' ובעלי בריתה בצבא. עד כה סירבו החות’ים לפנות את כוחותיהם מהבירה ושליטתם הצבאית במוקדי הכוח מעניקה להם השפעה ניכרת. בפועל, הם הכתיבו לנשיא האדי את מי למנות כראש ממשלה. החות’ים מנסים מזה זמן להשיג גישה ישירה לים ולמרות הסכם הפסקת האש, המשיכו המורדים וכבשו את עיר הנמל המרכזית חודיידה, שלחופי ים סוף, שבתחומה מתקן זיקוק הנפט הגדול במדינה. הישג זה יקל עליהם לקבל אספקה שוטפת של אמצעי לחימה איראניים ותקשה על סעודיה וארצות הברית לעצור משלוחים אלו, כפי שעשו בעבר.

      אתגר נוסף המאיים על יציבות תימן מציב ארגון "אל-קאעדה בחצי-האי הערב", המתואר לעיתים תכופות בארצות הברית כשלוחה המסוכנת ביותר של אל-קאעדה. בשנה האחרונה פתח הארגון במסע נרחב של פיגועי תופת והתנקשויות בבכירים במנגנוני הביטחון והמודיעין התימניים. הארגון לא נרתע מעימות ישיר עם כוחות הביטחון. אנשיו פוצצו אוטובוסים של חיילים, תקפו את משרד ההגנה בלב צנעא, ופרצו לבתי כלא במטרה לשחרר את חבריהם. התקפות אלו התאפיינו בתעוזה רבה וביכולת טקטית גבוהה, וכללו פעולות המשלבות הפעלת מטעני נפץ רבי-עוצמה והסתערות של חוליות קומנדו. הארגון אף חזר לפעול בערי הדרום, משם סולק, והוא חותר בנחישות ובאלימות לחידוש היאחזותו והשפעתו באזור. ביולי 2014 הכריז הארגון על הקמתה של אמירות אסלאמית במחוז חדרמוות ועל החלתן של תקנות מחמירות, כגון איסור על נשים להסתובב ללא בעליהן. הארגון אף קיבל חיזוק בעקבות ההתקדמות הח'ותית למרכז ולמערב תימן. מספר שבטים סונים חברו אליו, בתקווה לבלום את ההשתלטות השיעית. באופן פרדוקסלי, מי שמהווים כעת את חוד החנית במאבק כנגד אל-קאעדה בתימן הם הח'ותים, אשר בתמיכה של צבא תימן פתחו במתקפה צבאית נגד הארגון ובני בריתו. למרות לחץ מתמיד מצד כוחות הביטחון ופעילות חיסולים נרחבת, זו השנה ה-12, של מערך הכטב"מים האמריקאי, עוצמתו והשפעתו של הארגון בדרום המדינה מהווה אתגר משמעותי ליכולת לייצב את מחוזות הדרום והצלחת מודל הלחימה בטרור שארצות הברית מבקשת ליישם גם בתימן – ללא "מגפיים על הקרקע".

      תנופת החות’ים והחלשת המשטר המרכזי בעקבותיה משחקת לידי התומכים בעצמאות הדרום. נציגי הדרום אמנם הסכימו לרעיון הפדרציה, אך דרשו כי תימן תחולק לשני חלקים בלבד – דרומי וצפוני. הדרישה לא התקבלה על-ידי הצפון, מחשש שחלוקה זו תהיה צעד ראשון בדרך לפיצול. לבסוף, הדרום חולק לשני מחוזות. נשמעו טענות כי ההפרדה בין שני חלקי הדרום נועדה להחלישו וכי היא מפצלת באופן מלאכותי בין מרכזי האוכלוסייה והכלכלה של האזור הממוקמים במחוז המערבי לבין מרבצי הנפט והמחצבים שבמחוז המזרחי. הפגנות של בדלנים דרומיים, הקוראים להקים מחדש את "הרפובליקה העממית של דרום תימן", נערכות בתדירות גוברת ויוצרות רושם כי דרום תימן קרובה לעצמאות.

      הסעודים, שהצטרפו, ללא הצלחה יתרה, בשנים 2010-2009 למאבק של ממשלת תימן בחות’ים, רואים בקבוצה זו איום משמעותי בשל קשריה עם איראן. התחושה בריאד היא כי בזכות הישגי החות’ים, שהם כעת הכוח הצבאי המשמעותי בתימן, איראן נוכחת כעת באופן משמעותי גם בגבולה הדרומי של הממלכה. איראן אף לא מהססת להביע תמיכה פומבית בחות’ים. יועצו של המנהיג העליון, עלי אכבר ווילאיאתי, אמר לאחרונה כי איראן תומכת במאבק הצודק של "אנסראללה" שממלאת "תפקיד חשוב בהיסטוריה התימנית ואיראן רואה בקבוצה חלק מההתעוררות האסלאמית". ואכן, דווקא לאחר הורדתו של סלאח מכס השלטון, בלחץ סעודי, וכן לאחר בחירות לנשיאות שזכו להכשר בינלאומי ותהליך ארוך של "דיאלוג לאומי", נותר המצב בתימן חמור ומזמין מעורבות מצד כוחות חיצוניים.

      ערב הסעודית, העוקבת בדאגה רבה אחר האירועים, רואה באי-היציבות איום ישיר על ביטחונה הלאומי וזירה נוספת לעימות, הפעם על פתח ביתה, בינה לבין איראן. אמנם, עם ירידתו של הנשיא סלאח מהבמה והתרחקות ריאד מכוחות המזוהים עם 'האחים המוסלמים' במרחב, נחלשה השפעתה של ערב הסעודית בתימן. מותו של יורש העצר סולטן, שהחזיק בתיק תימן במשך ארבע עשורים, כמו גם הצורך לטפל באתגרים משמעותיים בזירות נוספות, מקשים על הממלכה להשפיע כבעבר על הפוליטיקה התימנית. ואולם, אם יחמיר המצב בסמוך לגבולה, הממלכה לא תהסס להתערב שוב, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, בלחימה נגד החות’ים.

      לנשיא האדי אין באמתחתו קלפים משמעותיים שיסייעו לו לייצב את המדינה המתפוררת, מלבד תמיכתה של הקהילה הבינלאומית. פירוקן של יחידות העלית של צבא תימן עקב הזדהותן עם קבוצות כוח פוליטיות ותהליכי הרה-ארגון המקיפים שעברו כוחות הביטחון בעקבות זאת, פגעו באופן משמעותי ביכולתם להשליט סדר ומרות במדינה. חולשה זו מהווה מכשול מהותי לא רק בדרך ליישום תכנית הפדרציה אלא בדרך להשגת היציבות המיוחלת ולשמירת אחדותה של תימן. ללא ספק, למגמת ההתפוררות המאפיינת את תימן בעת הזו יהיו השלכות שיחרגו מגבולות המדינה השסועה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםתימן והחות'ים
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הזירה החות'ית
ב-19 באוקטובר, 2023, ימים ספורים לאחר פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, הכריזו החות'ים בתימן על חזית לחימה נוספת נגד ישראל כחלק ממחויבותם לציר ההתנגדות ולתפיסת "התלכדות הזירות". המליציה החות'ית, אשר נתמכת על ידי איראן ושולטת בחלקים נרחבים של תימן, שיגרה באופן ישיר טילים וכטב"מים נגד ישראל והטילה מצור ימי בים סוף אשר פגע בסחר העולמי כולו. פי דובר צה"ל, מאז אוקטובר 2023, החות'ים שיגרו כ-220 טילים וכ-170 כטב"מים אל עבר ישראל. מפה זו מציגה הן את תקיפות החות'ים נגד ישראל והן את תקיפות צה"ל בתימן, כ-1,700 ק"מ מגבולות ישראל. בנוסף, המפה מציגה את טווחי האיום של האמל"ח החות'י, הכולל כטב"מי תקיפה וטילים בליסטיים, נגד ישראל.
30/12/24
דובר צה''ל
הפתרון לבעיה החות'ית לא נמצא באיראן
"פעולה באיראן כמענה לתקיפות החות'ים עלולה לדרדר את האזור למערכה אזורית, וספק אם תשנה את פעולות ארגון הטרור התימני"
29/12/24
דובר צה''ל
המהפך: המלחמה והמחלוקות האסטרטגיות בפרספקטיבה של שנה
מפרספקטיבה של שנה, המאמר בוחן מחדש את האלטרנטיבות האסטרטגיות והמדיניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת הוויכוחים המרכזיים שהתקיימו סביבן
14/10/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.