תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' ומשמעויותיה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרק בקובץ תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' ומשמעויותיה

תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' ומשמעויותיה

הערכה אסטרטגית 2017-2018, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2018

English
יורם שוייצר

בחודשים האחרונים של שנת 2017 נהרגו למעלה מ־ 600 בני אדם בשני פיגועי טרור שבוצעו במצרים ובסומליה בידי שני ארגונים מקרב בעלי הברית של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה. מספר הנפגעים העצום שגרמו שתי ההתקפות הללו מראה כי למרות הצהרות שמושמעות בדבר התבוסות של 'המדינה האסלאמית' ושל אל־קאעדה, המערכה נגד הטרור של פעילי הסלפייה־ג'האדייה נותרה חיונית ורחוקה מסיום.


תקציר

 

בשלהי 2017 נראה כי המערכה לפירוקה של 'המדינה האסלאמית' כישות פוליטית בעלת משילות אזורית ואחידות שלטונית בחלקים מעיראק ומסוריה הגיעה לשלב מתקדם מאוד. הפעולות הצבאיות של הקואליציה הבינלאומית המונה למעלה מ־60 מדינות מחד גיסא, ושל כוחות הציר שעימו נמנות רוסיה, איראן, סוריה וחזבאללה מאידך גיסא, שמו לאל את תוכניתו של אבו בכר אל־בגדאדי להקים ולבסס מדינה אסלאמית בלבאנט. ואומנם, מגמת היחלשותה של 'המדינה האסלאמית' החלה להסתמן כבר בשנת 2016 ,כאשר תבוסות צבאיות שהיא נחלה הביאו לאובדן שליטתה ומשילותה בערים ובמחוזות מרכזיים שעליהם השתלטה בראשית דרכה בעיראק, בסוריה ובלוב.

התבוסות הצבאיות המתמשכות יצרו פער בין המציאות הקשה לבין היומרה להגשים את חזון הח'ליפות. הן חייבו את השהיית מימושו הקרוב של החזון ואת החלפתו בהבטחה להתממשותו בעתיד, תוך הדגשת החובה לדבוק בג'האד צבאי כדרך היחידה להשגתו. לשם כך מקפידים דוברי 'המדינה האסלאמית' להציג את תבוסותיה הצבאיות כנסיגה טקטית וזמנית בלבד, ושופרות התעמולה שלה ממשיכים לקרוא לאנשיה ולתומכיה להתמיד במאבק ההיסטורי ולבצע פעולות טרור בערי אויביהם.

פעילות הטרור של 'המדינה האסלאמית' ותומכיה במדינות המערב מבוצעת במספר אופנים: הראשון — מפקדת פיגועי חו"ל של הארגון יוזמת ומתכננת פעולות, ואף מפקחת על ביצוען מראשיתן ועד מימושן. השני — פעילים של הארגון מפעילים מרחוק מתנדבים מחו"ל, הפועלים בהתייעצות עימם אך מבצעים את ההתקפות בכוחות עצמם. השלישי — אוהדי 'המדינה האסלאמית' ותומכיה מבצעים התקפות בהשראתה, אך ביוזמתם וללא קשר ישיר עם המפקדה. דפוסי הפעולה של הפיגועים הישירים והעקיפים שנזקפים לזכותה של 'המדינה האסלאמית' כללו פיגועי התאבדות, ירי בנשק קל, דקירות ודריסות. במהלך 2017 בלט בעיקר השימוש בדריסות ככלי קטלני במיוחד, תוך שימוש בכלי רכב מסוגים ובגדלים שונים. לעיתים שולבו הדריסות בתקיפות בסכינים ולעיתים אף בירי. פעולות אלה בוצעו על ידי פעילים יחידים או על ידי תאי טרור, שפעלו בעיקר בהשראת 'המדינה האסלאמית', ובהן נרשמו עשרות הרוגים ופצועים במדינות המערב.

הפיגועים שהתרחשו במדינות המערב נועדו להרתיע, לנקום ולהוכיח לאזרחי המערב כי למרות תבוסותיה הצבאיות ואובדן שליטתה של 'המדינה האסלאמית' בשטחים במזרח התיכון, היא מתכננת להמשיך להיות יריבה פעילה, עיקשת ובלתי ניתנת להכנעה, וכי אין בכוונתה להפסיק לנסות להטיל אימה וטרור.

נסיגת 'המדינה האסלאמית' והשלכותיה - המשך פעילות טרור מטעם 'המדינה האסלאמית' או בשמה

רמת פעילות הטרור שהתרחשה השנה ברחבי העולם צפויה להימשך וייתכן שאף תגבר, זאת בשל התגבורת של לוחמים שפעלו עד לאחרונה בסוריה ובעיראק. מגמה זו עלולה להתרחש לנוכח היווצרותו של מאגר רחב היקף של פעילי טרור מנוסים, אשר חלקם לחמו בשורות 'המדינה האסלאמית' בעיקר במזרח התיכון. פעילים אלה צברו ניסיון קרבי, התקשחו במהלך לחימתם, ספגו ואימצו את ערכיה של 'המדינה האסלאמית', הפנימו את דפוסי הפעולה שלה ואת תפיסת עולמה, ועתה נפלטו משטחי הח'ליפות האבודה אל עבר אזורים שונים ברחבי העולם, כשחלקם טעונים במוטיבציה להמשיך לפעול בשמה ולבצע פעולות נקם על שעוללו לה אויביה.

התחזקות אל־קאעדה ובעלי בריתו בחסות המערכה נגד 'המדינה האסלאמי'

בעוד 'המדינה האסלאמית', שכבשה את הכותרות והעסיקה את תשומת לבו של ממשל ארצות הברית בארבע השנים האחרונות, מציבה את איום הטרור הרציני והחמור ביותר כיום, אל־קאעדה בנה עצמו בשקט מחדש וארגן את משאביו על מנת להחיות את המלחמה נגד ארצות הברית, שהוכרזה לפני כעשרים שנה על ידי מייסדו ומנהיגו אוסמה בן־לאדן

בסוריה ממשיך אל־קאעדה בפעילותו באמצעות קשריו ההדוקים עם היאת תחריר א־שאם, ארגון האופוזיציה הסלפי־ג'האדיסטי החזק במדינה, ועם ובעלי בריתו.

נראה אם כן כי הזיקה ההדוקה בין אל־קאעדה לבין הארגון הסורי השולט כיום באידליב, ונחשב לחזק מבין ארגוני האופוזיציה האסלאמיסטית בסוריה, מהווה עדיין רכיב חשוב בביסוס כוחה של מערכת הבריתות שמשמר אל־קאעדה ברחבי העולם. ארגון אל־קאעדה עצמו ממשיך להיות פעיל באפגניסטן ובפקיסטן תחת הנהגתו של איימן א־זוואהירי, ואנשיו משתתפים בלחימה המתנהלת ביניהם לבין השלטונות.

וכוחות הביטחון בשתי מדינות אלה, לצד ארגוני הטאליבאן המקומיים ורשת חקאני. אל־קאעדה ושותפיו ממשיכים לפעול במדינות נוספות במזרח התיכון. בתימן, למשל, מתבססת פעילותו של ארגון אל־קאעדה בחיג'אז, הנחשב למקורב ולמסוכן ביותר לאל־קאעדה מקרב כלל בעלי בריתו. על אף שנסוג מחלק מהערים שכבש בתימן בשנים האחרונות, נותר ארגון זה מעורה היטב בקרב האוכלוסייה המקומית והוא זוכה לתמיכה ניכרת במדינה זו, המושגת בעיקר משום שהוא מנצל את מלחמת האזרחים בין המשטר הנוכחי בתמיכת ערב הסעודית לבין המורדים החות'ים לחיזוק מעמדו בקרב התושבים המקומיים.

גם במזרח אפריקה ובמערב אפריקה מתקיימת פעילות טרור נרחבת של שותפי אל־קאעדה.

המאגר הרחב של לוחמים שיעים רדיקלים, בוגרי הלחימה בסוריה ובעיראק

על רקע התגברות הלחימה בעיראק ובסוריה בשנים האחרונות וגיוסם של אלפי מתנדבים שיעים בעיראק ובסוריה, בהנהגת משמרות המהפכה האיראניים ובשותפות הדוקה עם חזבאללה, נוצר במדינות אלה מאגר גדול של לוחמים זרים שהגיעו מאפגניסטן, מפקיסטן ומארצות במפרץ. מאגר זה מונה על פי הערכות שונות כמה עשרות אלפים, ולפי אומדנים שונים המספר נע בין 20 ל־40 אלף איש.37 אלה נותרו כעת בזירות הלחימה בעיראק ובעיקר בסוריה, וחלקם התיישבו שם וממשיכים להילחם בקרבות שעדיין מתנהלים בסוריה.

דעיכת פעילותה של הקואליציה הבינלאומית ונסיגת ארצות הברית מהנהגת המערכה נגד הטרור העולמי

המשימה הצבאית למנוע מ'המדינה האסלאמית' להתארגן מחדש ולשוב ולבסס את כוחה באזורים בעלי משילות נמוכה נותרה בעינה. כך גם הצורך להמשיך לפעול נגד אל־קאעדה ושותפיו. חלק ניכר מהסיבות שהובילו לצמיחתם של ארגונים אלה ולהישרדותם נותר בעינו:

  • חולשת משטרים ואי־לגיטימיות למנהיגים,
  • השסע הסוני־ שיעי,
  • כלכלות חלשות,
  • שחיתות שלטונית,
  • חוסר שיתוף של כלל החברה והעדות השונות בניהול המדינה,
  • וכן חוסר הזדמנויות כלכליות לצעירים.

נסיבות אלו עלולות לסייע לגורמי הסלפייה־ג'האדייה למשוך לצידם צעירים כדי לנסות לחדש את השתלטותם על שטחים, ולהקים בהם אמירויות תחת שלטון השריעה על פי פרשנותם הקיצונית.

למרות זאת, במערב רווחת התחושה כי המערכה הצבאית העיקרית נגד 'המדינה האסלאמית' במזרח התיכון נמצאת לקראת סיום, משום שזו נמצאת במצב קריסה ולכן האיום הצבאי הנשקף ממנה חלף. ניכר כי חברות הקואליציה המערבית שנלחמו לצידה של ארצות הברית באפגניסטן, בעיראק ובסוריה עייפו מהמסע הארוך וכבד הדמים, והן לא יחמיצו ההזדמנות לסיים את מעורבותן הצבאית במלחמות מסוג זה. יתר על כן, נראה כי לאופיו ולסגנון מנהיגותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, העומד בראש הקואליציה הזו, יהיה משקל מכריע באשר למידת נכונותן של חברות הקואליציה לקבל את המשך מנהיגותה של ארצות הברית. כידוע, ניהולה של קואליציה רבת־לאומים כזו ושמירה על ליכודה, ויצירת שיתופי פעולה מבצעיים ולוגיסטיים משותפים תוך יישוב סתירות פנימיות וניגודי אינטרסים בין חברותיה היו מהמשימות המורכבות והמסובכות שקיבלה על עצמה ארצות הברית, אשר הנהיגה אותה. אולם, סגנון התנהלותו וכן מדיניותו הבדלנית של הנשיא האמריקאי תחת הכותרת 'אמריקה תחילה' מגבירים את חוסר האמון בארצות הברית.

ישראל לנוכח תבוסת 'המדינה האסלאמית' בלבאנט

בסולם האיומים הביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם, פעילות 'המדינה האסלאמית' לא נתפסה עד כה כאתגר המרכזי. אף על פי כן, ישראל נערכה באופן יסודי לקראת האפשרות כי האיום הנשקף מ'המדינה האסלאמית' ותומכיה לאינטרסים שלה יתגבר. כך נקטה ישראל צעדים המתאימים לסיכול פעילות מצד תומכי 'המדינה האסלאמית' בתחומה ועצרה, גם בשנה החולפת, כמה עשרות פעילים מקומיים שביקשו להצטרף לשורותיה או לפעול בשמה. ישראל גם חיזקה את גבולותיה מול זירות שבהן הייתה 'המדינה האסלאמית' פעילה, בעיקר בגבול הדרומי עם מצרים ובגבול הצפוני עם סוריה, וכן נערכה לאפשרות של זליגה של טרור סלפי־ג'האדיסטי מירדן ומלבנון לשטחה. בנוסף, בשנה וחצי האחרונות השקיעה ישראל מאמצים מודיעיניים ומבצעיים רבים כדי לסייע לבעלות בריתה המערביות בסיכול הטרור בשטחן, ואף שיתפה פעולה באורח הדוק עם מצרים וירדן בלחימתן בגורמים הסלפיים־ג'האדיסטיים. בזכות קרבתה של ישראל למוקדי פעילותה של 'המדינה האסלאמית' במדינות הסמוכות לה הייתה לה תרומה ניכרת לסיכול פיגועי טרור במערב. תבוסותיה של 'המדינה האסלאמית' בסוריה לא חיסלו לחלוטין את האיום הנשקף לישראל משטחה של מדינה זו, וישנם עדיין כוחות העלולים לנסות ולפגוע בישראל דווקא עתה, כאשר המערכה נגד בשאר אל־אסד נחלשת.

החשש הישראלי העיקרי הוא מפני פתיחת חזית שנייה נגדה בסוריה, בהנהגת משמרות המהפכה ובמעורבות פעילה של חזבאללה. חלק מהאיום נובע מביסוס תשתית טרור במובנו הרחב של המושג, קרי, תשתית צבאית לפיתוח רקטות וליצירת בסיסים להעברת אמצעי לחימה מתוחכמים לידי חזבאללה, ואולי אף לכוחות המורכבים מהלוחמים השיעים הזרים. בשלב זה עדיין לא ברור כיצד תתבסס הפסקת האש בסוריה וכמה מהכוחות הזרים השיעיים, ובכלל זה גם כוחות משמרות המהפכה וחזבאללה, יישארו בסוריה. אולם, מדובר בהחלט באתגר הביטחוני המרכזי שהותיר סילוקם של כוחות 'המדינה האסלאמית' מסוריה

סיכום

תבוסותיה של 'המדינה האסלאמית', אשר חוללה בשנות קיומה הקצרות כישות אוטונומית במזרח התיכון הרס והרג בממדים רחבים, מהוות בשורה טובה לסיכום שנת 2017 .עם זאת, ישנם גורמים שונים העלולים להבטיח כי המלאכה להכרעתה המלאה טרם הסתיימה.

 

לקריאת המאמר המלא, הורידו את המסמך המצורף

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםהמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.