פרסומים

מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון (1982), עשו שימוש – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם – באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית, אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן, עלולים לבשר, כי איראן וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה הבינלאומית וגורמי הביטחון השונים האתגר לסכל פעילות זו, אם תמשך, ולבחון לאן מועדות פניו של המשטר האיראני בעתיד הקרוב. זאת בעיקר לנוכח האפשרות, כי החרם והסנקציות הבינלאומיות הננקטות נגד המשטר הנוכחי באיראן בסוגית הגרעין - יוחרפו.
בעבר, המשטר האיראני הפעיל ארגוני טרור שונים לביצוע פיגועים ברחבי העלם כשחיסל גולים איראנים במדינות אירופה ודירבן את חזבאללה לחטוף אנשים ו/או מטוסים ולשגר מתאבדים לפיגועים במדינות ברחבי העולם. הוא גם התמקד בשדרוג יכולותיהן של קבוצות נבחרות והפיכתן לצבאות "טרורילה" מודרכות, מאומנות וחמושות באמצעי לחימה מתקדמים. מדיניות זו נועדה לקדם אינטרסים גיאו-אסטרטגיים של איראן מול יריביה דוגמת ישראל, באמצעות הגברת עוצמתם הצבאית של חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי ומול ארצות הברית – באמצעות טיפוח קבוצות דוגמת צבא ה-מהדי של צאדר וקבוצות אחרות בעיראק. עד לעת האחרונה נדמה היה, כי המשטר באיראן בחר לצמצם את הפעלתם של ארגוני טרור שונים בביצוע פיגועי שליח במדינות שונות
חיסולו בפברואר 2008 של עימאד מע'ניה, בכיר אנשי המבצעים של חזבאללה, שותף ותיק של המשטר האיראני לדרך הטרור ואיש הקשר המרכזי בשיתוף הפעולה הצבאי אסטרטגי בינו לחזבאללה, הביא להחלטה משותפת של המשטר באיראן וחזבאללה לנקום את מותו, שלגבי דידם ברור היה, כי ישראל אחראית לו. ואכן, מיד לאחר מותו של מע'ניה בדמשק פעלו אנשי חזבאללה בסיוע איראני למימוש מבצע הנקמה, שעד כה לא צלח. במקביל, כאשר איראן החלה לספוג פעולות חבלה, חיסול ועריקה של בכירים הקשורים למשמרות המהפכה ולתעשיית הגרעין, השתלבו רצון הנקמה עם החלטה לקבוע מחדש את כללי המשחק בין חזבאללה ואיראן לבין ישראל ושותפיה. הדבר בא גם על רקע הלחצים המדיניים והכלכליים שהופעלו נגדה, וזאת כדי לסמן לכל יריביה של איראן, כי יש בידה דרכי תגובה חריפים כולל גם שימוש בטרור בזירה הבינלאומית. עם זאת, ראוי לזכור כי למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין איראן לחזבאללה, אין מדובר בשותפות בין שווים – המשטר האיראני היה ונותר הגורם הדומיננטי המובהק ולשיקוליו כפופה במידה רבה מדיניותו של חזבאללה, בוודאי בסוגיות עקרוניות או בעלות משמעות אסטרטגית. בעוד איראן מתנהלת על פי הוראות המנהיג העליון, ה-איאתוללה חמנאהי, ושותפיו להנהגת המדינה, חזבאללה אינו עצמאי בכל הנוגע לקבלת ההחלטות בעניינים של שלום ומלחמה ובעיקר בכל הנוגע לפעילות הטרור בינלאומי. בתחום זה הוא חייב לקבל אישור הילכתי מחמנאהי. כמו כן, למרות שמבחינה מבצעית יש למנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה יכולות עצמאיות מוכחות לביצוע פיגועי ראווה בחו"ל, אנשיו מקבלים, במידת הצורך, סיוע לוגיסטי מבצעי מידי גורמי משמרות המהפכה והמודיעין האיראנים למימוש משימותיהם ברחבי העולם.
על רקע זה ראוי לבחון את הפעולות שניסו חזבאללה ואיראן לבצע בשנים האחרונות ביחד ולחוד: חזבאללה, באמצעות חוליות של מנגנון פיגועי חו"ל, שאנשים מתוכן נעצרו באזרביג'אן, תכנן לפגוע בשגרירות ישראל בבאקו (מאי 2008), במצרים תכנן הארגון לפגוע בתיירים ישראלים ובאניות ישראליות המשייטות בתעלת סואץ (שלהי 2008), בתורכיה הוא תכנן פיגוע ביעדים (אניות, מטוסים ובתי כנסת) שעליהם נאסף מידע מודיעיני (אוקטובר 2009), ופעם נוספת ניסה הארגון לחסל את קונסול ישראל באיסטנבול (מאי 2011). בתאילנד תכנן הארגון פיגועים בשגרירות ישראל ו/או ביעדי תיירות פופולאריים של מטיילים ישראלים בבנגקוק. איראן ניסתה להוציא לפועל שורה של פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות באמצעות סוכנים איראנים או תאי טרור מקומיים שאומנו ופוקחו על ידם. בינואר השנה ניסו אנשי חוליה מקומית באזרביג'אן לבצע פיגועים נגד נציגים ישראליים, ויהודיים שליחי חב"ד, בבאקו, אך החוליה נתפסה, ובשבוע האחרון ניסו סוכנים איראנים ושלוחיהם לפגוע בעובדי הנציגויות הישראליות בטיבליסי, ניו דלהי ובנגקוק באמצעות מטעני נפץ שהוצמדו למכוניותיהם במטרה לפוצצן. פעולתם צלחה רק בהודו. בחירת זירות הפעולה באסיה ובמדינות בחבר העמים, אך גם במצרים ובתורכיה, מצביעה על יכולות ותשתיות מבצעיות העומדות לרשות השתיים – איראן וחזבאללה – במדינות אלה וכן על הערכה, כי הנזק הצפוי להן כתוצאה מפעולותיהן אינו מהווה סיכון ממשי לאינטרסים שלהן ובוודאי שאינו עולה על ההישגים המצופים.
גם הפעם לא חרג המשטר האיראני ממנהגו, וככל מדינה תומכת טרור, הכחיש כל קשר לאירועים ואף ניסה להאשים את ישראל כמי שעומדת מאחורי יצירת פרובוקציה מכוונת נגדו. בה בעת, הצהיר שר ההגנה, אחמד ווחידי, כי מנהיג המדינה חאמנאי הורה לנציגי זרועות הביטחון האיראנים לפעול נגד יריבי המשטר בחו"ל ולא להמשיך ולהבליג על הפגיעה בתעשיית הגרעין האיראני. בכך ביקשו באיראן להבהיר כי הם רואים את המשך פעילותם "ההגנתית" כלגיטימית וכי זו תימשך. גם נצראללה, מנהיג חזבאללה, שהכחיש את מעורבות ארגונו בפיגועים שבוצעו בחודש האחרון ומיוחסים גם לארגונו, שב והכריז כי ארגונו דבק בהחלטתו לבצע נקמה ראויה למעמדו ולכבודו של עימאד מע'ניה ובכך חייב עצמו שוב להמשך ניסיונות הפיגוע בעתיד גם בחו"ל.
על אף הביצועים הכושלים שהפגינו שליחי איראן וחזבאללה ברוב ניסיונות הפיגוע האחרונים אין לזלזל ביכולתם לבצע מערכת טרור יעילה וקטלנית בעתיד. הסנקציות הכלכליות והמדיניות הבינלאומיות המופעלות נגד איראן, האיומים הנרמזים על פעולה צבאית אפשרית באיראן מצד ישראל וארצות הברית, וכן תגובתן הרפה של המדינות בהן בוצעו ניסיונות הפיגוע השונים אשר לא גרמו לנזקים ולהרוגים, עלולים להאיץ באיראן ובחזבאללה לחזור ולהשתמש באופן אינטנסיבי בנשק הטרור בזירה הבינלאומית. יתר על כן, ניסיון ההתנקשות של אנשי משמרות המהפכה בשגריר הסעודי בוושינגטון בשלהי השנה שעברה מצביע על האפשרות שאיראן מתכוונת להרחיב את התקפותיה גם כנגד המדינות השותפות ללחצים הבינלאומיים על איראן מעבר לישראל.
אשר לישראל, ההתקפה המרוכזת והבוטה האחרונה על שליחיה, נציגויותיה ואזרחיה, מעמידה במבחן את יכולת הממשלה להמשיך במדיניות מרוסנת אל מול האיומים הנשקפים לה. בשלב זה הסתפקה ישראל בהגברת אמצעי האבטחה על נציגיה הרשמיים ושיגור אזהרות לעירנות של אזרחיה. אולם, ברור כי המשך הפעילות מצד איראן וחזבאללה ובעיקר הצלחתם לגרום לפגיעה ממשית בישראלים תחייב את ממשלת ישראל להגיב באופן חריף נגדן, דבר שעלול להצית אש באזור ואף מעבר לכך.