פיגועי התאבדות ברחבי העולם – 2015 - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על פיגועי התאבדות ברחבי העולם – 2015

פיגועי התאבדות ברחבי העולם – 2015

מבט על, גיליון 789, 26 בינואר 2016

English
עינב יוגב
יורם שוייצר
כוחות הצלה צרפתים מפנים פצוע
בשני העשורים האחרונים הפכו פיגועי התאבדות לדפוס פעולה בולט ברפרטואר של ארגוני טרור בכלל ושל ארגונים סלפים-ג'האדיסטים בפרט. במהלך 2015 בוצעו כל פיגועי ההתאבדות, למעט בודדים, בידי ארגוני טרור המזוהים עם זרם זה. ניתן לקבוע כי פיגועי ההתאבדות ממשיכים להוות אמצעי לחימה פונקציונלי וסמלי כאחד, בידי ארגוני טרור רבים וגדולים מהזרם הסלפי-ג'האדיסטי, הפועלים ברחבי העולם, ומסתמנת מגמה של התפשטותו למדינות חדשות. במוקד הפעלת המתאבדים ניצבים הארגונים, המזדהים עם רעיון הג'האד העולמי, ואשר ברובם הזדהו בעבר עם אל-קאעדה וכיום הם מזדהים עם 'המדינה האסלאמית'. אשר לישראל, גם בשנת 2015, היא לא היוותה מטרה בולטת לניסיונות לביצוע פיגועי התאבדות. עיקר מתקפות הטרור נגד אזרחיה בוצע בידי סכינאים, נהגים דורסים וחוליות יורים. גם ניסיונות בודדים וספורדיים לבצע פיגועי התאבדות נבלמו באבם.


בשני העשורים האחרונים הפכו פיגועי התאבדות לדפוס פעולה בולט ברפרטואר של ארגוני טרור בכלל ושל ארגונים סלפים-ג'האדיסטים בפרט. במהלך 2015 בוצעו כל פיגועי ההתאבדות, למעט בודדים, בידי ארגוני טרור המזוהים עם זרם זה. למרות שפיגועי התאבדות מהווים אחוז קטן בלבד מכלל פעולותיהם של ארגוני הטרור, מספרם ופיזורם הגיאוגרפי גדל במהלך השנים. השימוש הגובר בפיגועי התאבדות נובע מקטלניותם הגבוהה, וכן מיתרונם בביסוס ההרתעה ודימוי העוצמה של הארגונים המבצעים, המפגינים כך לעיני כל את נכונותם של פעיליהם להקרבה עצמית אולטימטיבית, למען הגשמת המטרות שבשמן הם פועלים.

פיגועי התאבדות נכללים בספירה המתבצעת במכון למחקרי ביטחון לאומי באורח שוטף על סמך שני מקורות בלתי תלויים, תוך מודעות לכך שדיווחים לא-מעטים מופצים על ידי ארגונים, המבקשים להאדיר את נפח פעילותם, ולכן דיווחים לא מאומתים אינם נכללים בסטטיסטיקה. בנוסף, יצוין שמתקפה משולבת על מספר יעדים במקביל נספרת כאירוע אחד. עקרונות אלה הנחו את ספירת פיגועי ההתאבדות שהתרחשו במהלך 2015 ברחבי העולם – כ- 452, שבוצעו על ידי כ-735 מחבלים ומחבלות ב-22 מדינות. בפיגועים אלה נגרם מותם של כ-4,370 בני אדם.

נתון זה מצביע אמנם על ירידה של כ-24 אחוזים לעומת נתוני 2014, שהייתה שנה עמוסה בתחום זה – 592 פיגועים, שבוצעו בידי 937 מחבלים ב-16 מדינות, וגרמו למותם של כ- 4,400 בני אדם – אך הוא מלמד, כי פיגועי ההתאבדות בשנת 2015 היו קטלניים יותר מאלה שבוצעו בשנה הקודמת. אשר לירידה המספרית בשנת 2015, מקורה בעיקר בהפחתה הניכרת שחלה בפעילות בתחום זה בעיראק ובאפגניסטן – שתי המדינות העיקריות, שבהן בוצעו רוב הפיגועים בשנים קודמות. מנגד, ב-2015 חלה עליה בולטת בפיגועי ההתאבדות שבוצעו באפריקה, בעיקר בניגריה, וכן בכמה משכנותיה.

מגמות עיקריות:

• המזרח התיכון נותר זירת הפעילות המרכזית לפעילות טרור המתאבדים. ב-2015 בוצעו במדינות האזור כ-207 פיגועי התאבדות בידי 452 מחבלים מתאבדים. הירידה במספר הפיגועים בשנה הנסקרת – כ-44 אחוזים לעומת השנה הקודמת, שבה נרשמו באזור 370 פיגועים – נבעה בעיקר מירידה במספר הפיגועים בעיראק (115 ב- 2015 לעומת 271 ב- 2014), תימן (13 לעומת 29, בהתאמה) ולבנון (3 לעומת 13, בהתאמה). בסוריה, לעומת זאת, המגמה נותרה יציבה (39 לעומת 41). עליה במספר הפיגועים נרשמה במצרים (12 לעומת 4) ובלוב (13 לעומת 11).

• ביבשת אפריקה חלה במהלך 2015 עלייה של כ-157 אחוזים בהיקף פיגועי ההתאבדות, מרביתם בוצעו בניגריה על ידי ארגון 'וליאת מערב אפריקה' (שילוב של 'בוקו חראם' ו'אנצארו'), שהיה אחראי ל-122 פיגועים, שבוצעו על ידי 213 מחבלים. 96 מהפיגועים בוצעו בניגריה (לעומת 32 פיגועים ב- 2014) והשאר בקמרון (13), צ'אד (8) וניז'ר (5). ניתן להסביר עלייה זו כתגובת נגד של הארגון למתקפת הקואליציה של המדינות האפריקאיות נגדו, אשר הביאה לצמצום ניכר בשטחים שבשליטתו, וכן כתגובה להכרזת המלחמה מצד הנשיא החדש מוחמדו בוחארי (פברואר 2015) ששם לו למטרה את הבסת הארגון. במקביל פעל השנה באפריקה גם ארגון 'א–שבאב' הסומלי, המשתייך למערכת הבריתות של אל-קאעדה, אשר היה אחראי ל-18 פיגועי התאבדות (לעומת 19 בשנה הקודמת).

• ב-2015 חלה עליה ניכרת בפיגועים שבוצעו על ידי נשים: כ-70 פיגועים בוצעו על ידי 124 נשים, מתוכם כ-66 מטעם ארגון 'וליאת אפריקה' (בוקו חראם' ו-'אנצארו') על ידי 120 נשים, מתוכן 35 ילדות–נערות (בהשוואה ל-2014, אז בוצעו 13 פיגועי נשים בלבד). נתון זה שיקף במיוחד את העלייה הדרמטית בפיגועי נשים בניגריה (50) וקמרון (11). בצ'אד בוצעו שלושה פיגועים, בניז'ר שניים, וארבעה פיגועים נוספים בוצעו בידי מתאבדות בסומליה, טורקיה, אפגניסטן והודו.

• שחקנית בולטת בתחום הטרור בכלל וטרור המתאבדים בפרט במהלך 2015, הייתה 'המדינה האסלאמית', שהייתה אחראית ישירות ובעקיפין לכ- 174 פיגועים. מתוכם, היא נטלה אחריות ל-75 פיגועים ו-74 נוספים, שהתרחשו בעיקר בעיראק ובסוריה, מיוחסים לה למרות שלא הצהירה על אחריות לביצועם. יצוין, כי 134 פיגועי התאבדות נוספים בוצעו על ידי שותפיה של 'המדינה האסלאמית' בניגריה ('וליאת מערב אפריקה') ובמצרים ('וליאת סיני').

• ירידה חלה במספר פיגועי ההתאבדות בשתי זירות מרכזיות בדרום אסיה – אפגניסטן ופקיסטן. באפגניסטן בוצעו ב-2015 69 פיגועים על ידי 96 מתאבדים, לעומת 124 בשנה הקודמת (ירידה של 44 אחוזים). נראה, כי נסיגת רוב הכוחות האמריקנים מאפגניסטן הובילה את ארגון הטאליבן האפגאני למקד מאמצים בכיבוש שטחים באזורים אסטרטגיים, על חשבון התקפות טרור, ובכללן פיגועי התאבדות בערים. גם בפקיסטן חלה ירידה במספר פיגועי ההתאבדות: ב-2015 בוצעו במדינה זו 24 פיגועים על ידי 31 מתאבדים, לעומת 36 פיגועים ב-2014 (ירידה של 33 אחוזים).

התרחשות בולטת בהקשר זה, שנרשמה ב-2015, הייתה ביצוע מספר פיגועי התאבדות באירופה. הדרמטית שבהם, הייתה מתקפת הטרור שבוצעה בפריס ב-13 בנובמבר, בידי שבעה מתאבדים שרצחו 130 בני אדם ופצעו מאות. המתקפה בוצעה בידי 'המדינה האסלאמית', בעיקר באמצעות אזרחים צרפתים ובלגים ממוצא מוסלמי, ששבו לאירופה לאחר שהתגייסו לשורותיה והוכשרו על ידה. בנוסף, 'המדינה האסלאמית' ביצעה בטורקיה שלושה פיגועי התאבדות (מתוך סך כל החמישה שבוצעו במדינה זו ב-2015). הקטלני שבהם – 103 אזרחים הרוגים – כוון נגד פעילים פרו-כורדיים.

לסיכום, ניתן לקבוע כי פיגועי ההתאבדות ממשיכים להוות אמצעי לחימה פונקציונלי וסמלי כאחד, בידי ארגוני טרור רבים וגדולים מהזרם הסלפי-ג'האדיסטי, הפועלים ברחבי העולם, ומסתמנת מגמה של התפשטותו למדינות חדשות. במוקד הפעלת המתאבדים ניצבים הארגונים, המזדהים עם רעיון הג'האד העולמי, ואשר ברובם הזדהו בעבר עם אל-קאעדה וכיום הם מזדהים עם 'המדינה האסלאמית'.

משום שהמערכה המתנהלת מול גורמי ג'האד בתוך מדינות במזרח התיכון, באפריקה וגם באירופה, היא בעיצומה ומתגברת, במזרח התיכון ניצבת מול גורמים אלה קואליציה בינלאומית רחבה, ועימותים בין-עדתיים ובין סיעות אסלאמיות, בעיקר במזרח התיכון, מחריפים אף הם, ניתן להעריך (בזהירות המתבקשת), כי טרור המתאבדים ימשיך להיות חלק משמעותי מבין שיטות הפעולה הנקוטות במסגרת המאבקים הללו. מספר המתאבדים ופיגועי ההתאבדות יקבע על פי תוצאת המשוואה, שמצדה האחד יכולותיהם של הארגונים השונים, הנוקטים בשיטת לוחמה זו, ומצדה האחר נחישותם ויכולתם של כוחות הביטחון והמודיעין של המדינות המותקפות לסכלם.

אשר לישראל, גם בשנת 2015, היא לא היוותה מטרה בולטת לניסיונות לביצוע פיגועי התאבדות. עיקר מתקפות הטרור נגד אזרחיה בוצע בידי סכינאים, נהגים דורסים וחוליות יורים. גם ניסיונות בודדים וספורדיים לבצע פיגועי התאבדות נבלמו באבם. אולם, בין אם יימשך העימות האלים בין ישראל לפלסטינים, אשר הוצת בסתיו 2015, ובין אם ייחלש, ניסיונות להסלים את המאבק או לעוררו מחדש באמצעות פיגועי התאבדות ראוותניים, עלולים להתרחש. לצד זאת, קיים איום ברור ומפורש מצד גורמי ג'האד סלפי, המזוהים עם 'המדינה האסלאמית' ועם אל-קאעדה לבצע פיגועי טרור נגד ישראל – ובכלל זה גם פיגועי התאבדות מגבולותיה וברחבי העולם.

לפירוט פיגועי ההתאבדות בשנת 2015 לפי מדינות - לחץ כאן.
להורדת מסד הנתנים המלא לשנת 2015 - לחץ כאן.

 

____________________________

תודה לטלי רוטשילד, סמדר שאול, נועה זלצמן, אב ברא"ס, אביעד מנדלבאום, קרן אברויה ואפיק ברק, מתמחים בתכנית לטרור ומלחמה בעצימות נמוכה, על תרומתם לאיסוף הנתונים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.