עשר שאלות לנושאים ונותנים עם איראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עשר שאלות לנושאים ונותנים עם איראן

עשר שאלות לנושאים ונותנים עם איראן

מבט על, גיליון 198, 10 באוגוסט 2010.

English
אפרים אסכולאי
לנוכח אפשרות חידוש השיחות בין איראן לבין "קבוצת וינה" (ארצות הברית, צרפת, רוסיה וסבא"א) אינך יכול אלא לתהות האם יהיה זה הפעם "הדבר האמיתי," או תכסיס איראני נוסף שכל תכליתו תהיה להרוויח זמן. למרות שאיראן הסכימה לשבת ולדבר, אין לפרש זאת כסימן לכך כי המצב משתנה. איראן היא יריב ערמומי, המיומן במשחק של משא ומתן עקר. במסגרת קבוצת וינה תמצא עצמה ארצות הברית גם מסוים בנחיתות מסויימת בהשוואה לדיונים המקוריים שנוהלו בג'נבה, במיוחד אם ברזיל וטורקיה יכללו בשיחות אלה. שלושה נושאים עיקריים המכסים עשר שאלות צריכים לשמש כקו מנחה בעבור הצוות האמריקאי כאשר זה יתיישב לנהל שיחות רציניות עם האיראנים.

\לנוכח אפשרות חידוש השיחות בין איראן לבין "קבוצת וינה" (ארצות הברית, צרפת, רוסיה וסבא"א) אינך יכול אלא לתהות האם יהיה זה הפעם "הדבר האמיתי," או תכסיס איראני נוסף שכל תכליתו תהיה להרוויח זמן. למרות שבתחילה איראן עיכבה את פתיחת הדיונים, היא המליצה לקבוצת וינה מאוחר יותר שלא לעכבם. בניגוד לשיחות שהחלו עם קבוצת P5+1 בג'נבה באחד באוקטובר 2009, שהיו אמורות להעלות על השולחן את כל קשת הנושאים הפתוחים בין איראן לבין שאר העולם, קבוצת וינה דנה רק ב"החלפה" – העסקה המוצעת לפיה איראן תוכל לקבל אורניום המועשר כדי 20% בצורת מוטות דלק גרעיני בעבור כור המחקר שלה בטהראן (TRR), בתמורה לאוראניום איראני המועשר כדי 3.5%. איראן נתנה בתחילה את הסכמתה לעסקה זו, התנגדה לה מאוחר יותר, ואז שבה והסכימה לעסקה טובה יותר מבחינתה, פרי תיווכן של ברזיל וטורקיה, שארצות הברית לא נתנה לה את הסכמתה.

הדברים השתנו מאז אוקטובר 2009. איראן המשיכה להעשיר אוראניום והחלה להעשיר את האוראניום המועשר שלה מ- 3.5% לכדי 20%, צעד המקרב אותה מאוד ליעד של אוראניום המועשר לדרגה צבאית. מועצת הביטחון הטילה סנקציות חריפות יותר שהשתלבו בסנקציות שהוטלו על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות אחרות, ואלו מתחילות לתת את אותותיהן באיראן ולהכאיב לה, מה שמהווה אולי את הסיבה להסכמתה של זו לחידוש השיחות. ואולם, בעוד שמטרתה של העסקה המקורית הייתה ליטול מאיראן את כמות האוראניום המועשר בדרגה של 3.5% אותו היא יכלה להעשיר עוד עד לכמות הנדרשת ליצירת פצצת הגרעין הראשונה שלה, עסקה דומה, אילו הייתה נחתמת היום, לא הייתה משיגה זאת. איראן הספיקה לאגור מאז כמות הגבוהה מזו הנחוצה לה לייצור שתי פצצות גרעיניות, והרחקתה של הכמות המקורית לא יהיה בה כדי למנוע ממנה אפשרות זו.

למרות שאיראן הסכימה לשבת ולדבר, אין לפרש זאת כסימן לכך כי המצב משתנה. איראן היא יריב ערמומי, המיומן במשחק של משא ומתן עקר. במסגרת קבוצת וינה תמצא עצמה ארצות הברית גם בנחיתות מסויימת בהשוואה לדיונים המקוריים שנוהלו בג'נבה, במיוחד אם ברזיל וטורקיה יכללו בשיחות אלה.

מאמר מערכת של ה"ניו יורק טיימס" (6 באוגוסט) שציטט את הנשיא אובמה המדגיש "את הצורך להתוות "מסלול" ברור של צעדים שאיראן יכלה לנקוט על מנת לשכנע את העולם כי היא אינה מפתחת אמצעי לחימה גרעיניים," תהה מדוע אין אובמה מפרט את מהותו של אותו ה"מסלול". למעשה, המקסימום שניתן לעשות הוא להבטיח כי כל פעילות איראנית הקשורה לנשק הופסקה באופן הניתן לאימות.

שלושה נושאים עיקריים המכסים עשר שאלות צריכים לשמש כקו מנחה בעבור הצוות האמריקאי כאשר זה יתיישב לנהל שיחות רציניות עם האיראנים:

מסגרת השיחות

1. האם יוגבלו השיחות לנושא הדלק הדרוש לכור המחקר בטהראן?

הגבלת השיחות לא תתרום דבר להפגת החשדות כי איראן ממשיכה בדרכה במסלול של פיתוח נשק. לוח הזמנים שלה להשגת פוטנציאל ההחזקה בנשק גרעיני ראשון לא ישתנה, ולכל היותר, לוח הזמנים שלה לרכישת מאגר נשק גרעיני יעוכב בשנה אחת. זניחת המאמץ לקיום דיונים רציניים ולפתרונה של הסוגיה הגרעינית רק יתנו בידיה של איראן יותר זמן כדי להשיג את יעדיה. בנוסף לדיון בדבר עסקת ההחלפה, חייבות השיחות לעסוק גם בסוגית עמידתה של איראן בהחלטות מועצת הביטחון.

התנאים של עסקת החלפה

2. במקרה של החלפה, האם יבוצעו העשרת האורנים לדרגה של 20% ולאחר מכן ייצור הדלק לכור המחקר בטהראן (TTR) על האוראניום המועשר שיסופק ע"י איראן?

זה לא יהיה התרחיש על פי העסקה שתיווכו ברזיל וטורקיה, והאוראניום יוחזר לאיראנים אם אספקת הדלק לא תתרחש תוך פרק הזמן הלא סביר של שנה אחת.

3. האם תחדל איראן מתהליך העשרת האוראניום שלה לדרגה של 20%?

המשך דבקותה בתוכנית ההעשרה שלה לכדי 20%, יצביע על כך כי מטרתה של איראן היא להתקרב יותר לאוראניום בדרגת העשרה צבאית ולא ייצור הדלק עבור כור המחקר בטהראן, מכיוון שאין להם את הטכנולוגיה הנדרשת לייצור מוטות הדלק הגרעיני מן האוראניום המועשר, ומכיוון שתעמוד לרשותם אספקה מובטחת של דלק גרעיני להפעלת כור המחקר בטהראן.

4. האם תעביר איראן את המלאי שלה של אוראניום המועשר בדרגה של 20% כחלק מן ההסכם?

הנושא מהווה כמעט conditio sine qua non ("תנאי בל-יעבור") לכל עסקה. התעקשותה של איראן על השארת האוראניום המועשר בדרגה של 20% בידיה יצביע כמעט בוודאות על כוונות הזדון שלה.

5. האם איראן תשלם בעבור הדלק אותו היא תקבל לשימוש בכור המחקר בטהראן?

למרות שהנושא הוא בעל חשיבות משנית, יהיה בו כדי להצביע על נכונותה של איראן לחתום על עסקה הוגנת.

עמידתה של איראן בדרישות של סבא"א ושל מועצת הביטחון

6. האם תעמוד איראן באופן מקיף ב"השהייה המתמשכת של כל פעילות הקשורה להעשרה ולעיבוד מחדש ולפרויקטים הקשורים במים כבדים"?

זה מהווה למעשה את ליבת הנושא. השהייה זו מהווה את דרישתה של מועצת הביטחון, ואת הסיבה להטלת סנקציות על איראן. סוגיה זו היוותה את הבסיס למפגש ז'נבה בחודש אוקטובר 2009. הדרישות דלעיל הוסטו על מנת לנסות ולהשיג תחילה עסקת החלפה, והן היו צריכות להמשך באותו מועד. זמן יקר אבד כאשר הדבר לא נעשה.

שלושת השאלות שלהלן בוחנות נושא זה, שהרי ההשהיה של פעילות ההעשרה בלבד אין בה די כדי לעצור את ההיקף המלא של הפעילות שעלולה להתחדש בהיקף גדול, כפי שהדבר אירע בעבר כאשר איראן חפצה בכך:

7. האם תשוב איראן לכבד את מחויבויותיה במסגרת הפרוטוקול הנוסף של הפיקוח?

8. האם תחדל איראן להתקין צנטריפוגות נוספות בכל המתקנים?

9. האם תפסיק איראן לפתח סוגים חדשים של צנטריפוגות?

והנושא האחרון:

10. האם יהיה כל הסכם עם איראן כרוך בביטול הסנקציות?

ביטול זה יהווה ככל הנראה דרישה איראנית מקדימה לחתימה על כל הסכם. בשלב ראשון לא יוטלו סנקציות נוספות על איראן. הסנקציות יושהו אז רק בכפוף לאישור בדבר עמידתה של איראן בתנאים על ידי סבא"א, בהתאם לנוהלי הפרוטוקול הנוסף. בכל מקרה, הסנקציות צריכות להיות מושהות, בכפוף לאישורה של מועצת הביטחון, לתקופה קצובה, של שלושה חודשים, למשל. כל השהייה עוקבת של הסנקציות תחייב את אישורה של מועצת הביטחון, והיא תבוא לסיומה באופן אוטומטי אלא אם יוחלט אחרת באופן ספציפי.

טוב יעשו הגורמים המנהלים את המשא ומתן עם איראן אם לא יוותרו בנקודות חשובות אלה. מדובר אולי בהזדמנות האחת האחרונה כדי לעצור את המשחק האיראני שכל תכליתו היא להרוויח זמן. ההחלפה איבדה מכוח המשיכה שלה, ודבר לא יצליח להשיב את המצב לקדמותו כפי שהוא היה בחודש אוקטובר 2009. העיסוק בסוגית ההחלפה לבדה תביא בוודאי את איראן קרוב יותר ליעדה: הפוטנציאל ליכולת החזקת נשק גרעיני תוך פרק זמן ההולך ומתקצר ככל שחולף הזמן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Majid Asgaripour/WANA via REUTERS
המערכה מול איראן: תמונת מצב, דילמות ומשמעויות
איראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה מול ישראל: מהן הדילמות העומדות בפניה – ולמה צריכה להיערך ישראל?
16/06/25
מבצע "עם כלביא" - תמונת מצב מתעדכנת בזמן אמת
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק ביותר הנוגע למלחמה מול איראן
16/06/25
מפה אינטראקטיבית: איראן - עדכונים בזמן אמת
ב-13 ביוני, 2025, פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" לפגיעה בתוכנית הטילים והגרעין של איראן. מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
14/06/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.