משמעויות של היחלשות ארגון 'וילאיאת סיני' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על משמעויות של היחלשות ארגון 'וילאיאת סיני'

משמעויות של היחלשות ארגון 'וילאיאת סיני'

מבט על, גיליון 851, 31 באוגוסט 2015

English
יורם שוייצר
חוקרים רוסיים בודקים את שברי המטוס A321 שהתרסק בוואדי אל -ולומט, בסיני, 2 בנובמבר 2015
באחרונה ספג ארגון "וילאיאת סיני', המזוהה עם 'המדינה האסלאמית', שורה של פגיעות קשות מידי צבא מצרים. האחרונה והבולטת בהם הייתה הריגתם של כמה עשרות ממפקדיו הבכירים בתחילת אוגוסט השנה במתקפה מהאוויר, שבוצעה כחלק ממערכה ממוקדת נגד הטרור במצרים בכלל ובסיני בפרט. עיקר מאמציו של 'וילאיאת סיני' נותרו ממוקדים בצבא מצרים ובכוחות הביטחון והמשטרה בסיני. בצד זאת נמשכים מאמציו לבצע פיגועי טרור גם בערי מצרים, בעיקר באזור קהיר, הדלתא ותעלת סואץ. למרות הירידה הניכרת ביעילות פעולותיו בחודשים האחרונים, מוקדם עדיין לקבוע כי מצרים עומדת בפני הבסת 'וליאת סיני' וסילוק הסכנה שנשקפה ממנו לביטחון תושבי סיני ומצרים כולה. להבסת 'וילאיאת סיני' תוכל להיות תרומה משמעותית ללחימה הכוללת ב'מדינה האסלאמית' ובתדמיתה בקרב אוכלוסיות מוסלמיות. לכן, יש חשיבות רבה להענקת תמיכה למצרים במאמציה למיגורו של הארגון. במסגרת זו יהיה רצוי, אם מצרים תרצה בכך, לכלול את מחוז סיני בין יעדי המתקפה של הקואליציה הבינלאומית, המצויה כיום בתנופת הישגים במלחמתה ב'מדינה האסלאמית' ובעלי בריתה בלוב, עיראק וסוריה.

באחרונה ספג ארגון ''וילאיאת סיני', המזוהה עם 'המדינה האסלאמית', שורה של פגיעות קשות מידי צבא מצרים. האחרונה והבולטת בהם הייתה הריגתם של כמה עשרות ממפקדיו הבכירים בתחילת אוגוסט השנה במתקפה מהאוויר, שבוצעה כחלק ממערכה ממוקדת נגד הטרור במצרים בכלל ובסיני בפרט. הירידה שחלה באחרונה בעוצמת התקפותיו ובמאפיינים של 'וליאת סיני', נגד הצבא המצרי, לצד דעיכת פרסומיו ומערכת התעמולה שלו, עשויים להצביע על פגיעה מצטברת בו וירידה בכוחו. היחלשות הארגון, שעד כה נחשב בין המסוכנים מקרב בעלי הברית של 'המדינה האסלאמית', מעמעמת את זוהרו בעיני פטרוניתו. אך למרות זאת, עדיין מוקדם לשלול את האפשרות, שכארגון טרור שעיקר כוחו נשען על טינת אוכלוסייה מנוכרת, החשה מקופחת כלכלית וחברתית וחיה הרחק מטווח אחיזתו של שלטון מרכזי אפקטיבי, למשטר המצרי בקהיר, הוא ישרוד את המתקפה האינטנסיבית נגדו וישיב לעצמו את היכולת להמשיך ולבצע פעילות טרור ראוותנית. 

ארגון אנצאר בית אל-מקדיס, שהפך מאוחר יותר ל'וילאיאת סיני', הוקם בסיני בשלהי שנת 2011 כפלג מקומי המזוהה עם אל-קאעדה והתפתח במהלך השנים לארגון בעל יכולות מרשימות לבצע פעילות טרור וגרילה ומתקפות ראווה צבאיות מורכבות, קטלניות ובדפוסי פעולה מגוונים. במהלך חמש שנות קיומו הפליא הארגון את מכותיו במשטר המצרי, בעיקר בחצי-האי סיני אבל גם במצרים גופא. התקפותיו לאורך השנים כללו פעולות נגד יעדי אנרגיה ותשתית בסיני, שפגעו בהזרמת הגז בין מצרים לישראל ולירדן והתקפות על תחנות משטרה וכן מפקדות ועמדות של הצבא, שגרמו למותם של עשרות רבות של חיילים ושוטרים מצריים. מדו"חות 'מרכז תחריר למדיניות המזרח התיכון' עולה כי מאז האיחוד בין אנצאר בית אל-מקדיס עם 'המדינה האסלאמית' והפיכתו ל'מחוז סיני' בנובמבר 2014, נהרגו בפעולותיו כ-800 בני אדם, שמעל למחציתם אנשי ביטחון. 

הארגון פגע גם בישראל. מתקפת טרור שבצעו אנשיו בכביש 12 (ב-2011) המוביל לאילת גרמה למותם של שמונה ישראלים, שישה מהם אזרחים; הוא היה אחראי לניסיון לפוצץ נגמ"ש עמוס בחומרי נפץ באזור כרם שלום (2012); שיגר מתאבד שמזימתו סוכלה בידי המצרים במהלך מבצע 'צוק איתן' (2014); ובנוסף שיגר רקטות לעבר אילת (2015).

לאחר האיחוד עם 'המדינה האסלאמית' הפך הארגון לאחד הבולטים שבין שותפיה ולאחד המסוכנים שבהם. לשיאו עד כה הגיע באוקטובר 2015 כאשר הצליח להפיל מטוס נוסעים אזרחי רוסי באמצעות פצצה שהטמינו אנשיו בבטנו של המטוס, שהמריא משדה התעופה בשארם אל-שייח. בפיגוע זה נגרם מותם של 224 נוסעי המטוס ואנשי צוותו. 

צבא מצרים וכוחות הביטחון בסיני פעלו נגד הארגון, שהרג רבים ממפקדיו וחייליו, בשורה של מבצעים ממוקדים שבוצעו מעת לעת אך נראה כי רק בחודשים האחרונים נוחלת מצרים הצלחה משמעותית במערכה הצבאית המתנהלת נגד הארגון וניכרת פגיעה קשה בשורותיו. במסגרת זו דווח על מתקפה אווירית על בסיסי הארגון באזור דרום מערב אל-עריש שבצפון סיני,  שבסיומה נהרגו כארבעים וחמישה מאנשי הארגון ובהם מי שהוגדר כמפקדו – אבו דוא אל-אנצארי.  למרות שהארגון ממשיך עדיין לבצע תקיפות כמעט מדי יום על עמדות צבא ומשטרה באזור אל-עריש, שייח זוויד ורפיח, ומצליח לגרום למותם ולפציעתם של חיילים ומפקדים, נראה כי חלה ירידה במורכבות שאפיינה את תקיפותיו, שבעבר היו מאורגנות ומתוכננות היטב, וגרמו אבדות כבדות. מתקפות אלה בוצעו בהשתתפות מספר רב של לוחמים ושילבו פיגועי התאבדות עם ירי מאסיבי של טילים, וביניהם טילי נ"ט מתקדמים מסוג קורנט, נגד מפקדות צבאיות ותחנות משטרה.  לעומת זאת באחרונה פעולותיו של הארגון מוגבלות יותר למארבים, ירי נק"ל והטמנת מטעני חבלה.

 נראה כי גם הפעילות המצרית האפקטיבית נגד המנהרות שבנה חמאס בגבול בין סיני לרצועת עזה ושימשו עבור ארגון 'וילאיאת סיני' ציר מרכזי להברחות אמל"ח ופעילים למטרות הדרכה, הצטיידות, מקלט וטיפול רפואי, מקשה על פעילותו. הלחץ הפוליטי המצרי על הנהגת חמאס להפסיק קשרים אלה נתן גם הוא את אותותיו: הנהגת חמאס מגלה לאחרונה זהירות יתר כלפי קשרים אלה, הגם שהם לא פסקו.

'המדינה האסלאמית', הנתונה תחת התקפה רבת עוצמה מצד הקואליציה המערבית-ערבית והברית הרוסית-איראנית, מצויה גם היא בתהליך של נסיגה ואובדן שטחים בעיראק, סוריה ולוב, והיא פנויה פחות לסייע לארגון בסיני ולשותפיו מקרב הארגונים הסלפים-ג'האדיסטים בעזה. הירידה בהצלחות של 'וילאיאת סיני' והעובדה כי אינו מצליח להמחיש ל'מדינה האסלאמית' את יתרונותיו כגורם מרכזי ומשמעותי במרחב סיני ובמצרים בכלל, גרמו גם הם לירידת קרנו בעיני 'המדינה האסלאמית'. 

לצד זאת, בשנה האחרונה הגביר ארגון 'וילאיאת סיני' את עצמת איומיו כלפי ישראל. בחודשים אוקטובר 2015, ינואר 2016, ולאחרונה באוגוסט 2016, הבטיחו דוברי הארגון כי יפעלו נגד ישראל וכי הארגון דבק בהבטחתו לפעול לשחרור 'מסגד אל-אקצא'. בסרטון מה-2 באוגוסט ציין הארגון  כי "יש לנו חשבון ארוך אתכם, ובקרוב תשלמו את המחיר"... גם מנהיג 'המדינה האסלאמית', אבו באכר אל-בגדאדי, הבטיח באותו סרטון בקולו לא לשכוח את ירושלים ואיים על היהודים כי "ארצכם לא תהיה שלכם לזמן רב אלא תהיה מקום קבורתכם". משתמע מכך כי 'וילאיאת סיני' רואה בישראל שותפה למתקפות המצריות נגדה ומבהיר את רצונו לנקום בישראל. יתכן כי הגברת איומיו של 'וילאיאת סיני' נגד ישראל מבטאת שאיפה להרתיעה מהמשך תמיכתה בפעילות המצרית נגדו. עם זאת נראה גם כי הארגון מעוניין להוכיח לפטרוניתו, 'המדינה האסלאמית', את יתרונות השותפות ביניהם, בתקווה לזכות בסיועה הפעיל, והוא מעריך שפגיעה בישראל עשויה לזכותו בתמיכה רחבה של מוסלמים ברחבי העולם, המזדהים עם ההתנגדות לישראל וסולדים מהשארתה מחוץ לטווח פגיעתן של 'המדינה אסלאמית' ובעלות בריתה.

ברור עם זאת, כי עיקר מאמציו של 'וילאיאת סיני' נותרו ממוקדים בצבא מצרים ובכוחות הביטחון והמשטרה בסיני. בצד זאת נמשכים מאמציו לבצע פיגועי טרור גם בערי מצרים, בעיקר באזור קהיר, הדלתא ותעלת סואץ. למרות הירידה הניכרת ביעילות פעולותיו בחודשים האחרונים, מוקדם עדיין לקבוע כי מצרים עומדת בפני הבסת 'וליאת סיני' וסילוק הסכנה שנשקפה ממנו לביטחון תושבי סיני ומצרים כולה. כמו כן על מצרים עדיין לטפל בבסיס התמיכה העממית בארגון, על ידי השקעה מאסיבית בבניית תשתית כלכלית בסיני ובשיפור רווחתה של האוכלוסייה האזרחית באזור, אשר הוזנחה במשך שנים רבות – גם כדי שזו תסייע בבלימת הטרור בתחומה.

להבסת 'וילאיאת סיני' תוכל להיות תרומה משמעותית ללחימה הכוללת ב'מדינה האסלאמית' ובתדמיתה בקרב אוכלוסיות מוסלמיות. לכן, יש חשיבות רבה להענקת תמיכה למצרים במאמציה למיגורו של הארגון. במסגרת זו יהיה רצוי, אם מצרים תרצה בכך, לכלול את מחוז סיני בין יעדי המתקפה של הקואליציה הבינלאומית, המצויה כיום בתנופת הישגים במלחמתה ב'מדינה האסלאמית' ובעלי בריתה בלוב, עיראק וסוריה. ישראל תוכל לקחת חלק חשוב במאמצים אלה על ידי השתלבות בהם וכך לתרום למערכה הבינלאומית נגד הטרור וגם להגביר את ביטחונה בגבולה הדרומי מול סיני וגם מול עזה. מהלכים בכיוונים אלה אמורים להיות בעלי חשיבות, שכן למרות מה שנראה לאחרונה כתהליך של היחלשות ארגון 'וילאיאת סיני', ברור כי אין בכוונתו להרפות ממאמציו והוא מתכוונן להמשיך ולהוציא לפועל מערכות של פיגועי טרור, ובכללם גם פיגועים נגד ישראל.

ברצוני להודות לאביעד מנדלבאום ולנורית יוחנן על סיועם לפרסום המאמר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתמצרים
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.