פרסומים
מזכר 123, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, דצמבר 2012.

קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר נושאים מרכזיים, שראוי ללמוד אותם ולהפיק לקחים לקראת המערכה הבאה, שתגיע במוקדם או במאוחר.
מבצע "עמוד ענן" נפתח ביוזמת ישראל בחיסולו של מפקד הזרוע הצבאית של החמאס ברצועת עזה, אחמד ג'עברי, והוא נמשך 8 ימים, בין ה-14 בנוב' ל-21 בנוב', 2012 עת הוסכם על הפסקת אש בתיווכה של מצרים. המניע העיקרי שהביא את ממשלת ישראל ליזום את המבצע הייה הערכה שחלה שחיקה בהרתעה הישראלית שנוצרה אחרי מערכת "עופרת יצוקה" בסוף 2008-תחילת 2009. כתוצאה משחיקה זו החמאס השולט ברצועת עזה התיר את הרצועה, אפשר לקבוצות החמושות האחרות לפעול כנגד ישראל, ואף החל בעצמו ליזום ולהצטרף לפעולות נגד ישראל. כל זאת, על רקע התעצמות האיום הפוטנציאלי מרצועת עזה עקב בניית מלאי גדול של רקטות ארוכות טווח שיכולות להגיע למרכז ישראל.
עדיין אין פרספקטיבה מספיקה של זמן שתאפשר הערכה אמינה מספיק של תוצאות המבצע והשלכותיו המלאות לרבות השגת יעדיו העיקריים - שיקום ההרתעה של ישראל ופגיעה קשה ביכולת הארגונים ברצועת עזה לשגר רקטות לעבר מרכז ישראל לאורך זמן. אין עדיין יכולת להעריך האם הפסקת האש שסיימה את המבצע תאריך ימים, או שמא אותן סבות שהביא לכרסומן ולבסוף קריסתן של הפסקות האש הקודמות יביאו גם להתמוטטותה של הפסקת אש זו ומתי. למרות זאת החליט המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם קובץ של מאמרים קצרים שנכתבו על ידי חוקרי המכון, ובהם הערכה ראשונית של המבצע, יעדים שהושגו ולא הושגו והשלכות אסטרטגיות ומדינית.
{image} הקובץ מורכב משני חלקים. בחלק הראשון מאמרים שמטפלים בעיקר בניתוח הצבאי/אסטרטגי ובהשלכות הצבאיות במובן הרחב יותר של המונח בעידן בו חזית העורף היא חזית עיקרית. בניתוח הצבאי בולטת במיוחד ההשפעה שהייתה למערכות קודמות של ישראל מול החמאס וגם חזבאללה ולקחיהן על התפיסה שהנחתה את מתכנני מבצע "עמוד ענן" ועל האילוצים תחתם הם פעלו. מרכיב חשוב נוסף של הניתוח הצבאי/אסטרטגי מטפל ב"כוכב" החדש של מערכה זו, ההגנה האקטיבית נגד טילים ורקטות בדמותה של מערכת "כפת ברזל". הוא מנסה להבין האם נוסף משהו חשוב להבנתנו את היתרונות וחולשות של תפיסה זו ואת משקלה היחסי בסל הפתרונות שנועדו לתת מענה טוב לבעיה של הגנת העורף מפני איומים בליסטיים.
החלק השני מטפל בניתוח המדיני ובהשלכות המדיניות, כאשר חלק מרכזי בו מוקדש לשלושה נושאים עיקריים. הראשון הוא תפקידה המיוחד והמרכזי של מצרים שלאחר מהפכת "האביב הערבי" כגורם אזורי משפיע עיקרי בתהליך הישראלי-פלסטיני. השני הוא הערכת מקומה של ארה"ב, עדיין מעצמת העל היחידה, כגורם משפיע במזרח התיכון בכלל, ובמערכת הערבית-ישראלית בפרט כפי שהוא משתקף באירוע זה. השלישי הוא ההשלכות על הזירה הפנימית הפלסטינית. אלו שלושה מרכיבים שיכולה להיות להם השפעה מרכזית על ההתנהלות הישראלית-ערבית בעתיד. הקובץ מסתיים בסכום המדגיש את החשיבות של תחקיר מעמיק והפקת לקחים של המבצע. למרות שהיה זה מבצע קצר ומוגבל אפשר להפיק ממנו לקחים חשובים לגבי המשך ההתמודדות של ישראל עם האתגרים של הזירה הפלסטינית ויתכן גם זירות נוספות.
עדיין אין פרספקטיבה מספיקה של זמן שתאפשר הערכה אמינה מספיק של תוצאות המבצע והשלכותיו המלאות לרבות השגת יעדיו העיקריים - שיקום ההרתעה של ישראל ופגיעה קשה ביכולת הארגונים ברצועת עזה לשגר רקטות לעבר מרכז ישראל לאורך זמן. אין עדיין יכולת להעריך האם הפסקת האש שסיימה את המבצע תאריך ימים, או שמא אותן סבות שהביא לכרסומן ולבסוף קריסתן של הפסקות האש הקודמות יביאו גם להתמוטטותה של הפסקת אש זו ומתי. למרות זאת החליט המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם קובץ של מאמרים קצרים שנכתבו על ידי חוקרי המכון, ובהם הערכה ראשונית של המבצע, יעדים שהושגו ולא הושגו והשלכות אסטרטגיות ומדינית.
{image} הקובץ מורכב משני חלקים. בחלק הראשון מאמרים שמטפלים בעיקר בניתוח הצבאי/אסטרטגי ובהשלכות הצבאיות במובן הרחב יותר של המונח בעידן בו חזית העורף היא חזית עיקרית. בניתוח הצבאי בולטת במיוחד ההשפעה שהייתה למערכות קודמות של ישראל מול החמאס וגם חזבאללה ולקחיהן על התפיסה שהנחתה את מתכנני מבצע "עמוד ענן" ועל האילוצים תחתם הם פעלו. מרכיב חשוב נוסף של הניתוח הצבאי/אסטרטגי מטפל ב"כוכב" החדש של מערכה זו, ההגנה האקטיבית נגד טילים ורקטות בדמותה של מערכת "כפת ברזל". הוא מנסה להבין האם נוסף משהו חשוב להבנתנו את היתרונות וחולשות של תפיסה זו ואת משקלה היחסי בסל הפתרונות שנועדו לתת מענה טוב לבעיה של הגנת העורף מפני איומים בליסטיים.
החלק השני מטפל בניתוח המדיני ובהשלכות המדיניות, כאשר חלק מרכזי בו מוקדש לשלושה נושאים עיקריים. הראשון הוא תפקידה המיוחד והמרכזי של מצרים שלאחר מהפכת "האביב הערבי" כגורם אזורי משפיע עיקרי בתהליך הישראלי-פלסטיני. השני הוא הערכת מקומה של ארה"ב, עדיין מעצמת העל היחידה, כגורם משפיע במזרח התיכון בכלל, ובמערכת הערבית-ישראלית בפרט כפי שהוא משתקף באירוע זה. השלישי הוא ההשלכות על הזירה הפנימית הפלסטינית. אלו שלושה מרכיבים שיכולה להיות להם השפעה מרכזית על ההתנהלות הישראלית-ערבית בעתיד. הקובץ מסתיים בסכום המדגיש את החשיבות של תחקיר מעמיק והפקת לקחים של המבצע. למרות שהיה זה מבצע קצר ומוגבל אפשר להפיק ממנו לקחים חשובים לגבי המשך ההתמודדות של ישראל עם האתגרים של הזירה הפלסטינית ויתכן גם זירות נוספות.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.