כמה חשובה השתתפותה של סוריה באנאפוליס? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על כמה חשובה השתתפותה של סוריה באנאפוליס?

כמה חשובה השתתפותה של סוריה באנאפוליס?

מבט על, גיליון 36, 20 בנובמבר 2007

English
שלמה ברום

מאז ועידת ג'נבה בדצמבר 1973 רגילים במזרח התיכון לְסִפּור המתח סביב השאלה האם "הילד הרע" של הפוליטיקה הערבית, סוריה, ישתתף או לא ישתתף במפגש הקשור לתהליך השלום. בשנים האחרונות, ככל שסוריה התחברה יותר לציר במנהיגותה של איראן, השאלה הפכה לפחות מעניינת, ובכל זאת לקראת אנאפוליס השאלה שוב עומדת על הפרק – האם סוריה תשתתף במפגש אנאפוליס ואם כן מה תהיה רמת הבכירות של נציגותה?


מאז ועידת ג'נבה בדצמבר 1973 רגילים במזרח התיכון לְסִפּור המתח סביב השאלה האם "הילד הרע" של הפוליטיקה הערבית, סוריה, ישתתף או לא ישתתף במפגש הקשור לתהליך השלום. בשנים האחרונות, ככל שסוריה התחברה יותר לציר במנהיגותה של איראן, השאלה הפכה לפחות מעניינת, ובכל זאת לקראת אנאפוליס השאלה שוב עומדת על הפרק – האם סוריה תשתתף במפגש אנאפוליס ואם כן מה תהיה רמת הבכירות של נציגותה?

קיים מידע סותר בשאלת ההשתתפות של סוריה. לפי חלק מהידיעות סוריה הסכימה כבר להשתתף והשאלה שנותרה היא לגבי דרג ההשתתפות. לפי ידיעות אחרות סוריה עדיין מתנה את השתתפותה בכך שסוגיית רמת הגולן והסכם בין ישראל וסוריה תהיה גם על סדר היום של הוועדה. היא אינה מסתפקת בכך שנציגיה יוכלו להעלות את הנושא בהתבטאויותיהם במהלך המפגש.

השאלה המרכזית היא האם יש חשיבות להשתתפותה או אי השתתפותה של סוריה. נראה היה כי בשלב הראשון ארה"ב לא הייתה כה מעוניינת בהשתתפות סורית והיא יצאה ידי חובתה בכך שהודיעה שמבחינתה סוריה יכולה להשתתף כחלק ממשלחת הליגה הערבית. אולם בהדרגה הלך וגבר העניין בהשתתפותה של סוריה.

הסיבה הראשונה לשינוי הייתה הרצון לנטרל את היכולת הסורית להפריע להצלחת הוועידה. הארגונים הפלסטינים המתנגדים ליושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מתכוונים/התכוונו לקיים במקביל למפגש אנאפוליס ועידה בדמשק בהשתתפות כל הגורמים המתנגדים למפגש. היה חשש אצל המנהיגות הפלסטינית שבמפגש כזה ישתתפו גם גורמים אופוזיציוניים לעבאס בתוך הפתח כמו פארוק קדומי, יו"ר תנועת הפתח והאחראי על המחלקה המדינית של אש"ף. היה גם חשש שזה יכול להיות צעד ראשון לקראת הקמת אש"ף חלופי. ההנחה היא שאם סוריה תחליט להשתתף במפגש אנאפוליס היא לא תוכל לארח וועידה כזאת, ואכן כאשר סוריה החלה לשקול ברצינות את השתתפותה הנחה המשטר הסורי את אמצעי התקשורת להוריד פרופיל בנושא הוועידה החלופית.

סיבה שנייה קשורה להקשר הרחב יותר של הוויכוח המתקיים בישראל ובארה"ב באשר לדרך בה יש לטפל בסוריה. נראה כי השינוי בגישה כלפי השתתפות סוריה משקף את התחזקות הגורמים בשתי המדינות אשר מעוניינים בחידוש הדיאלוג עם סוריה. גורמים אלו אינם מאמינים שאפשר להשיג את השינוי הנחוץ במדיניות סוריה רק דרך לחץ ברוטאלי. בישראל התחזקו הקולות הקוראים לחידוש המשא ומתתן בין ישראל וסוריה, ונמסר שאף ראש הממשלה אהוד אולמרט שוקל האם ראוי להעדיף את המסלול הסורי על המסלול הפלסטיני, שבו הסיכויים להתקדמות ממשית נמוכים. בארה"ב השינוי בגישה פחות מובחן, אך גם שם ההתרשמות היא שההמלצה בדו"ח בייקר-המילטון לחדש את הדיאלוג עם סוריה רכשה לאחרונה יותר תומכים. ככל שארה"ב מתמקדת בעימות שלה עם איראן גוברים הקולות הטוענים שהרחקת סוריה מהציר עם איראן יכולה לשמש אמצעי מאוד אפקטיבי בניהול העימות הזה.

סיבה שלישית היא הרצון להשתמש במפגש אנאפוליס כבמה שתמחיש את התמיכה הערבית הרחבה במשא ומתן הישראלי-פלסטיני וביעדיו. השתתפות סוריה בהבעת תמיכה זו חשובה כשם שהייתה חשובה השתתפותה במפגש הליגה הערבית במארס 2002 בבירות והצטרפותה לקונסנסוס הערבי שאימץ את יוזמת השלום הערבית, וכן השתתפותה במפגש הליגה הערבית בריאד במארס 2007 שאשרר שוב את יוזמת השלום הערבית. ללא השתתפות סוריה קשה לומר שיש קונסנסוס של הקולקטיב הערבי בשאלה הזאת. מבחינה זאת ככל שמסתבר שאין יכולת של שני הצדדים לגבש נייר משותף של עקרונות שיוצג במפגש ויאומץ על ידי המשתתפים, והמפגש הופך לאירוע שהוא בעיקרו מהלך להתנעת משא ומתן מחודש בין ישראל והפלסטינים, כך נעשה יותר חשוב מבחינת הצדדים לקבל את ברכת הדרך מהעולם הערבי.

היבט נוסף הוא שהשתתפות סוריה באימוץ יוזמת השלום הערבית והנכונות שלה לשקול השתתפות במפגש אנאפוליס מהוות אינדיקציה נוספת לכך שלמרות הקשרים ההדוקים של סוריה עם איראן אין היא מרגישה בנוח עם מצב שבו היא נמצאת במחנה האיראני והיא מעוניינת באמת בדיאלוג עם ארה"ב ובחידוש המו"מ עם ישראל, ואין הדברים של בשאר אסד בנושא זה נאמרים רק כתמרון פוליטי מהשפה ולחוץ.

מול כל השיקולים האלה אין לשלושת המשתתפים העיקריים – ארה"ב, ישראל והפלסטינים – עניין בכך שהמפגש יאבד את התמקדותו בנושא הפלסטיני, ולכן לא נראה בשלב הזה כי יסכימו להעמיד את הנושא הישראלי-סורי במעמד שווה בסדר היום של המפגש. פתרון אפשרי הוא פתרון של פשרה שישלב גם את הנושא הסורי אך יבהיר שמטרת המפגש היא בעיקר לטפל במו"מ הישראלי-פלסטיני. אם לא יימצא פיתרון כזה עשויים הסורים להימנע מהשתתפות במפגש או לשלוח נציגות מאוד זוטרה.

מכל מקום סביר כי ההשתתפות של סוריה, כשלעצמה, במפגש אנאפוליס, אם תתרחש, לא תביא לשינוי דרמטי כמו חידוש המו"מ עם סוריה או חידוש הדיאלוג עם ארה"ב. חשיבותה היא בכך שהיא משקפת זרמי עומק בסוריה, בישראל ובארה"ב שאם יתחזקו יכולים להביא לשינוי בגישה כלפי סוריה ולהתחדשות הדיאלוג עמה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון והשירות של קבוצת "ידיעות אחרונות" וה-INSS
15 ביולי, 2025
15:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
נסיגת ממשל טראמפ מהמאבק בהתערבות זרה – השלכות אסטרטגיות
כיצד חזרתו של טראמפ לבית הלבן סימנה נסיגה ממאמצי ההגנה מפני התערבות זרה ברשת – ומה המשמעויות עבור המערב וישראל?
07/07/25
"שלום באמצעות עוצמה": דרכה של ארצות הברית נגד האיום העולמי המתהווה
מעצמה אחת מול חמש דיקטטורות: ניתוח יחסי הכוחות העולמיים
24/06/25
Shutterstock
תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
08/06/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.