ירדן בוחרת ביציבות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ירדן בוחרת ביציבות

ירדן בוחרת ביציבות

מבט על, גיליון 859, 25 בספטמבר 2016

English
עודד ערן
המלך הירדני עבדאללה II
ב-20 בספטמבר התקיימו בחירות לפרלמנט ה-18 בירדן. באותו יום נשא המלך עבדאללה את נאומו בפני מליאת העצרת הכללית של האומות המאוחדות, ופתח בדברי שבח לעמו. בהיעדרו מירדן דווקא ביום הבחירות , אותת המלך כי הוא בוטח בבוחר הירדני, בכך שלא יחולל הפתעות שתפרנה את יחסי הכוחות בין המלך/ והרשות המבצעת לבין הפרלמנט/הרשות הפרלמנטרית המחוקקת. הפרלמנט החדש עשוי להידרש לקבל הכרעות כבדות בעלות השלכות ארוכות טווח כמו המאבק בטרור, התגייסותם של אזרחים ירדנים לארגונים סלפיים-ג'האדיים ומעורבותם בפעילות טרור מחוץ לגבולות המדינה, שאלות הקשורות למעמד הפליטים הסורים בירדן וזכויותיהם האזרחיות והכלכליות וכן שאלת יחסי ירדן-ישראל. ייתכן שאז או אז ישתנה גם מעמדו בראיית הבוחר הירדני, שנשאר אדיש ובבית אדיש לקיום הבחירות ולהשלכותיהן.


ב-20 בספטמבר התקיימו בחירות לפרלמנט ה-18 בירדן. באותו יום נשא המלך עבדאללה את נאומו בפני מליאת העצרת הכללית של האומות המאוחדות, ופתח בדברי שבח לעמו. על רקע מלחמות האזרחים העקובות מדם במדינות השכנות, עיראק וסוריה, והקפאת התהליך הפנימי בלבנון והתהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית, רשאי המלך להתהדר בכך שארצו מקיימת בחירות שקופות בעיקרן, הנתונות לפיקוח זר של למעלה ממאה משקיפים מטעם האיחוד האירופי. אף שבאזור בחירה אחד נדרשה הצבעה חוזרת, התגלתה ירדן בבחירות כאי של יציבות, בים מזרח תיכוני סוער, המתגברת בהצלחה על הקשיים הפנימיים המתעצמים כתוצאה מרעידת האדמה האנושית והמדינית הפוקדת את האזור.

בהיעדרו מירדן דווקא ביום הבחירות "נכנע" המלך ללוח זמנים בינלאומי שלא היה בכוחו לשנות, אך גם אותת בהקרנת ביטחון כלפי הבוחר הירדני, בכך שלא יחולל הפתעות משמעותיות שתפרנה את יחסי הכוחות בין המלך והרשות המבצעת לבין הרשות הפרלמנטרית המחוקקת. מאזן כוחות זה שונה אך במעט בחוקה של ירדן ששופצה ב-2012 בעקבות "האביב הערבי", אשר במסגרתה שמר המלך על סמכויותיו ושליטתו בסדר היום הלאומי. הפרלמנט היוצא היה, אמנם, יותר לעומתי ויותר קולני, למשל בנושא יחסי ישראל-ירדן, אם כי גם בנושא זה השפעתו הייתה בסופו של דבר שולית.

תשומת לב רבה משכה תנועת "האחים המוסלמים", או ליתר דיוק - המפלגה המייצגת אותה בירדן, "חזית הפעולה האסלאמית". הבחירות הקודמות ב-2010 וב- 2013 הוחרמו על ידי התנועה, לא במעט בשל הייעוץ שקיבלה מתנועת האם של "האחים המוסלמים" במצרים. מאז חוותה התנועה בירדן שינוי הנהגה והגמשה אידאולוגית, אשר הביאו לשינוי עמדתה ביחס לבחירות. התנועה הציבה מועמדים באזורי בחירה רבים, בייחוד ברבת עמון, אשר התמודדו במסגרת הגג של "הקואליציה הלאומית לרפורמה". כן הוצגו מועמדים באזורי הבחירה בזרקא, בג'רש ובמחנות הפליטים הפלסטיניים. התוצאות הראשוניות של הבחירות מצביעות על הצלחה חלקית ומוגבלת לתנועה. אחד מראשי האחים המוסלמים בירדן העריך טרם הבחירות שהגוש יזכה ב-20-15 מושבים, בעיקר ברבת עמון (15-10 אחוזים מכלל המושבים). לאחר פרסום התוצאות התפארו דוברי התנועה שהם אכן זכו ב- 15 מושבים, אלא ששליש מהם ניתנו במסגרת הבטחת ייצוג לנשים ולצ'רקסים שעמם הקימו האחים המוסלמים את הקואליציה. לאור תוצאות הבחירות יהיה נכון לומר שברבת עמון, במחנות הפליטים, באזור זרקא וב-אירביד קיימת תמיכה באחים המוסלמים. יחד עם זאת, אם מביאים בחשבון את שעורי ההצבעה הנמוכים ומניחים שהם פגעו באותה מידה בכל המפלגות, ניתן לקבוע כי התנועה אינה מהווה כוח פוליטי משמעותי בירדן.

המסקנה המתבקשת היא שהאחים המוסלמים הצליחו רק חלקית להתאושש מההחלטה האסטרטגית שקיבלו ב-2010 להחרים את הבחירות, ומהשלכות קשריהם עם התנועה במצרים, שסולקה לאחר שנה בשלטון ונרדפת כיום על ידי המשטר הנוכחי במצרים. ברקע להצלחתם המתונה של האחים המוסלמים ניתן לציין עוד את הסלידה והחשש מ'המדינה האסלאמית' בקרב האוכלוסייה הירדנית הבוגרת (הגם שמאות רבות של ירדנים התגייסו לשורותיה), אשר התעצמו בעקבות הרצח האכזרי בינואר 2015 של הטייס הירדני מועאד' אל-כסאסבה שנפל בשבי בשטח שבשלטון הארגון בסוריה. גם הפיצול הפנימי בתנועה החליש אותה, כאשר שתי תנועות – "אגודת האחים המוסלמים" בה הממשלה הירדנית מכירה ו"יוזמת זמזם" – פרשו ממנה ורצו באופן עצמאי בבחירות האחרונות. אולם הבחירות אינן מדד יחיד להשפעת רעיונותיהם של האחים המוסלמים, ואף לא לשיעור התמיכה ב'מדינה האסלאמית'. שיעורי אבטלה גבוהים בקרב הצעירים, ובעיקר בקרב בעלי השכלה גבוהה, יוצרים קרקע פורייה לתנועות בעלות אוריינטציה אסלאמית. הממשלה הירדנית בעידוד ארצות הברית מנסה להשתלט, בהצלחה חלקית למדי, על הנעשה בתוך מסגדים פיראטיים שאינם מוכרים ומורשים. הדים לדאגה הגוברת בקרב המשטר אפשר היה למצוא בנאומו של המלך בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, שהוקדש בחלקו הגדול לנושא האסלאם ועיוות תדמיתו על ידי 'המדינה האסלאמית' ודומיה. מבחינה זו השינויים שעשו האחים המוסלמים הירדנים בהנהגתם, ביחסיהם עם תנועת האם המצרית ובאוריינטציה כלפי המערכת הפוליטית הפנים-ירדנית, עשויים לפתוח בפניהם גשר לדיאלוג עם הריבון הירדני.

שיטת הבחירות לפרלמנט הירדני, על אף שינויים חשובים וחיוביים שחלו בה מאז 2012, עדיין נותנת עדיפות מספרית למועמדים המתמודדים ברשימות בעלות אופי מקומי לעומת מתמודדים ברשימות ארציות. בסך הכול אושרו 226 רשימות על ידי מועצת הבחירות העצמאית. מיעוטן התמודד ביותר ממרכז אוכלוסין אחד, נתון המצביע על הפיצול הרב ועל ההתמקדות בנושאים הלוקליים. על פניו, הרכב פרלמנט, בעל אופי מקומי עשוי להקל על הממשלה להדוף לחצים פרלמנטריים ולשרת את המשטר, שלא ייאלץ להתמודד עם גושים פרלמנטריים חזקים בעלי אג'נדה לאומית. מחד גיסא, השילוב של חוקה וחוק בחירות מאפשרים למשטר ה-האשמי לצלוח בקלות יחסית את השנים שמאז פרוץ "האביב הערבי". מאידך גיסא, יש לציין כי הדיון בשיח הציבורי אשר להגדרת תפקידו של הפרלמנט ובמקומו מול הרשות המבצעת, מעבר להגדרה הפורמלית בחוקה, עודנו נמשך. בשלב זה עבר המשטר את מהמורות ההתעוררות החברתית-פוליטית של "האביב הערבי" בהצלחה, אך עליו להישאר קשוב להלכי הרוח כפי שהם משתקפים בדיון הציבורי.

בתקופת כהונתו הבאה של הפרלמנט תמשיך ירדן לעמוד בפני אתגרים קיומיים משמעותיים, לחלקם עשויים להיות גם היבטים משפטיים חוקיים. המאבק בטרור, התגייסותם של אזרחים ירדנים לארגונים סלפיים-ג'האדיים ומעורבותם בפעילות טרור מחוץ לגבולות המדינה, שאלות רבות הקשורות למעמד הפליטים הסורים בירדן וזכויותיהם האזרחיות והכלכליות. שאלות אלו יעלו בעתיד ביתר שאת, והן עשויות להגיע לפתחו של הפרלמנט. מבחנו יהיה ביכולתו להתרומם לדרגת האחריות הלאומית שתתבקש.

גם שאלת מעורבותו של הפרלמנט בנושאי חוץ, ובמיוחד בהתייחסות ליחסי ירדן-ישראל, צפויה לצוף מחדש. הפרלמנט הירדני שימש מאז כינון חוזה השלום זירה לניגוח ישראל, להתנגדות לתהליכי נורמליזציה ביחסים ולביקורת על הממשלה שאינה מנתקת את היחסים עמה. שובם של האחים המוסלמים לפרלמנט מעניק להם במה נוחה לתקוף את הממשלה, בנושא שבו הם ימצאו שותפים רבים מבין המפלגות האחרות. בה בעת, החיבור הפוליטי עם הצ'רקסים  בירדן והאחים המוסלמים בגרסתם החדשה והמרוככת, יוצר אפשרויות מעניינות מבחינתה של ישראל שבה קימות עדות מקבילות המקימות קשרים ענפים עם אלו בירדן.

לבסוף, הפרלמנט הירדני הקודם לא היה שחקן מרכזי בזירות המדינית, הכלכלית והחברתית. אך כאמור, הפרלמנט שבקרוב יתכנס, בנסיבות החדשות שמייצר האזור, עשוי להידרש להכרעות כבדות בעלות השלכות ארוכות טווח. ייתכן שאז ישתנה גם מעמדו בראיית הבוחר הירדני, שברובו נשאר בבית אדיש לקיום הבחירות ולהשלכותיהן.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםירדן
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
המשבר השקט: כיצד רואות מדינות ערב את ישראל בעת הנוכחית?
ברקע המלחמה הנמשכת כבר מעל שנה וחצי, מדינות השלום הערביות עודן מחויבות להסכמים ולחזון הנורמליזציה עם ישראל, אך גובר החשש שהמשך המדיניות הישראלית הנוכחית יסב נזקים רב-ממדיים ליחסים בין הצדדים
04/06/25
Official White House Shealah Craighead
המרחב הערבי וממשל טראמפ 2.0
סעודיה, מצרים, ירדן, איראן והפלסטינים: כיצד תיראה מדיניות טראמפ כלפי המזרח התיכון?
23/01/25
Shutterstock
שחקנית ציר: ירדן מול סוריה החדשה
האיומים וההזדמנויות לממלכה ההאשמית מול המשטר החדש בסוריה – ומקומה הפוטנציאלי של ישראל על ציר עמאן-דמשק
08/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.