חשיבותה הגוברת של תימן במאבק האזורי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חשיבותה הגוברת של תימן במאבק האזורי

חשיבותה הגוברת של תימן במאבק האזורי

מבט על, גיליון 128, 5 בספטמבר 2009.

English
יואל גוז'נסקי

הרחק מהעניין הציבורי והסיקור התקשורתי, גוברת חשיבותה של תימן כזירה למאבק בין כוחות אזוריים. האיום העיקרי עמו מתמודדת תימן לאחרונה קשור ללחימה המתמשכת בצפון מערב המדינה. בתחילת אוגוסט הלחימה התפרצה שוב, מה שמוסיף מימד נוסף של אי-יציבות למדינה שגם כך מתמודדת במקביל עם מאבק בדלני בדרום, פעילות ג'האד עולמי ולאחרונה אף משמשת כ"תחנת מעבר" למבריחי אמצעי לחימה, המגיעים בחלקם לחמאס.


הרחק מהעניין הציבורי והסיקור התקשורתי, גוברת חשיבותה של תימן כזירה למאבק בין כוחות אזוריים. האיום העיקרי עמו מתמודדת תימן לאחרונה קשור ללחימה המתמשכת בצפון מערב המדינה. בתחילת אוגוסט הלחימה התפרצה שוב, מה שמוסיף מימד נוסף של אי-יציבות למדינה שגם כך מתמודדת במקביל עם מאבק בדלני בדרום, פעילות ג'האד עולמי ולאחרונה אף משמשת כ"תחנת מעבר" למבריחי אמצעי לחימה, המגיעים בחלקם לחמאס.

במסגרת סבב הלחימה הנוכחי (השישי במספר) מנסים כוחות הממשלה למגר את המרידה בראשותו של עבד אל-מאלכ אל-חות'י, שאנשיו שולטים בפועל במחוז ההררי צעדה  (Sa'dah) בצפון מערב המדינה, סמוך לגבול עם סעודיה. הלחימה נמשכת לסירוגין למעשה מיוני 2004, כאשר כל סבב לחימה ברוטאלי יותר מקודמו ומשאיר אחריו אלפי נפגעים והרס רב. למרות שאין ביסוס לטענתה של ממשלת תימן, לפיה שלושת ההתקוממויות - הבדלנות בדרום המדינה, התחזקות גורמי הג'האד המזוהים עם אל-קאעדה והמרד השיעי בצפון - מאוחדות כנגדה, הצירוף שלהם מדאיג. פרץ האלימות הנוכחי, אינו מאיים רק על אחדותה ויציבותה של תימן, אלא גם על ביטחונה של סעודיה וחצי האי ערב. הוא מצטרף כאמור גם להתגברות הניסיונות של ארגונים המזוהים עם אל-קאעדה להיאבק בממשלה התימנית, כמו גם בבית המלוכה הסעודי, כפי שניתן להיווכח בניסיון הפיגוע שיצא מתימן בשבוע שעבר, ושיועד נגד משפחת המלוכה הסעודית. בניסיון פיגוע זה נפצעו באורח קל הנסיך נאיף, ממובילי הלוחמה בטרור בממלכה ובנו של מס' 3 בהיררכיה הסעודית.

הלחימה של הממשלה התימנית במורדים החות'ים מהווה, במידה רבה, מיקרו-קוסמוס לשורה של מתחים דתיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים וכאמור אזוריים, הרוחשים מתחת לפני השטח. ממרחק, ניתן להניח כי הסכסוך הוא מאבק מזוין בין קבוצות חמושות לכוחות הממשלה - עניין פנימי תימני – אך למאבק רבדים נוספים, עמוקים בהרבה. אחד החשובים שבהם הוא המאבק בין הגוש הרדיקלי בהובלת איראן לבין גוש המדינות הפרגמאטיות, שאחת המובילות שבהן היא סעודיה.

סבב הלחימה האחרון פרץ כתוצאה מקריסת הפסקת האש, שנכנסה לתוקף ב-16 ביוני 2007 והפרה של ההסכם הרשמי שנחתם בדוחא ב-2 בפברואר 2008 בתיווכו של אמיר קטר, אל-ת'אני. על פי ההסכם הייתה הממשלה אמורה לשלם פיצויים לאלו שנפגעו בפעולות הצבאיות, לסייע בשיקום הכפרים שנפגעו ולחדול מההתקפות הצבאיות. בתמורה התחייבו החות'ים להניח את נשקם ולשמור על שקט במחוז. למרות הירידה בהיקף הלחימה, התנגשויות ספוראדיות בין הצדדים המשיכו, גם לאחר הכרזתו של נשיא תימן, סלאח, על הפסקת אש חד צדדית מטעמו, לרגל 30 שנה לשלטונו - יתכן מתוך הבנה כי אין ביכולתו לשים קץ להתקוממות.

למרות שהמורדים שייכים לזרם הזיידי (Zaydi) בשיעה, שהוא גרסה שונה מזו של השיעה הנהוגה באיראן, איראן לא היססה, לדברי הממשלה בצנעא, לתמוך במורדים עוד משנת 2004. בכירי הממשלה התימנית האשימו לא אחת את איראן באספקת אמצעי לחימה, סיוע כספי, והכשרת הזרוע הצבאית של המורדים, ארגון "אל שבאב אל מוא'מין" (הנוער המאמין). שר ההסברה התימני, אל-לוזי, האשים בשבוע שעבר "גורמים זרים" בסיוע כלכלי ופוליטי למורדים השיעים במחוז צעדה, ו"בפגיעה בביטחונה ויציבותה של תימן". זאת ועוד, נמסר כי שר החוץ התימני, קרבי, נפגש עם שגריר איראן בצנעא כדי "להתריע מפני המשך המעורבות החיצונית בענייניה הפנימיים של תימן". קרבי אף "הזהיר את איראן מצעדים אותם תנקוט הממשלה התימנית... בתגובה לכך שכלי תקשורת המזוהים עמה מלבים את הסכסוך ומשמשים למעשה ככלי ביד המורדים... אם מצב זה ימשך, יהיו לכך השלכות שליליות על יחסי איראן-תימן", הוסיף השר.

בצעד שיכול להתפרש כתמיכה במורדים, הביע שר החוץ האיראני, מותכּי, שנפגש מצדו עם שגריר תימן בטהרן, "דאגה עמוקה למצבם של השיעים בתימן", תוך שהוא מדגיש את חשיבות היחסים התקינים בין הממשלה בצנעא לשיעים שבתחומה. בשבועות האחרונים כלי תקשורת המזוהים עם טהרן פרסמו ידיעות, כי חיל האוויר הסעודי מעורב בהפצצת מעוזי המורדים בתוך שטח תימן (גם כדי למנוע זליגה של הלחימה לשטחה) וכי סעודיה אף הבטיחה לנשיא תימן, סלאח, לממן את מלחמתו במורדים. סעודיה, לא התייחסה להאשמות באופן רשמי, אך עיתונים בבעלותה מאשימים את איראן תדיר בסיוע למורדים. במהלך סבב הלחימה הנוכחי דחו שני הצדדים הצעות להפסקת אש. ההצעה האחרונה, נכון להיום, נדחתה על ידי הממשלה בטענה כי "אין בה שום חדש", תוך שהיא הציבה מצדה שורה של דרישות למורדים: לפתוח את הדרכים החסומות; לפנות את המיקוש; לסגת ממעוזם בהרים; להחזיר ציוד שנגנב; לשחרר את השבויים ולהפסיק כל מעורבות בפוליטיקה הפנימית.

ראוי לציין, כי סבב הלחימה הרביעי (פברואר-יוני 2007) הוצת, לדברי הממשלה התימנית, בשל איומי החות'ים על הקהילה היהודית בצעדה, טענות שהמורדים הכחישו. עם זאת, בעקבות הרדיפות העבירה הממשלה מספר משפחות יהודיות מצעדה לצנעא וסיפקה להם, לדבריה, פתרונות דיור. מהן דרישות המורדים? ככלל, הם מבקשים אוטונומיה גדולה יותר בניהול ענייניהן וכן שחרור תומכיהם מבתי הכלא, הפסקת ההתקפות של כוחות הביטחון והדיכוי המתמשך, שלטענתם מאפיין את יחס הממשלה כלפיהם. הם יוצאים נגד ההתחממות המאפיינת את יחסי ארצות הברית ותימן ואת שתוף הפעולה המתגבר בעיקר בנושא המלחמה בטרור, כמו גם את ההתערבות הסעודית בפוליטיקה הפנימית. זו האחרונה, מממנת, לטענתם, את הממשלה התימנית ומסייעת לאלמנטים שבטיים סונים.

בשל האיפול התקשורתי, לא ברור מה היקף האבדות המדויק של הצדדים, אך ידוע כי הממשלה התימנית עושה שימוש בשריון, ארטילריה והפצצות מן האוויר כדי למגר סופית (על פי הצהרת נשיא תימן סלאח) את המרד, ובכך אולי לשלוח מסר גם לבדלנים בדרום כי היא נחושה להיאבק על שלמותה. על פי הערכות שונות, כ-100,000 תושבים, בעיקר נשים וילדים, נמלטו מבתיהם, אך עוצמת הקרבות, התנאים הגיאוגרפיים והאיפול הממשלתי מקשים הן על כוחות הסיוע של האו"ם, והן על הסיקור התקשורתי, מלהגיע לאזורי הקרבות.
גם אם המרכיב העובדתי בהאשמות איראן וסעודיה קטן מהמרכיב ההסברתי, ניתן לראות בלחימה בתימן, יותר מאי פעם, לא רק איום פנימי על יציבותה, אלא איום גובר לביטחונה של ערב הסעודית, חצי האי ערב והאזור כולו. הלחימה הופכת את תימן, במידה רבה, לזירת מאבק נוספת (חשובה ביותר, בשל מיקומה האסטרטגי) בין איראן השיעית-רדיקלית, המבקשת להעצים את השפעתה האזורית, לבין כוחות סונים-פרגמאטיים המבקשים להביא להכלתה.

תימן, בשונה משכנותיה בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי, המבקשות גם הן לבלום את ההשפעה האיראנית, אינה מסוגלת לשלוט באופן אפקטיבי על כל המרחב הריבוני שלה, מה שמעניק לגורמים רדיקאלים שונים גישה חופשית למדינות המפרץ, קרן אפריקה והמדינות השוכנות לחופי הים האדום. המדינה הערבית הענייה ביותר, זוכה להתעניינות מחודשת בחודשים האחרונים גם מצד קציני צבא אמריקאים בכירים, המודאגים ממאמצי אל-קאעדה להקים שם בסיס אזורי. לפני כחודש ביקר במדינה הגנרל פטראוס, מפקד פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), והתחייב לסייע לממשלה המקומית בסיכול הטרור. לא ברור האם האמריקאים מסייעים לממשלה בצנעא להלחם גם בהתקוממות בצפון המדינה, והאם עיתוי הביקור קשור לכך.

הלחימה הנוכחית חשובה על רקע ניסיונותיה של איראן לבסס נוכחות בזירת הים האדום ובקרן אפריקה. במסגרת זאת, איראן הגבירה את נוכחות הצי שלה באזור מפרץ עדן (בטענה כי נשלח להילחם בפיראטיות הפושה באזור). היא גם מקדמת את השפעתה הפוליטית ומבססת את קשריה הכלכליים עם סודאן, ג'יבוטי ואריתריאה באופן שיאפשר לה לקיים נוכחות צבאית פעילה בים האדום, ואפשרות לנצלה לפעילות נגד ישראל. גם אם הסכסוך בתימן רחוק ממסכי הטלוויזיה, הוא נושא בחובו משמעויות אזוריות. מעבר ליציבותה הפנימית של תימן, זהו מבחן נוסף, ליכולתו של גוש המדינות הפרגמאטיות לבלום את השפעתה האזורית של איראן, וגם אם פרץ האלימות הנוכחי יסתיים בעוד הפסקת אש, הרי שיציבותה תעמוד למבחן במהרה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןתימן והחות'ים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.