חזבאללה נאבק על הישרדותו בשתי זירות ומוביל את לבנון למסלול התנגשות: רשמים מהשיח ברשתות החברתיות בלבנון - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חזבאללה נאבק על הישרדותו בשתי זירות ומוביל את לבנון למסלול התנגשות: רשמים מהשיח ברשתות החברתיות בלבנון

חזבאללה נאבק על הישרדותו בשתי זירות ומוביל את לבנון למסלול התנגשות: רשמים מהשיח ברשתות החברתיות בלבנון

מבט על, גיליון 427, 19 מאי 2013

English
אורית פרלוב
אודי דקל
הקשר העמוק בין חזבאללה למשטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, שבא לידי ביטוי בלחימה לצד הכוחות של בשאר אסד נגד המורדים, האיץ את מגמת היחלשותו של הארגון במערכת הפוליטית הפנים לבנונית. התפתחויות שהתרחשו בלבנון בחודשים האחרונים והשיח ברשתות מעידים על עומק המשבר עמו מתמודד הארגון. בנוסף לכך, עולים ברשת הביטויים: מלחמת אזרחים, התנגשות, וואקום פוליטי, ומאבק בין סונים לשיעים, ורווחות הערכות, כי האירועים מובילים להתנגשות פנים לבנונית. השיח רחב ההיקף, המתנהל ברשת באמצעות הפייסבוק וה-טוויטר, מצביע על אתגרים בפניהם ניצב חזבאללה בשלושה מגרשים: המערכה בסוריה, המגרש הפוליטי-ממסדי בלבנון, והמגרש העדתי (סונים-שיעים).

 

הקשר העמוק בין חזבאללה למשטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, שבא לידי ביטוי בלחימה לצד הכוחות של בשאר אסד נגד המורדים, האיץ את מגמת היחלשותו של הארגון במערכת הפוליטית הפנים לבנונית. התפתחויות שהתרחשו בלבנון בחודשים האחרונים והשיח ברשתות מעידים על עומק המשבר עמו מתמודד הארגון. בנוסף לכך, עולים ברשת הביטויים: מלחמת אזרחים, התנגשות, וואקום פוליטי, ומאבק בין סונים לשיעים, ורווחות הערכות, כי האירועים מובילים להתנגשות פנים לבנונית. השיח רחב ההיקף, המתנהל ברשת באמצעות הפייסבוק וה-טוויטר, מצביע על אתגרים בפניהם ניצב חזבאללה בשלושה מגרשים: המערכה בסוריה, המגרש הפוליטי-ממסדי בלבנון, והמגרש העדתי (סונים-שיעים). 

חזבאללה שקוע בבוץ הסורי 

כותרות כמו "ווייטנאם זה כאן", מופיעות תדיר ברשתות החברתיות, בתוספת קטעי יוטיוב המתעדים את פעילות לוחמי חזבאללה נגד כוחות האופוזיציה הסורית. אשר למספר לוחמי חזבאללה הפעילים בסוריה, הנתונים שהופיעו ברשתות החברתיות הם בין 1,000 ל-6,000 לוחמים. גוברת הביקורת בלבנון על מעורבות חזבאללה בסוריה בעקבות מספרם הרב של לוחמי חזבאללה ששבים ללבנון בארונות קבורה. בין המוחים על מדיניות חזבאללה אף נמצא מנהיג הארגון לשעבר, השייח' צובחי אל-טופאילי, אשר העניק ראיון בו טען כי "הפעילות הלא זהירה של חזבאללה בסוריה תוביל לא לעשרות או אלפי הרוגים אלא למיליוני הרוגים...." 

  

 מחאה בוטה נגד תפקידו של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה נשמעת גם מפי דוברים של גורמי האופוזיציה בסוריה – הארגון הג'האדי ג'בהאת אל-נוסרה (המזוהה עם אל-קאעדה), צבא סוריה החופשית (FSA) ותנועות האופוזיציה של האחים המוסלמים. נשיא הקואליציה הלאומית הסורית (SNC) מועז אל-ח'אטיב דרש מנסראללה, בנאום מוקלט בעמוד הפייסבוק שלו, להוציא לאלתר את לוחמיו מסוריה. אל-ח'אטיב כינה את מעורבות חזבאללה בסוריה "פלישה ופשיטת רגל מוסרית" והבהיר לנסראללה, כי יהיה אישית אחראי להתפרקות עדתית של לבנון וסוריה ולמאבק אלים בין סונים לשיעים. במקביל, כוחות אל-נוסרה פרסמו הודעת אזהרה לנשיא לבנון, מישל סולימאן: "... ראה בזאת אזהרה אחרונה, עליך לנקוט צעדים מידיים על מנת לרסן את הכלבים של לבנון [חזבאללה] .... אש תוצת בקרוב בבירות. אם לא תפעל תוך 24 שעות, נראה בך משתף פעולה בטבח שאותו מבצעת מפלגת השטן [חזבאללה]...אנו ננקוט צעדים מיוחדים ונשרוף באש כל אדם אשר ניתקל בו בבירות". 

השלכות לפוליטיקה הפנים לבנונית 

שלושה חודשים טרם הבחירות לפרלמנט בלבנון, (שמתוכננות ל-20 ביוני 2013), הודיע נג'יב מיקאתי, ראש הממשלה מטעם קואליציית ה-8 במארס, שבהובלת חזבאללה, כי הוא מתפטר. הסיבה הרשמית לצעד זה הייתה חוסר הצלחתו להעביר בקבינט את חוק הבחירות וכן אי הסכמתם של שותפי הקואליציה (המורכבת בעיקרה משיעים (אמל וחזבאללה) ונוצרים ("הזרם הלאומי החופשי" בראשות מישל עאוון), לאשר את הארכת הכהונה של ראש שירותי ביטחון הפנים (ISF), אשרף ריפי, בשנה נוספת. ככל שקרב מועד הבחירות ניכרה התרופפות תמיכת הנוצרים, אנשי עאוון, בקואליציית חזבאללה וכן כוונתם של רבים להימנע מהצבעה לקואליציה בבחירות הקרובות. נוכח החשש הכבד להפסד בבחירות, הנהגת חזבאללה העדיפה להגיע לפשרה. לפיכך, נאלץ חזבאללה לאשר ב-8 באפריל 2013 את מינויו של תמאם סאלם, לראשות הממשלה, ולדחות, ככל הנראה, את הבחירות לפרלמנט. ההגעה לפשרה נבעה גם מהתגברות המחאה נגד הארגון בגין מעורבותו בסוריה וגלישת האירועים לשטח לבנון באזור הבקעה ובגזרת טריפולי. 

"אויבים מבית" 

ברשתות מתארים את המצב בלבנון כחלל פוליטי, עקב הימלטות מנהיג המחנה הסוני, ח'רירי, לפאריס ולריאד, בעוד נסראללה ממשיך לשהות בבונקר. את מקומם של המנהיגים הסונים החילוניים תופסים דרשנים סאלפים קיצוניים בדמותם של הדרשן הסאלפי שיח' אחמד אל-אסיר - האמאם של מסגד בילאל בן רבה בצידון, ושיח' סאלם ראפעי, האמאם של מסגד אל-תקוואה בטריפולי. מאז תחילת 2012, מנהלים דרשנים אלה את מאבקם בחזבאללה באמצעות הרשתות החברתיות ודרשות שנשאו במסגדים. הם קראו תיגר על הלגיטימציה של חזבאללה ותבעו את פירוקו מנשקו והעברת הנשק לידי הממשלה הלבנונית. כן התסיסו הדרשנים את תושבי דרום בירות והערים והכפרים שמדרום לבירה כשקראו להם לצאת להפגנות מחאה, להקים מאחזים ולשרוף צמיגים בכבישים הראשיים מדרום ומצפון לבירות. ב-22 באפריל 2012, הנפיקו שני הדרשנים פתווה ובה קראו לנוער להתגייס למלחמת ג'האד לצד המורדים בסוריה נגד חזבאללה: "זו חובה דתית של כל מוסלמי לעשות כן". אל-אסיר הודיע על הקמת "גדודי ההתנגדות החופשית" (Free Resistance Brigades) בצידון, וקרא לבעלי ממון לתרום נשק וכסף שיסייעו במאבק. בד בבד, קרא שיח' אל-אסיר להקים מליציות לבנוניות שיתארגנו במחתרת ליום שאחרי נפילת אסד, למקרה שחזבאללה ימשיך במאבקו במתנגדי אסד גם בלבנון. דוברי האופוזיציה החמושה והלא-חמושה בסוריה הודו לשני הדרשנים הלבנונים על תמיכתם, אך ביקשו מהם "להימנע מהתערבות בענייניה של סוריה, ומייצוא המאבק הפנים-לבנוני בין סאלפים ושיעים מלבנון לסוריה". 

   רבים המשתתפים בשיח, המתנהל ברשתות החברתיות, שמצביעים בדאגה על הסערה המתרגשת ובאה על לבנון. אחד הסימנים לכך הוא ים הדגלים השחורים המעידים לדעתם על נוכחות הולכת וגדלה של אל-קאעדה בצפון לבנון. אלו מביעים חשש, כי לאחר התמוטטות משטר אסד יפנו כוחות אל-קאעדה וקבוצות סאלפיות רדיקליות בלבנון, בשיתוף עם קבוצות ג'האד סוריות, דוגמת ג'בהאת אל-נוסרה, למסע נקמה בחזבאללה. כנאמר ברשת, "היום הם נאבקים אחד בשני בסוריה ואחר כך הם ימשיכו את המאבק על אדמת לבנון". הם מוסיפים, כי בניגוד למאבק חזבאללה בישראל, המאופיין כמאבק של ההתנגדות שזוכה ללגיטימציה, הארגונים הסאלפים, הג'האדיים ותנועת אל-קאעדה אינם מחוייבים לאותם כללי משחק. עמדה נוספת גורסת, כי עם התרסקות הציר הרדיקאלי איראן-סוריה-חזבאללה, יאבד חזבאללה את המשענת האסטרטגית שלו ואת מנופי הכוח מול ארגוני הג'יהאד הסוני. לדעתם, סבב אלים בין סונים לשיעים בלבנון הוא רק שאלה של זמן. 

סיכום והערות 

בקרב הגולשים ברשתות החברתיות ניכרת הסכמה גורפת, כי במוקדם או במאוחר האירועים בסוריה יגלשו לשטח לבנון. להבנתם, מעורבות חזבאללה בסוריה לא תישאר ללא מענה וכי להתפתחויות בזירה הסורית תהיינה השלכות הרות אסון וארוכות טווח על לבנון ואזרחיה. הגולשים מתארים שלושה תרחישים מתפתחים: א. עימות בין סוריה ולבנון, שיתפתח לאחר נפילת משטר אסד בעקבות פעולות נקם של ג'בהאת אל-נוסרה נגד חזבאללה. ב. מלחמה בין השיעים והסונים הרדיקאליים בלבנון. ג. הידרדרות למלחמת אזרחים בלבנון. הרוב הגדול ברשתות מתנגד למלחמת אזרחים, אך בניגוד לעבר, אז האמינו כי 'אפקט הפחד' ימנע הידרדרות למלחמת אזרחים נוספת, כיום הם סוברים כי אפקט הפחד אינו עוצמתי דיו וכי האירועים יובילו להתנגשות פנימית בלבנון. 

הפעילים ברשתות מתארים את המצב אליו נקלע ארגון חזבאללה, גם בסוריה וגם בלבנון, כמאבק להישרדות. עם זאת, העובדה שגובה הלהבות בלבנון נמוך עדיין, מתקבל אצלם בפליאה. ייתכן שהמענה לכך גלום באמירה שמקורה אף הוא בשיח ברשת, לפיה: "בלבנון אין מפסידים, יש שמנצחים ויש ששומרים על פרופיל נמוך ומנצחים בפעם הבאה......". 

הרשתות החברתיות בלבנון אינן מספקות תשובה לשאלה האם הלחץ והביקורת הגוברת על חזבאללה מבית, קרי מצד תומכיו לצד מתנגדיו בלבנון, תביא לריסון תגובותיו כלפי ישראל ולהימנעותו מהידרדרות לעימות שלישי ישירות מול ישראל. ניתן לראות באיום של נסראללה, בתגובה לטענות שישראל תקפה משלוח טילי קרקע-קרקע מאיראן לחזבאללה, על השתתפות לצד סוריה בפעולות ההתנגדות לשחרור של רמת הגולן הכבושה, עדות לכך שהוא מעדיף שלא ליזום חזית עימות ישירה מול ישראל, בשטח לבנון.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.