פרסומים
מזכר 189, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מרץ 2019
בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לאופן שבו תנועות ג'האד קיצוני כמו 'אל־קאעדה' ו'המדינה האסלאמית' מנצלות את מרחבי השיח של הרשתות החברתיות כדי להביא להקצנה, לגיוס ולהפעלה של צעירים במדינות המערב, בשירות אותן תנועות טרור. המאמר מתחקה אחר השורשים של תהליכי ההקצנה הללו ומסביר את המנגנונים המובילים צעירים שהתחנכו כאזרחי מדינות דמוקרטיות לבחור באידיאולוגיות קיצוניות בשירותם של ארגונים הפועלים נגד אותן המדינות. טענת המאמר היא שמכלול רחב של גורמים אידיאולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים, המועצמים בשל מאפייניהן הטכנולוגיים של הרשתות החברתיות, הביאו ליצירת כר פורה המעודד הקצנה גם בקרב אנשים "נורמטיבים". לסוגיה זו יש השלכות על הביטחון הלאומי של דמוקרטיות, שכן מאפייני השיח ברשת עלולים ליצור קיטוב, אלימות וערעור קבוע על הסדר החברתי במדינות דמוקרטיות — דבר שמאיים על זהותן ועל הביטחון האישי אזרחיהן.
בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לאופן שבו תנועות ג'האד קיצוני כמו 'אל־קאעדה' ו'המדינה האסלאמית' מנצלות את מרחבי השיח של הרשתות החברתיות כדי להביא להקצנה, לגיוס ולהפעלה של צעירים במדינות המערב, בשירות אותן תנועות טרור. המאמר מתחקה אחר השורשים של תהליכי ההקצנה הללו ומסביר את המנגנונים המובילים צעירים שהתחנכו כאזרחי מדינות דמוקרטיות לבחור באידיאולוגיות קיצוניות בשירותם של ארגונים הפועלים נגד אותן המדינות. טענת המאמר היא שמכלול רחב של גורמים אידיאולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים, המועצמים בשל מאפייניהן הטכנולוגיים של הרשתות החברתיות, הביאו ליצירת כר פורה המעודד הקצנה גם בקרב אנשים "נורמטיבים". לסוגיה זו יש השלכות על הביטחון הלאומי של דמוקרטיות, שכן מאפייני השיח ברשת עלולים ליצור קיטוב, אלימות וערעור קבוע על הסדר החברתי במדינות דמוקרטיות — דבר שמאיים על זהותן ועל הביטחון האישי אזרחיהן.