הסג'יל – טיל איראני חדש - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הסג'יל – טיל איראני חדש

הסג'יל – טיל איראני חדש

מבט על, גיליון 80, 17 בנובמבר 2008.

English
יפתח שפיר

ביום רביעי, ה-12 בנובמבר, הודיעו כלי התקשורת האיראנים על ניסוי טיל חדש, בשם "סג'יל". לדברי שר ההגנה האיראני, מצטפא מחמד נג'אר, הטיל הוא דו שלבי, שני השלבים מונעים בדלק מוצק, וטווחו של הטיל מגיע ל"כמעט 2000 ק"מ". במקביל שדרו תחנות הטלוויזיה הממשלתיות תמונות משיגור הטיל. הפעם נראה שהניסוי הצליח, ומכאן גם הביטחון העצמי האיראני בשידור תמונות של שיגור הטיל. על אף זאת, לא פורסמו כל פרטים על הניסוי – לאיזה טווח שוגר הטיל בפועל, והאם אכן פגע במטרה. בניגוד לפעמים קודמות לא פורסמו עד כה כל ידיעות על הניסוי ממקורות מודיעין מערביים, אשר בלי ספק עוקבים אחרי ניסויים כאלה. המחבר בוחן את מאפייני הטיל ואת משמעויות הנגזרות מפיתוחו.


ביום רביעי, ה-12 בנובמבר, הודיעו כלי התקשורת האיראנים על ניסוי טיל חדש, בשם "סג'יל". לדברי שר ההגנה האיראני, מצטפא מחמד נג'אר, הטיל הוא דו שלבי, שני השלבים מונעים בדלק מוצק, וטווחו של הטיל מגיע ל"כמעט 2000 ק"מ". במקביל שדרו תחנות הטלוויזיה הממשלתיות תמונות משיגור הטיל.

ידיעות על פיתוח הטיל אינן חדשות. כבר לפני מספר שנים הודיעו פקידים איראנים כי מהנדסים איראנים עוסקים ב"החלפת מנוע הטיל שהאב-3" למנוע בעל דלק מוצק. בהמשך, דווח על קיומו של טיל המונע בדלק מוצק שכונה בשם עשוראא'. טיל זה נוסה לפני כשנה, אולם לא פורסמו כל פרטים על הניסוי, ואף לא שודרו תמונות של הטיל. על פי מקורות מודיעין מערביים – נכשל אז ניסוי הטיל. (האיראנים נוהגים לעתים קרובות להציג מערכות נשק זהות בשמות שונים, ולהשתמש בשמות זהים למערכות נשק שונות, כך שאל לשינוי בכינוי הטיל להטעות).

הפעם נראה שהניסוי הצליח, ומכאן גם הביטחון העצמי האיראני בשידור תמונות של שיגור הטיל. על אף זאת, לא פורסמו כל פרטים על הניסוי – לאיזה טווח שוגר הטיל בפועל, והאם אכן פגע במטרה. בניגוד לפעמים קודמות לא פורסמו עד כה כל ידיעות על הניסוי ממקורות מודיעין מערביים, אשר בלי ספק עוקבים אחרי ניסויים כאלה.

מבחינת תמונות השיגור אפשר ללמוד כמה עובדות.

1. הטיל שוגר מאזור מישורי, מדברי. הטיל שוגר אנכית (כמו טילי השהאב, אך בשונה מהרקטות הכבדות דוגמת הזלזאל). השובל שהותיר הטיל לאחר שיגורו אופייני מאוד לשיגור טיל בעל דלק מוצק (ושונה משובל השהאב-3 המונע בדלק נוזלי).
2. לא ניתן היה לראות את המשגר, שכנראה הוסתר מן המצלמה בכוונת מכוון, אך אפשר היה להתרשם שהמדובר בשיגור ממשגר נייד, דומה או אף זהה למשגר המשמש את טילי השהאב-3.
3. הטיל עצמו דומה בצורה מפתיעה לטיל השהאב- 3. עד כמה שניתן לשפוט מן התמונות גם ממדיו דומים לממדיו של טיל השהאב.
4. חרטומו של הטיל הוא דמוי "בקבוק תינוק" – וכנראה זהו גוף חדירה דומה או אף זהה לגוף החדירה הנישא על ידי טיל השהאב-3M (הדגם המשופר, שלדברי האיראנים טווחו מגיע אף הוא ל- 2000 ק"מ).
5. כמו כן ניתן להבחין בפתחים המשמשים כנראה לניהוג הטיל, הן בחלקו האחורי והן באמצע הגוף, מה שמעיד כנראה על יכולת ניהוג הן לשלב הראשון והן לשלב השני.
6. שני השלבים הם בעלי קוטר זהה – בשונה מרוב הטילים בעולם (אך בדומה למשגר הלוויינים הישראלי "שביט").

בשלב זה אין מידע בלתי תלוי על הצלחת הניסוי, ועל הטווח אותו השיג בפועל טיל הניסוי.

פיתוח טיל דו שלבי, מונע בדלק מוצק, מצביע על יכולת טכנולוגית לא מבוטלת בתחום טכנולוגי ייחודי ושונה מאוד מתחום טכנולוגיות הדלק הנוזלי, שאפיין את הטילים האיראנים עד כה. לפיכך, טענות שפורסמו מפי מומחים על כי מדובר בטיל שהאב-3 "עם לוגו שונה" אין להן על מה לסמוך.

יכולת טכנולוגית בתחום הנעה בדלק מוצק עשויה להשפיע לא רק על סד"כ טילי הקרקע—קרקע הצבאיים אלא לתרום גם לפיתוח יכולת שיגור עצמאית של לוויינים, הן לצרכים צבאיים והן לצרכים מחקריים אזרחיים.
נראה כי הטיל החדש מיועד להחליף בסד"כ המבצעי את טיל השהאב-3. נראה כי הוא עוצב בכוונה בממדים דומים לאלה של השהאב-3 (קוטר, אורך). כך הוא יוכל להינשא על משגרים דומים או זהים לאלו של השהאב-3, ויוכל לשאת ראש חדירה דומה או זהה לזה שנושא השהאב-3.

טיל המונע בדלק מוצק קל בהרבה לתפעול. הוא אינו דורש תהליך ארוך ומורכב של תדלוק זמן קצר לפני השיגור. ניתן להוציאו מן המחסן ישירות לרכב השיגור, ולשגרו זמן קצר לאחר כניסת רכב השיגור לעמדת השיגור. טיל מסוג זה נייד יותר ועל כן קשה יותר לאתרו לפני השיגור.

מבחינת השפעת הטיל החדש על מאזן הכוחות במזרח התיכון, ראוי לציין:
א. טילים בליסטיים מיועדים בעיקר למטרות הרתעה. זה המצב גם במקרה של הטילים האיראניים. קיומם נועד להרתיע מדינות מלתקוף את איראן, אך עשוי גם להשפיע על החלטותיהן ולהרתיע אותן מפעולות הנוגדות את האינטרסים של איראן. אולם אין בכך כדי להניח מראש שימוש איראני אוטומטי בטילים אלה לתקוף מטרות.

ב. ישראל נמצאת בטווח הטילים האיראנים זה מכבר. כל עוד לא מדובר בשינוי הראש הקרבי – קרי – פיתוחו של ראש קרבי גרעיני - אין למעשה שינוי באיום על ישראל, אם כי קיומו של טיל מונע בדלק מוצק מקטין, כאמור, את הפגיעות שלו.
ג. ישנו פער גדול מאוד בין ניסוי טיל לבין הצטיידות במספר טילים מספיק על מנת להוות איום בעל משמעות מבצעית. כך, גם אם הניסוי האחרון הצליח מעל למשוער, והטיל יוכנס לייצור סדרתי בקרוב (דבר שכשלעצמו אינו מאוד סביר), יש להניח שיחלפו מספר שנים עד שיוכלו האיראנים להצטייד בכמות משמעותית של טילים מסוג זה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.