המרחב הקיברנטי בשרות דאע''ש - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המרחב הקיברנטי בשרות דאע''ש

המרחב הקיברנטי בשרות דאע''ש

מבט על, גיליון 601, 3 בספטמבר 2014

English
טל קורן
גבי סיבוני
צפויה מערכה עיקשת ברשת הן של גורמים מדינתיים והן של גורמים בין-מדינתיים והאקטיביסטים ("אנונימוס"), שתכליתה לפגוע ישירות בדאע"ש וביכולת שלו לגייס תרומות באינטרנט ולהפיץ את התעמולה הברברית שלו. כך, חשבונות של תומכי דאע"ש מושעים או נסגרים. מנגד חברי דאע"ש מנסים להתחמק מצעד זה על ידי דה-אקטיבציה של חשבונות קיימים או פתיחת חשבונות חדשים במקום אלו שנסגרים. ניתן לראות העתקה של חלק מפעילותה של דאע"ש לרשת חברתית אחרת

היה זה אירוני שמזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, אמר בראיון לעיתון לבנוני, אל-אחבאר, כי ארגון דאע"ש ("המדינה האסלאמית") מהווה כיום את האיום המשמעותי ביותר ליציבות האזור, מלבד ישראל. עוצמתו והצלחותיו האחרונות של דאע"ש והדאגה שהוא מעורר ניכרים היטב גם בהצהרותיהם של מנהיגים נוספים. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר לאחרונה, כי אין לארצות הברית אסטרטגיה של ממש להתמודד עם הארגון. זאת בנוסף לאזהרה של עבדאללה, מלך סעודיה, כי המדינה האסלאמית תפנה את חיציה לאירופה וכעבור חודש – לארצות הברית. לא הרבה ידוע על הארגון מכיוון שאין לו שליטה מרכזית, גודלו ואף המבנה התפקודי שלו כמו גם זהות מנהיגיו מעורפלים.

אמנם, כבר כעת ברור, כי אנו נמצאים רק בראשיתה של מלחמה עזה במרחב הקיברנטי. בצעד שעורר ביקורת פנימית הצהירו ארגונים המזוהים עם אנונימוס בסוף השבוע האחרון על מלחמה גלובלית נגד המדינה האסלאמית (“full scale cyber war”) מתוך כוונה לפגוע בתומכי הארגון, המשתמשים במדיה החברתית לתעמולה ( Operation Ice ISIS). כך פעילותו של הארגון מייצגת עד כה נאמנה את רוח הרפאים הרעה של הקנאות ואת הניגוד בין מה שנראה כפרימיטיביות לבין לוחמה קיברנטית של המאה ה-21.

     חזבאללה, חמאס ואל-קאעדה כמו גם קבוצות ג'יהאד נוספות וביניהן דאע"ש, מודעות היטב לכוחם הרב של אמצעי התקשורת השונים והמדיה החברתית בכללותה (טוויטר, פייסבוק, יו-טיוב, ואחרים) ככלי עזר יעיל להפצת תעמולה ומסרים פוליטיים. זאת לצד פעילות מוסתרת שנועדה לקדם את האידיאולוגיה שלהם ולגייס פעילים חדשים ומימון. אולם דאע"ש, בניגוד לאחרים שהוזכרו לעיל, וכחלק מהדוקטרינה אותה אימץ, משתמש בפריסה אסטרטגית גלויה תוך ניצול הרשתות החברתיות לתועלתו בתחכום ובהיקפים שטרם נראו כמותם. המומחיות הטכנולוגית של דאע"ש עולה עד כה בהרבה  על זו של אל-קאעדה ותנועות ג'יהאד אחרות, שקדמו לה. הוצאתו להורג באופן ברוטלי של העיתונאי ג'יימס פולי, שנעדר זה שנתיים בסוריה, על ידי פעיל ג'האד בעל מבטא בריטי, איננו ברוטלי יותר מסרטונים אחרים שתיעדו רצח שבויים (דניאל פרל). אולם, התפוצה הווירלית של סרטון זה וסרטונים נוספים, בקצב חסר תקדים, על ידי מניפולציות של חשבונות טוויטר, פייסבוק ואפליקציות שניתן לרכוש ב-Google Store כדוגמת "שחר הגאות והשמחה" (Dawn of Glad Tidings) מבדיל את התנועה מתנועות אחרות וממחיש היטב, כי כבר כעת נוסף ממד של לחימה, המשלב יכולות של "ג'האד פיזי" עם "ג'האד קיברנטי". דוגמה הממחישה זאת היטב, היא העובדה שיתכן, ש"ג'ון מהביטלס" מנהיג הכנופיה הבריטית, שפועלת במסגרת דאע"ש, הוא ככל הנראה האקר צעיר בן 20(“Abu "Hussain al-Britani”)), שהורשע ב-2012 בגניבה של מידע מראש ממשלת בריטניה בעבר, טוני בלייר, וחשוד בארגון תקיפות סייבר מורכבות כנגד בנקים באנגליה.

     עיקר הניסיון של דאע"ש עד כה במרחב הקיברנטי מתמקד בלוחמה פסיכולוגית של יצירת פחד על ידי הצפת הרשת בקטעי וידאו, המתארים אכזריות ברוטלית של עריפת ראשים והוצאות להורג המוניות לצד מצעדי ניצחון כחלק ממסע למיצוב הרתעה ויצירת אשליה של כוח, שהוא מעבר לכוחו האמתי של הארגון. אולם, תכלית הפעילות המקוונת רחבה יותר. היא מאפשרת, מחד, לקהל תומכיה לקבל מידע שימושי הכולל הדרכות על הכנת מטענים ומכוניות תופת לצד פסקי הלכה, הנותנים לגיטימציה חוקית לבצע זוועות באזורים שבשליטת דאע"ש, ומאידך, מאפשרת הפצת אינדוקטרינציה דוגמת הוצאת כתב-עת בשם "דאביק – חזרתה של החליפות" (DABIQ), המתמקד בעיקר בנושאים הקשורים לכינונה של המדינה האסלאמית החדשה בראשות מנהיג הארגון אבו-בכר אל-בגדאדי. המרכיב הטכנולוגי של דאע"ש איננו הגורם היחיד שתורם במידה רבה לפופולריות של הארגון. יתכן שגם הציבור, שסולד ממעשיו של הארגון ונוהר אחר סרטונים ותמונות אלו  (“reality”)תורם את תרומתו.

     לא הרבה ידוע על יכולותיו ההתקפיות של דאע"ש במרחב הקיברנטי. אך ניתן להניח כי יש להם יכולות מתקדמות בתחום זה וזאת מכמה טעמים: ראשית, מנהיגיה אשר התפצלו ביוני 2014 מהארגון המתחרה – אל-קאעדה, מובלים על ידי קבוצה של מנהיגים צעירים, רדיקלים ובעלי הבנה טכנולוגית גבוהה יותר תוך כדי שהם מודעים ליכולותיו ולניסיון אותו צבר אל-קאעדה במרחב הקיברנטי (העברת מסרים מוצפנים, פסקי הלכה, הנחיית להכנות מטענים ומכוניות תופת ועוד). שנית – כפי שנטען בדוח מיוחד של מרכז המחקר הבינלאומי לפיתוח (ICD) בלונדון ב-2012 – קיימת אפשרות של זליגת מידע טכנולוגי מתקדם מאיראן ובעלת בריתה, צפון קוריאה, לידי ארגוני הטרור. שלישית לדאע"ש הרצחני יש, לפי הערכות, נכסים בשווי של כשני מיליארד דולר, המגיעים ישירות ממכירת גז ונפט ושלל (הבנק במוסול) ומאפשרים מימון טרור קיברנטי באמצעות ה-Dark Wallet תוך כדי חבירה לארגוני טרור בינלאומיים. רביעית, לפני כמה חודשים השתלטו גורמים המזוהים עם דאע"ש על חשבון טוויטר של אנונימוס תוך שימוש בטכניקות דומות לאלה שבהם משתמש ארגון ההאקרים "הצבא הסורי האלקטרוני", המזוהה עם משטר אסד, שמציג רמה גבוהה של תחכום. חמישית, ניתוחים מאוגוסט 2014, שפורסמו על ידי חברת מודיעין אמריקאית (“IntelCrawler”) מצביעים על כך שישנה עליה דרמטית בשימוש בהפצת קוד זדוני (“njRAT”) סביב ארבע ערים עיקריות: בגדד, אירביל, בצרה ומוסול שקשורה, ככל הנראה, לדאע"ש. שישית, הצהרות מצד גורמים המזוהים עם הצבא האלקטרוני של דאע"ש (ISIS Electronic Army) על כוונה לבצע "ג'האד קיברנטי".

    כעת ניצבת מערכה עיקשת ברשת של "חתול ועכבר" הן של גורמים מדינתיים והן של גורמים בין-מדינתיים והאקטיביסטים ("אנונימוס"), שתכליתה לפגוע ישירות בדאע"ש וביכולת שלו לגייס תרומות באינטרנט ולהפיץ את התעמולה הברברית שלו. כך, חשבונות של תומכי דאע"ש מושעים או נסגרים. מנגד חברי דאע"ש מנסים להתחמק מצעד זה על ידי דה-אקטיבציה של חשבונות קיימים או פתיחת חשבונות חדשים במקום אלו שנסגרים. ניתן לראות העתקה של  חלק מפעילותה של דאע"ש לרשת חברתית אחרת (Diaspora). גורמים המזוהים עם אנונימוס אף מתכננים לפגוע במדינות אשר מממנות לטעמם את דאע"ש (קטר, סעודיה, טורקיה) זאת במסגרת קמפיין (NO2ISIS), שתכליתו כפי שהצהירו גורמים המזוהים עם אנונימוס, כי "אין ביכולתו למקד את הלחימה באופן ישיר בדאע"ש, כי הם נלחמים ברובה על הקרקע, אולם ניתן ללכת אחרי האנשים או המדינות שממנות אותם". איראן, אף היא בעלת יכולות סייבר מתקדמות, תנסה ככל הנראה, לפגוע במדינות אלו. וסביר להניח שנראה התקפות הולכות וגוברות מצדה, כדוגמת תקיפת מחשבי חברת הנפט הסעודית Aramco.

     על המערב בכלל ומדינת ישראל בפרט לבחון כיצד ניתן לאזן בצורה נכונה בין יתרונות השימוש בטכנולוגיה לבין יתרונות המרכיב האנושי בכול הקשור באיסוף מודיעין מול ארגונים כדוגמת דאע"ש. על הקברניטים לעודד ולפתח שיתוף פעולה בין מומחי טכנולוגיה, רשתות חברתיות ודוברי שפות אשר יוכלו להתמודד בהצלחה עם האתגרים והמציאות המשתנה והמורכבת. ההשפעה של טכנולוגית המידע המודרנית מאז שנת 2009 (מהפיכת טוויטר) על הובלת תהליכים פוליטיים במדינות רבות בעולם (אוקראינה, מולדובה) ובמזרח התיכון שאכלס את "האביב הערבי" (מצרים, לוב, סוריה, תוניסיה, איראן) עוצמתית ומורכבת יותר ממה שנדמה. אם לא נפעל כך, "הנשק של הדמוקרטיה" עלול לפעול כנגדנו.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.