המהלך הרוסי בסוריה וההזדמנות האסטרטגית הגלומה בו לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המהלך הרוסי בסוריה וההזדמנות האסטרטגית הגלומה בו לישראל

המהלך הרוסי בסוריה וההזדמנות האסטרטגית הגלומה בו לישראל

מבט על, גיליון 755, 18 באוקטובר 2015

English
עמוס ידלין
כרמית ולנסי
המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת, ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם איראן ומשטרו של אסד. ישראל, הניצבת בפני איום מצד טהראן נוכח חתירתה להגמוניה אזורית ולנוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון, נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לעקור את האחיזה האיראנית בסוריה ולשלול מחיזבאללה את העורף האסטרטגי שלו במדינה. למרות יתר המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית בסוריה ואולי דווקא בעטיה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים להפיל את אסד מהשלטון ולהנחיל מפלה אסטרטגית לאיראן בסוריה, תוך שיתוף פעולה עם שחקנים אזוריים ובינלאומיים בעלי אינטרס משותף.

הכניסה הרוסית למגרש הסורי מהווה תפנית בדינמיקה הסבוכה בסוריה בפרט ובמזרח התיכון בכלל. תפנית זו אינה ממוקדת בהכרח במאבק בדאע"ש, שבשמו התערבה רוסיה במשבר, אלא בפוטנציאל השלכותיו של המהלך הרוסי על האזור ועל מדינת ישראל. בראייתה של ממשלת ישראל, האתגרים החמורים ביותר הנשקפים לה בזירה הסורית, מקורם בחזבאללה ובאיראן, בעוד האתגרים הגלומים מבחינתה במשטר אסד ובדאע"ש חריפים פחות. עם זאת, משטר אסד צריך להיבחן מעבר לאיום הישיר שהוא מציב בפני ישראל. אסד הוא המאפשר את נוכחותם המתחזקת של איראן וחזבאללה בסוריה וסילוקו הוא המפתח להחלשת "הציר הרדיקלי" במדינה. הרציונל של המהלך הרוסי, תכליתו האסטרטגית, היקפו ומשכו אינם ברורים דיים, אולם ברור שהמהלך מציב את מדינת ישראל מול מציאות המחייבת לבחון מחדש את התמודדותה מול אתגרים אלו, כמו גם את ההזדמנויות הגלומות בה.

המעורבות הרוסית – התכלית האסטרטגית והרעיון האופרטיבי 

המעורבות הרוסית בסוריה עוררה ויכוח בקרב חוקרים ומדינאים אשר ליעדיה האסטרטגיים, למניעים שהובילו את רוסיה להתערב צבאית בסוריה ולעשות כן באופן בוטה וגלוי. זאת, בניגוד לעבר, אז הסתפקה רוסיה בתמיכה במשטר אסד באמצעות אספקת נשק, יועצים ומטריה דיפלומטית. גישה אחת מניחה שהצלת משטר אסד הינה רק אמתלה לתכלית אסטרטגית רחבה יותר, שבמרכזה – חתירה של רוסיה למצב את עצמה כמעצמת-על עולמית. בראייה זו, רוסיה מעוניינת להפוך לשחקן מפתח במזרח התיכון בעיקר נוכח חולשתה המתמשכת והמופגנת של ארצות הברית. גישה אחרת גורסת, כי מבחינת רוסיה המעורבות בסוריה, היא יעד נקודתי, שתכליתו להשיב את היציבות למדינה זו תוך שימור משטרו של אסד ופגיעה משמעותית ב'מדינה האסלאמית' – דאע"ש, וכך לצמצם את האיום הג'האדיסטי הפוטנציאלי על רוסיה. שתי הגישות גם יחד מניחות שיקולים הקשורים במשבר הכלכלי ברוסיה, בקיפאון באוקראינה וברצונה של רוסיה לשבור את הבידוד הבינלאומי האופף אותה ולהסיר את הסנקציות המוטלות עליה.

אשר לתכלית האסטרטגית של הפעילות הרוסית בסוריה – כאן באות בחשבון ארבע אפשרויות מרכזיות, שיש לעמוד על משמעויותיהן וסבירות היתכנותן:

א. "סוריה הקטנה מאוד" – הבטחת מדינה עלאווית בשליטת אסד במערב סוריה, תוך שימור האינטרסים המינימליים של רוסיה – נמלי הים התיכון. לאור הגברת היקף הכוח הרוסי על אדמת סוריה לאחרונה, נראה, כי הרוסים חותרים למהלך רחב הרבה יותר.

ב. "סוריה הקטנה" – שימור משטר אסד גם בדמשק ובערים חומס, חלב וחמה, תוך מאמץ מרוכז של הלחימה נגד כוחות האופוזיציה בצפון סוריה ובמזרחה. הדיווחים אשר לתגבור הכוח האווירי הרוסי בכוחות מיוחדים ובמתנדבים עשויים להעיד על כוונה זו.

ג. "סוריה 2011" – השבת שלטון אסד לכל שטחה ההיסטורי של סוריה בגבולות 2011 ושאיפה לניצחון מוחלט על האופוזיציה – תבוסה צבאית לדאע"ש ולשלל המיליציות המתנגדות לאסד. יעד מרחיק לכת זה יחייב את רוסיה לשלוח לסוריה כוח משמעותי ביותר, שיכלול כוח קרקעי על-דיביזיוני, שיפעל בתיאום הדוק עם שותפיו המקומיים.

ד. "סוריה ללא אסד" - למרות שמוסקבה פועלת לשימור משטר אסד בכל שלושת התרחישים שפורטו לעיל, אין לפסול אפשרות שהיא תקבל הסדר, הקורא להחלפת אסד כנשיא סוריה (שאפשר שיגובש בוועידת "ז'נבה 3", אם וכאשר תכונס), אך לשימור חלקים נרחבים ממשטרו. במסגרת זו, ישמרו מנגנוני המדינה בשיתוף העדה העלאווית, אשר תזכה להגנה בהסכם שיגובה על ידי גורמי "הציר הרדיקלי". זאת, בכפוף להבטחת הנכסים והאינטרסים של רוסיה במדינה וכן בכפוף לאישור מעמדה כשחקן מרכזי בעיצוב סוריה העתידית.

     מוקדם עדיין לקבוע לאן מתפתח המהלך הצבאי הרוסי, אם כי היקפו המוגבל של הכוח הצבאי, שנפרס עד כה, מעלה את הסבירות למימוש האפשרות השנייה ("סוריה הקטנה"). בשלב מאוחר יותר, אף ייתכן שהרוסים יחתרו לממש את האפשרות הרביעית ("סוריה ללא אסד"). ארבעת התרחישים בעייתיים לישראל היות ובכל אחד מהם נשמרת ההשפעה והנוכחות האיראנית בסוריה. עם זאת, במתאר הראשון איראן רחוקה יותר מגבול ישראל, ובמתאר האחרון המשטר החדש, בהובלה סונית, לא יעודד שיתוף פעולה עם איראן וחזבאללה.

     מעבר לניתוח התכלית האסטרטגית, ראוי לבחון את יעדי ההפעלה המבצעית של הכוח הרוסי והאפקטיביות שלה. כפי שלמדו ארצות הברית בקמפיין האווירי נגד דאע"ש, ישראל בלחימה נגד חמאס ברצועת עזה וערב הסעודית בלחימה בתימן – כוח אווירי יעיל כאשר הוא פועל על בסיס מודיעין איכותי ומופעל במסות משמעותיות. ואולם, היקף הפריסה הנוכחית של הכוח הרוסי ורמת המודיעין העומד לרשותו יקשו על הפעלה יעילה ומכריעה של הכוח האווירי. עם זאת, אם הרוסים יאמצו את שיטות ונורמות הלחימה הסוריות ולא יראו בפגיעה באזרחים חפים מפשע מגבלה, אזי ייעשה הכוח האווירי הרוסי משמעותי הרבה יותר. על אף ההצהרה אודות הצבת כוח "מתנדבים" מטעמה של רוסיה בשטח סוריה (טקטיקה רוסית מוכרת של הפעלת כוח קרקעי בחתימה נמוכה), אין בכך לקבוע, כי מוסקבה מתכננת השתתפות בלחימה הקרקעית בסוריה. מי שדווקא עוסק במלאכה הקרקעית בשעה זו, הם 3,000 חיילים איראנים נוספים, שזורמים בימים האחרונים לאזורי ההיערכות בסוריה בפיקודו של מפקד כוח 'אל-קודס' של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, מצטרפים ללוחמי חזבאללה ולצבא סוריה. ניתן לראות בהתפתחות זו משום "קדימון" לאירועי ההמשך, במסגרת הברית הנרקמת בין רוסיה, איראן וסוריה.

     לפי שעה, התקיפות הרוסיות מכוונות במיעוטן נגד דאע"ש ומתמקדות בעיקר בארגוני המורדים, ביניהם ג'בהת אל-נוסרה וצבא השחרור. לצד הערכת האפקטיביות של התקיפות הרוסיות, ראוי לעקוב גם אחר היכולות של המורדים לפגוע בכוחות הרוסיים ולבחון האם האבדות הרוסיות הצפויות בהמשך הלחימה עשויות להשפיע על שינוי התכלית האסטרטגית הרוסית ובהתאם על שנוי השיקולים האופרטיביים.

המהלך הרוסי בסוריה וישראל – האתגרים וההזדמנויות

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ישראל נמנעה מלהתערב במתרחש בסוריה ופעלה רק נגד העברות נשק מתקדם לחזבאללה. מדיניות זו בעייתית בהיבט המוסרי, נוכח מעשי הרצח וההרג של משטר אסד שגבו עד כה את חייהם של כרבע מיליון אנשים. בהיבט הביטחוני, הישארותו של המשטר העמיקה את נוכחות חזבאללה ואיראן בסוריה בכלל ובגולן בפרט. אם קודם לכן הייתה תקווה שהמשטר יתמוטט במהלך האירועים, בהיעדר מעורבות ישראלית, הרי שהתמיכה האקטיבית הרוסית באסד מחלישה הסיכוי לסלקו.

     לפיכך, בניתוח מדרג האיומים על ישראל, דאע"ש, הנמצא בשלב זה רחוק מגבולותיה ויכולותיו הצבאיות הנוכחיות מוגבלות, אינו מהווה איום אסטרטגי-צבאי ישיר על ישראל בעת הנוכחית. לעומתו, חזבאללה, שהצטייד ביכולות מבצעיות מתקדמות, המאפשרות לו לכסות את ישראל בטילים ורקטות ארוכי טווח, עשוי להתחזק בעקבות מהמהלך הרוסי, במקרה שאמצעי לחימה רוסיים יזלגו לארסנל שלו או יסופקו במכוון לארגון.

      אשר לאיראן ולאסד, המעורבות הרוסית מחזקת (שוב) את הצורך לבחון את הסוגיה ברמת המערכת ולא ברמת השחקן הבודד. המערכת, או "הציר הרדיקלי", כוללת את איראן, סוריה וחזבאללה, כשרוסיה נתפסת, לפחות בשלב זה, כמעניקה חסות. מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, הדגיש את יציבותו של שלטון אסד כתנאי לשרידות "מחנה ההתנגדות". ואכן, איראן משקיעה מאמצים עילאיים במטרה לשמר את משטרו של אסד, מתוך הבנה, כי סוריה חיונית לקידום האסטרטגיה שלה מול העולם הערבי-סוני ומול ישראל, ומחשש שסילוק אסד יפגע באופן דרמטי ב"מחנה" בכלל ובחזבאללה בפרט.

     חברות המחנה ורוסיה חולקות מידע מודיעיני והיגיון מערכתי, שעליו נשען התאום בין הכוח האווירי הרוסי לבין הכוח הקרקעי של איראן-סוריה-חזבאללה. אם יתממש אחד משלושה התרחישים שתוארו לעיל, שתוצאתם הישארות משטר אסד על כנו, ישראל תימצא במצב אסטרטגי נחות, שכן המעורבות הרוסית עלולה להעניק גושפנקא לפעילות איראן בסוריה בשנים הבאות, כמו גם לנוכחות כוחות חזבאללה המצוידים במיטב הנשק הרוסי, בשטח המדינה.

      ישראל ניצבת בפני איום מצד טהראן, החותרת להגמוניה אזורית. איום זה מלווה בניסיונותיה של איראן להמשיך להצטייד בנשק גרעיני, לפתח את תכנית הטילים שלה (רק לאחרונה, האיראנים דיווחו על ניסוי בטיל קרקע-קרקע מונחה לטווח ארוך חדש, וכן חשפו מנהרה תת קרקעית המשמשת כבסיס טילים בליסטיים לטווח 1700 ק"מ), ולבסוף לייצר נוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון. למרות זאת, ישראל נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לערער את נוכחות איראן וחזבאללה בסוריה.

     האנרגיות החדשות שרוסיה מזריקה למשבר מייצרות שתי הזדמנויות עבור ישראל: הראשונה, חיזוק השותפות עם המדינות הסוניות באזור כשבראשן ניצבות ערב הסעודית וטורקיה – בשותפות והובלה אמריקאית. הכעס והתסכול שחשות מדינות אלו נוכח המהלך החד-צדדי של הרוסים עשוי אפוא להבליט את ישראל כנכס אסטרטגי, השותף למערך הכוחות שיחליש דרמטית את איום ה"מחנה הרדיקלי" מצפון לה. שנית, במקרה של חוסר הצלחה להסיט את הקואליציה ה"מערבית" לפעולה סימולטנית נגד אסד ודאע"ש, על ישראל לחתור למימוש התרחיש הרביעי של "סוריה ללא אסד", שתכליתו הסדר בשותפות רוסית.

     בכל מקרה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים להפלת משטר אסד. זאת, על יסוד הבנה שמעבר לשיקול המוסרי, סילוק אסד יוביל להנחלת מפלה אסטרטגית לאיראן ולחזבאללה במדינה הסורית המדממת.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןלבנון וחזבאללהסוריהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.