פרסומים

ביום 22 בספטמבר 2008 נפתח מושב בן שבוע של מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, (סבא"א-(IAEA, שלאחריו מתקיימת הוועידה הכללית השנתית של הארגון. בפני מועצת הנגידים מונח הדו"ח התקופתי של המנהל הכללי של סבא"א בנושא "יישום הסכם אמצעי הפיקוח במסגרת האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) ברפובליקה האסלאמית של איראן, שהופץ שבוע קודם לכן. אף על פי שהוא אינו שונה מהותית מקודמו בתוכנו הטכני, מדובר בדו"ח חמור ביותר. שני התחומים העיקריים המוזכרים בדו"ח המספקים סיבה מיידית לדאגה הם "פעילויות נוכחיות להעשרת אורניום" ו"ממדים צבאיים אפשריים" של התוכנית האירנית לפיתוח נשק גרעיני. הדו"ח כולל גם היבטים נוספים, אך אין בהם משום סיבה מיידית לדאגה.

איראן הוסיפה מכונות צנטריפוגות גז להעשרת אורניום לאלה הקיימות, מגדילה עוד יותר את יכולת ההעשרה שלה והאיצה הן את קצב העשרת האורניום והן את פיתוחן של צנטריפוגות גז מתקדמות יותר, אשר בתורן יגדילו עוד יותר את קצב ההעשרה. אם הכל ילך כמתוכנן עבור איראן, היא תוכל לצבור כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) שתאפשר לה להעשירו עוד יותר ולייצר עד סוף העשור הנוכחי כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגה צבאית לייצור של פצצה גרעינית בודדת. איראן השיבה ריקם את כל פניות סבא"א, מועצת הביטחון ומדינות רבות להשעות את פעילויות העשרת האורניום שלה.

העובדות הטכניות בנוגע לממדים הצבאיים האפשריים של התוכנית האירנית לפיתוח נשק גרעיני, המפורטות בדו"ח מה-15 בספטמבר 2008, דומות לאלו המוזכרות בדו"ח הקודם, אך השלכותיהן חמורות יותר, מעצם העובדה שהאיראנים לא סיפקו הבהרות משמעותיות כלשהן לסוגיות ולשאלות שסבא"א הפנתה אליהם. אף על פי שהדו"ח קובע ש"(סבא"א), לא הצליחה, למרבה הצער, להשיג התקדמות משמעותית ביחס לטענות הנוגעות למחקרים ולסוגיות המפתח הנותרות האחרות שעדיין מדאיגות מאוד", הפיסקה הלפני אחרונה של הדו"ח הנוכחי קובעת, כי "המנהל הכללי קורא לאיראן לנקוט את כל האמצעים הדרושים לבניית אמון באופי שוחר השלום של תוכניתה הגרעינית".

מעין תגובה התקבלה ביום שלאחר מכן, כשסוכנות הידיעות הצרפתית)ה- (AFP דיווחה כי עלא אל-דין בורג'רדי, יו"ר הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של איראן, צוטט כאומר "אנו מתנגדים לאפשר שוב לסבא"א דלת פתוחה ולכך שהיא מצפה מאיראן לציית לכל תביעה". בנוסף לכך, נציג איראן בסבא"א אמר, כי "אנו נמשיך לשתף פעולה עם סבא"א, אך אל לה לצפות מאתנו ליישם את הפרוטוקול הנוסף". ללא יישום הפרוטוקול הנוסף, לא ניתן לצפות, כי סבא"א תצליח לאשש את "אופייה שוחר השלום" של תוכנית הגרעין האירנית, או, לצורך העניין, לחשוף פרטים על תוכניתה הצבאית הגרעינית של איראן. ניתן רק להסיק שהשיחות עם איראן והכול למעט פעילויות הפיקוח הבסיסיות ביותר הגיעו למעשה למבוי סתום. עם זאת, המנהל הכללי של סבא"א נמנע מלהגיע למסקנה זו, והעביר את ההכרעה בעניין לידי מועצת הנגידים והוועידה הכללית.

מה יכולים לעשות בפועל שני הגופים הפוליטיים הללו? לא הרבה בכל מה שנוגע לנקיטת פעולה, שכן זוהי זכות השמורה למועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, הם יכולים לגנות את איראן ולהמליץ למועצת הביטחון לנקוט כנגדה פעולה קשה. הסכמה על החלטה המגנה את איראן על תוכנית הפיתוח הגרעיני שלה ועל חוסר נכונותה להתגמש ולקבל את הפצרות סבא"א למסירת מידע עשויה להוות צעד גדול קדימה בהסכמה על מערכת חדשה של סנקציות קשות כנגד איראן, קשות מספיק כדי לגרום לאיראן להשעות את פעילויותיה ולשבת למשא ומתן רציני על מערכת כללים חדשה המתירה רק שימושים של שלום באנרגיה גרעינית. למרבה האירוניה, הן איראן והן בת בריתה סוריה מתחרות על מושב במועצת הנגידים, דבר שיקשה עוד יותר על אותו גוף, אם לא להפוך לבלתי-אפשרי, להגיע להחלטה לא נוחה בנושא איראן.
מועצת הביטחון לעומת זאת, היא עניין אחר. מועצת הביטחון אמורה כעת להכריע לאיזה כיוון יתגלגלו העניינים מעכשיו. קיימים שלושה כיוונים מרכזיים אפשריים ביחס לעתיד: סנקציות כלכליות ודיפלומטיות קשות שייכפו על איראן לגשת למשא ומתן רציני; פעולה צבאית או איראן גרעינית. מועצת הביטחון יכולה לפעול ומחובתה לפעול אם אינה מעוניינת בהידרדרות נוספת במצב. מומלץ לה לפיכך לאמץ תוכנית משולשת: א) לאסור מכירת סחורות כלשהן לאיראן למעט מזון ואספקת תרופות ב) לאסור נסיעות לחו"ל של תושבים איראניים על ידי הפסקת מתן אשרות כניסה למדינות חברות באו"ם, למעט מסיבות הומניטריות או מסיבות בריאות או לצורכי משא ומתן ו-ג) להתחיל, באמצעות מינוי של תת-וועדה או גורמים מוסמכים אחרים לניהול משא ומתן רציני ורצוף עם איראן על הפסקה מוחלטת של פעילויות הקשורות לדלק גרעיני באיראן, על הפסקת הסיוע של איראן לארגוני טרור ועל נרמול היחסים עם כל המדינות.

יש לראות בתוכנית חבילה כוללת. הסיכוי לכך שאיראן תפסיק את פעילויות הפיתוח הגרעיני שלה ותתחיל במשא ומתן רציני מבלי שיופעל עליה לחץ רציני ואפקטיבי הוא אפסי כמעט. ללא סנקציות כואבות וחריפות איראן תמשיך לשחק את המשחק שלה להרוויח זמן. איראן חייבת להידחק לפינה שבה תיאלץ לשקול את יחס העלות-תועלת של מעשיה. אם איראן תגיע למסקנה שיש לה הרבה מה להרוויח מנטישת הגרעין, הטרור וסוגיות פוליטיות אחרות והרבה להפסיד אם לא תיסוג מכך, יש סיכוי להצלחת השיחות. היה ומועצת הביטחון לא תוכל להגיע להסכמה על תוכנית ברוח זו, אזי יש לאפשר לגורמים אחרים כמו האיחוד האירופי להרים את הכפפה, ויחד עם מדינות בעלות מדיניות דומה לכפות את ההגבלות המוזכרות לעיל, תוך משא ומתן עם איראן על הנושאים שבמחלוקת. תהיה לכך אולי השפעה פחותה יותר מאשר פעולה של מועצת הביטחון, אך צעד זה יכול בכל זאת להיות יעיל למדי.

אם מועצת הביטחון או גושים פוליטיים מרכזיים לא יסכימו במהרה על נתיב סנקציות חריפות-משא ומתן, האפשרות של פעולה צבאית תהפוך ממשית יותר. ואם גם תרחיש זה לא יתממש, לא תהיה כל דרך להימנע מהחלופה הכי פחות רצויה – איראן גרעינית.