הבחירות ברוסיה ומה הלאה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הבחירות ברוסיה ומה הלאה

הבחירות ברוסיה ומה הלאה

מבט על, גיליון 321, 12 במארס 2012

English
צבי מגן
MabatAl_s
הבחירות לנשיאות ברוסיה, בהן זכה, כצפוי, וולדימיר פוטין, היו בכל זאת דרמתיות. זאת לא בשל התוצאה החזויה מראש, אלא בשל אירועי המחאה הציבורית של החודשים האחרונים, שהשפיעו על תעמולת הבחירות ועל ההיערכות לקראתן. גם למחרת הבחירות נמשכו גילויי המחאה ונראה, שאלה צפויים להפוך למרכיב קבוע במציאות הפוליטית הרוסית. בכך הופכת תופעה זו לאתגר עבור השלטון הרוסי, לצד מכלול נושאי הפנים, שילווהו גם בעתיד. אתגר נוסף, ואולי אף גורלי עבור הממסד הרוסי, הוא בתחום החוץ והביטחון, שבו נקבע עתיד מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית. שני נושאים אלה הפכו לסוגיות מרכזיות במסע הבחירות של פוטין, ובהם הוא ניסה להגדיר את קווי מדיניותו העתידית. מהם קווי מדיניות אלה?

הבחירות לנשיאות ברוסיה, בהן זכה, כצפוי, וולדימיר פוטין, היו בכל זאת דרמתיות. זאת לא בשל התוצאה החזויה מראש, אלא בשל אירועי המחאה הציבורית של החודשים האחרונים, שהשפיעו על תעמולת הבחירות ועל ההיערכות לקראתן. גם למחרת הבחירות נמשכו גילויי המחאה ונראה, שאלה צפויים להפוך למרכיב קבוע במציאות הפוליטית הרוסית. בכך הופכת תופעה זו לאתגר עבור השלטון הרוסי, לצד מכלול נושאי הפנים, שילווהו גם בעתיד. אתגר נוסף, ואולי אף גורלי עבור הממסד הרוסי, הוא בתחום החוץ והביטחון, שבו נקבע עתיד מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית. שני נושאים אלה הפכו לסוגיות מרכזיות במסע הבחירות של פוטין, ובהם הוא ניסה להגדיר את קווי מדיניותו העתידית. מהם קווי מדיניות אלה?
באשר לענייני הפנים, הרי לצד הנושאים המוכרים מהעבר, כמו האתגרים הכלכליים המחמירים והמחייבים פתרונות, הנושא המרכזי – גם בתקופת הבחירות וגם לאחריהן – הוא, כאמור, המחאה החברתית. לא היה במחאה זו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, הן בשל העובדה שפוטין היה מועמד ראוי יחידי, כמקובל בשיטה הפוליטית הרוסית הנוכחית, שעוצבה על ידי פוטין עצמו והן בשל העובדה, שמרבית הציבור הרוסי דבק עדיין בגישה, שהנהגה חזקה עדיפה על דמוקרטיה לשמה. בעיני ציבור זה פוטין מצטייר עדיין כמי שבכוחו לקיים חוק וסדר, להביא לשדרוג כלכלי ולקדם את מעמדה הבינלאומי של רוסיה. אולם, קיומה של המחאה, שבה נוטלים חלק המעמד הבינוני ובעיקר צעירים משכילים, שצברו תסכול וזעם כלפי השלטון המושחת, מלמד, שהניצחון בבחירות היה דווקא החלק הקל ואילו המבחן האמתי ניצב עדיין לפני הממשל החדש-ישן.
נראה כי פוטין, שהבין כי מגמת המחאה המתפתחת ברוסיה תסכן את שלטונו, צפוי לפעול בשני ערוצים מקבילים: מחד גיסא, כפי שכבר עשה זאת בעת תהליך הבחירות, יפעל לפגיעה תדמיתית, ובוודאי ארגונית, בגורמי המחאה, שכבר הוצגה כתולדת חתרנות זרה. אך במקביל, צפויים מצידו גם מאמצים להרגעת הרוחות בציבור, לשיפור תדמיתי של השלטון ולנקיטה במדיניות ליברלית יותר. בכלל זה שינויים מנהליים וכן שילובם של אישים, המזוהים כליברליים, בתפקידים בכירים.
באשר לענייני חוץ, שהיו ונותרו הציר המרכזי של העשייה השלטונית ברוסיה, להבנתם, יעדי מדיניות החוץ אמורים להוות גורם מלכד מרכזי של הציבור, המספק את שאיפותיו, אך בסופו של דבר, הגורם המקדם את מעמדה הבינלאומי של רוסיה, המצוי במשבר. על כן בחר פוטין כנושא המרכזי במסע הבחירות שלו דווקא את נושא החוץ והביטחון, שהוצג לציבור כיעד לאומי עליון. ממסריו עולה החשש לאבדן הרלוונטיות הבינלאומית של רוסיה ולהשלכות הצפויות על עתידה. מכאן שחיוני שיקום מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית, תוך צמצום הפערים שנפערו בינה לבין המעצמות האחרות, פן תמצא את עצמה בתוך שנים אחדות בשולי המערכת הבינלאומית, וככזאת, תתקשה לשרוד.
במסכת של רטוריקה ביטחונית בוטה הוצג מגוון האיומים על רוסיה, תוך קביעה שעל רוסיה לשנס מותניה במטרה לפעול לשדרוג הפוטנציאל הביטחוני שלה ולאמץ מדיניות חוץ אסרטיבית, שתבטיח מענה לאתגרים החדשים שניצבים בפניה. ברשימת האיומים לא נפקד גם הנושא של האשמת המערב בחתרנות מדינית נגד רוסיה (הכוונה לפעילות המחאה החברתית), זאת, תחת המעטה של הפעלת "העצמה הרכה". פוטין קשר את מצבה של החברה הרוסית בהשלכות ה"אביב הערבי", שאף הוא הוצג כפרי פעילותה של תפיסת "העצמה הרכה" המערבית, שתורגמה לבסוף להתערבות כוחנית במדינות האזור הריבוניות - תופעה שרוסיה פועלת לבלום. עוד בעניין המזרח התיכון הודגש, שמרוסיה נגזל הישגה המדיני העיקרי בשנים האחרונות – השווקים באזור, שהמערב תופס לעצמו. גם האיום האסלאמי על רוסיה, הן במזרח התיכון והן בשטחה היא, לא נשכח. אולם, פוטין הבטיח, שרוסיה לא תוותר על מעמדה באזור ותפעל לשיקומו. מבין היעדים המדיניים במזרח התיכון הוגדרו, לצד שימור הציר המדיני הפרו-רוסי (קרי איראן וסוריה), גם שיקום היחסים המתערערים עם המחנה הסוני ועם טורקיה וכן החייאת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שבו תשאף רוסיה לתפקיד משפיע. אינטרס חשוב לא פחות הוא השגת ההבנות עם מדינות האזור לריסון הפעילות האסלאמית בשטחה של רוסיה.
ברור, שגם פרק זה ברטוריקה הנדונה, שהפך, כאמור, לסוגיה המרכזית בתעמולת הבחירות, המכוון בעיקרו נגד המערב, נועד להגדיר לציבור את אויביה של רוסיה. השאלה היא, אם כן, האם הדברים האמורים משקפים את המדיניות הצפויה להיות מיושמת בקדנציה הנשיאותית החדשה של פוטין. כאן הדברים הופכים לפחות נחרצים. פוטין משתמש אומנם בשפה כוחנית, אולם מגמתה היא בעיקר לתצרוכת הפנימית, הן בהקשר לבחירות והן לליכוד שורות העם, תוך הפניית מבטו לעבר ענייני חוץ ולא לעיסוק במחאה, המאתגרת את עתיד כהונתו.
אומנם, בעיני פוטין שאלת מעמדה העתידי של רוסיה בהחלט חיונית, לרבות האיומים על עתידה, אם לא תכבוש לעצמה מעמד בינלאומי ראוי, קרי, תשוב להיות מעצמה. ברור גם, שחרף קשייה בזירה הבינלאומית, ובפרט במזרח התיכון, לרוסיה יש עדיין פוטנציאל ניכר לאתגר את הסדר העולמי ולכפות על המערכת הבינלאומית התחשבות באינטרסים שלה. בה במידה מזוהה הצורך הרוסי בפיתוח שיתוף הפעולה עם המערב ובפרט עם ארצות הברית, המעצמה העולמית המובילה, ולו כדי לאפשר לרוסיה המשך הפיתוח כלכלי ובמיוחד הטכנולוגי, כתנאי למימוש המודרניזציה החיונית לה. לכן סביר, שמדיניות רוסיה שלאחר הבחירות צפויה להתמתן דווקא.
חשוב לציין, כי לשלטונו של פוטין אבד חלק חשוב מהתמיכה הציבורית, ממנה נהנה בעבר. לכן, עם עליית רמת הציפיות ברוסיה לשינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים לא מובטחת לפוטין תקופה שקטה וארוכה כמובנת מעליה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00
Kenes-Banner-Heb-watch Screenshot-2025-03-04-192154 war-buldozer-banner-כהה Policy-Banner-HEB 89205-5-logo-formats-3 Normalization-Mizkar-Digital-Front Mizkar-TErrorr-FRONT-1

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
"שלום באמצעות עוצמה": דרכה של ארצות הברית נגד האיום העולמי המתהווה
מעצמה אחת מול חמש דיקטטורות: ניתוח יחסי הכוחות העולמיים
24/06/25
REUTERS (INSS modification)
למרות המאמץ להישאר בסוריה – רוסיה מאבדת מעמד ביטחוני מוביל במזרח התיכון
כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?
26/01/25
REUTERS/Azamat Sarsenbayev
הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי
תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים
09/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.