הבחירות בירדן: 'העם רוצה התמרה ולא מהפכה': ניתוח מגמות והלכי רוח בירדן כפי שעולים ברשתות החברתיות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הבחירות בירדן: 'העם רוצה התמרה ולא מהפכה': ניתוח מגמות והלכי רוח בירדן כפי שעולים ברשתות החברתיות

הבחירות בירדן: 'העם רוצה התמרה ולא מהפכה': ניתוח מגמות והלכי רוח בירדן כפי שעולים ברשתות החברתיות

מבט על, גיליון 402, 11 פברואר 2013

English
אודי דקל
אורית פרלוב
מערכת הבחירות הניעה שיח ערני ברשתות החברתיות שהתמקד בשלוש סוגיות עיקריות: 1. מפת הדרכים של המלך עבדאללה-2: מעבר למשטר דמוקרטי פרלמנטרי, שינוי הפירמידה החברתית באופן הדרגתי על ידי השקעה ב-'דור העתיד' על חשבון ראשי השבטים שהיוו עד כה את בסיס התמיכה במלך. 2. השלכות "האביב הערבי" על ירדן, החשש מאובדן השליטה והיציבות והבחירה של הצעירים בהתמרה ולא במהפכה. 3. השקפות שונות באשר לתוצאות הבחירות. ניצחון טקטי למלך, כישלון האחים המוסלמים, ניצחון השמרנים, ראשי השבטים, ואף ניצחון אנשי העסקים.

ב-23 בינואר נערכו הבחירות לפרלמנט ה-17 וכ-1475 מועמדים התמודדו על-150 המקומות בפרלמנט. מתוך 6.2 מיליון תושבים, 3.3 מיליון ירדנים הינם בעלי זכות הצבעה ומתוכם 2.3 מיליון נרשמו כמצביעים. לאחר ספירת הקולות התברר כי 1.27 מיליון ירדנים ממשו את זכותם להצביע כ- 56.7% מהנרשמים, עלייה של כ-4% בהשוואה לבחירות 2010. ניסיונות הארמון לקיים דיאלוג עם תנועת האחים המוסלמים טרם הבחירות העלו חרס ותנועת האחים המוסלמים קראה להחרמת הבחירות. 

מערכת הבחירות הניעה שיח ערני ברשתות החברתיות שהתמקד בשלוש סוגיות עיקריות: 

1 . מפת הדרכים של המלך עבדאללה-2: מעבר למשטר דמוקרטי פרלמנטרי, שינוי הפירמידה החברתית באופן הדרגתי על ידי השקעה ב-'דור העתיד' על חשבון ראשי השבטים שהיוו עד כה את בסיס התמיכה במלך. 

 

2 . השלכות "האביב הערבי" על ירדן, החשש מאובדן השליטה והיציבות והבחירה של הצעירים בהתמרה ולא במהפכה. 

 

3 . השקפות שונות באשר לתוצאות הבחירות. ניצחון טקטי למלך, כישלון האחים המוסלמים, ניצחון השמרנים, ראשי השבטים, ואף ניצחון אנשי העסקים. 

מפת הדרכים של המלך עבדאללה ה-2: הדרך לדמוקרטיה והרחבת המעורבות האזרחית. כשבועיים לפני הבחירות לפרלמנט ולאחר פגישות של המלך בכמה סבבים עם גורמי אופוזיציה, אך בעיקר עם קבוצות צעירים, בחר המלך לפרסם באתר הרשמי ובאמצעות הרשתות החברתיות שני מסמכים העוסקים בחזונו. מסמך אחד מכונה, "מפת הדרכים של המלך לשינוי דמוקרטי" ומסמך שני המכונה: "מעורבות אזרחית מלאה בתהליך הדמוקרטיזציה". 

ב-'מפת הדרכים לשינוי דמוקרטי', מתחייב המלך, כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של ירדן ייבחר ראש הממשלה על בסיס קואליציה של המפלגות הגדולות ובהתייעצות עם המפלגות השונות שנבחרו לפרלמנט. עם זאת, מבהיר המלך, כי חזונו להפיכת ירדן למונרכיה חוקתית, בעלת משטר פרלמנטרי מלא ואפקטיבי, אינה ניתנת למימוש מיידי וכי נדרש תהליך הדרגתי שיהפוך למעשי לאחר כמה סבבי בחירות. בנוסף, מפרט המלך את המכניזם הנדרש להשלמת התהליך הדמוקרטי, הנשען על שלוש פונקציות: (א) מפלגות לאומיות אמיתיות. (ב) התמקצעות ופיתוח השירותים הציבוריים. (ג) שינוי בתהליכים הפרלמטריים לגיבוי ולתמיכה בממשלה החדשה. המלך מדגיש את הצורך בפלורליזם פוליטי, בחברה אזרחית פעילה והגנה מלאה בחוקה על זכויות המיעוטים החיים בירדן. 

במסמך השני עוסק המלך בעידוד החברה האזרחית בכלל ו-'דור העתיד' בפרט למעורבות פעילה ולהרחבת השיח החברתי והפוליטי במדינה. המלך מדגיש, כי חשוב ליצור סביבה התומכת בשיח חדש, המתעדף את האינטרסים הלאומיים על פני האינטרסים האישיים, החמולתיים, והשבטיים. "אל ליחידים וקבוצות אינטרסים להאמין כי יוכלו לקבל כל דבר בו יחפצו באמצעות הפעלת מנופי לחץ", מבהיר המלך. בנוסף מדגיש המלך, כי על מנת לערוך רפורמות מבניות בתחומים – החברתי, התרבותי והפוליטי – נדרש קודם לכן לערוך טיפול שורש בסוגיות הדחופות כגון: צמצום העוני, האבטלה, השחיתות, עליית יוקר המחיה, תחבורה ושירותי בריאות. 

השלכות 'האביב הערבי': 'דור העתיד' דורש התמרה ולא מהפכה. מתוך השיח הפורה ברשתות החברתיות עולה כי הירדנים, בין אם פלסטינים או עבר ירדניים, רואים 'באביב הערבי' איום קיומי על ביטחונה, שלמותה ועתידה של הממלכה ההאשמית. אם בראשית הדרך הניפו את דגל "הצדק החברתי" והדרישה לדמוקרטיזציה, הרי שהבחירות האחרונות חשפו סוג של התבגרות והתפקחות. כאשר מביטים הירדנים צפונה (סוריה), מזרחה (עיראק), דרומה (מצרים) ואף מערבה (פלסטינים) הם רואים תמונה מדאיגה. מלחמות אזרחים, הרג, כאוס, עוני, פליטים, הקצנה, וקריסה של המערכות השולטות. על פי השיח ברשתות, הדור הצעיר (גילאי 20 - 40) רואה בשלב זה את 'האביב הערבי' כסיכון יותר מהזדמנות, למרות שאיפתם לעריכת שינויים במבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של ירדן. הביקורת ברשת נגד המשטר והפרלמנט שינתה כוון והשיח העכשווי הוא על אחריות, הצורך בשינוי במבנה החברתי-תרבותי ובבניית חברה בריאה, חרוצה, המעורבת בפעילות החברתית והפוליטית. לגרסתם, כל עוד לא יהיה שינוי עומק בחברה ושינוי בשיטה הפוליטית, דהיינו, פלורליזם מפלגתי ומעבר מאינטרסים פרטיקולריים לאינטרסים לאומיים, החלפת הממשלות הינה בגדר שינוי קוסמטי בלבד. 

כאשר נדרשים הבלוגרים הירדנים לנתח ולבחון את המספרים והנתונים היבשים העולים מתוצאות הבחירות ניתן לראות שלוש מגמות עיקריות: 

1 . יחי המלך ותחי הממלכה: הפעילות הענפה של המלך לבניית דיאלוג ישיר עם הפעילים הצעירים בממלכה נשאה פרי. צעירים רבים שבעבר היו אדישים ונמנעו מלהצביע, פקדו את הקלפיות, צילמו ותעדו את הליך הבחירות, על מנת להוכיח, כי לא נעשו זיופים. למרות האתגרים הרבים והקריאות הרבות להחרים את הבחירות ולייצר פרובוקציות והפגנות סביב מועד הבחירות, אזרחי ירדן בחרו להצביע. הדבר מעיד על תמיכה של מוקדי הכוח הישנים, אך גם החדשים, במלך וברצון להעניק לו בסיס לגיטימציה יציב, אל מול כוחות האופוזיציה המנסים לערער את יציבותה וביטחונה של הממלכה. 

 

2 . כישלונם של האחים המוסלמים. למרות שהאסלמיסטים (מהזרם המרכזי) אשר לא קשורים לאחים המוסלמים זכו ב-37 מושבים בפרלמנט (כ-25%), הדעה הרווחת ברשת, היא, כי הצלחת הליך הבחירות, אחוז ההשתתפות הגבוהה יחסית ואי החרמה גורפת של הבחירות, מהווים מכה קשה עבור האחים המוסלמים. הציבור בירדן הצופה בהתחזקות האסלאם הפוליטי במצרים, בסוריה ובקרב הפלסטינים, אינו מעוניין בהידרדרות ירדן למצב של כאוס. מוקד הכוח המסורתי - ראשי השבטים, ומוקדי הכוח העולים - צעירים פעילים עבר-ירדניים, חברו בפועל נגד האחים המוסלמים. 

 

3 . ניצחון מוחץ לראשי השבטים, השמרנים ונאמני המשטר. התחושות ברשתות הן, כי דבר לא השתנה ואלה שזכו בבחירות הם שוב אותם פנים ודמויות מוכרות, המנציחים את השיטה הישנה, אותה הצעירים הירדנים חפצים לשנות. אי לכך ניכרת מידה של ציניות וספקנות לגבי יכולתו של המלך להניע את השינוי ולבצע רפורמות. 

ניתוח ומסקנות

בתהליך הכשרת הלבבות לקראת הבחירות, המלך עשה שימוש יעיל בפוטנציאל הטמון ברשתות החברתיות, המאפשר גישה ישירה לשכבת הצעירים הליבראליים החפצים בשינוי, אך גם בשמירה על יציבות הממלכה. לאור תוצאות הבחירות, המלך יודע, כי מרחב הגמישויות שלו מוגבל לביצוע רפורמות מרחיקות לכת, כאשר בסיס הלגיטימציה שלו נשען על ראשי השבטים ובעלי אינטרסים מחוזיים ושבטיים. שכבת הצעירים 'דור העתיד' תתמוך במלך כל עוד הוא יכונן תהליך הדרגתי להחלשת כוחם של מוקדי הכוח המסורתיים והאסלאמיים, יקדם שיח פוליטי חופשי ויאפשר צמיחה של הנהגה פוליטית צעירה, תוך בניית שותפות אזרחית רחבה. בתהליך שיימשך כמה שנים, תיבנה הנהגה צעירה, עירונית ומודרנית יותר, אשר תוכל להוות בסיס לגיטימציה ותמיכה חלופי עבור המלך. 

הדור הצעיר בירדן מציע חלופה מרוככת למודל "האביב הערבי" האלים והמדמם. התפיסה גורסת התמרה ולא מהפכה. שינויים הדרגתיים פנימיים ולא שבירת המסגרות ומיטוט הפירמידה החברתית-כלכלית-פוליטית, דבר המוביל לשפיכות דמים וכאוס. הפחד הקיומי מאחד את דורשי השינוי סביב המלך במקום לפנות נגדו. 

צפוי חיזוק שלטון המלוכה בירדן, אם המלך יידע לנצל נכון את השינוי במגמה ולחזקה בעזרת תהליכי מודרניזציה ודמוקרטיזציה, ויצירת תנאים לצמיחת מנהיגות צעירה. עם זאת, כפי שעולה מתוצאות הבחירות, גורמי הכוח המסורתיים לא יוותרו בקלות על השפעתם. השאלה המתבקשת היא, האם השינויים והמגמות החיוביות בקרב 'דור העתיד' של ירדן ו-'מפת הדרכים' שהתווה המלך יצליחו לשמור על יציבות המשטר והמבנה החברתי-כלכלי של הממלכה ההאשמית? 
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםירדן
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
המשבר השקט: כיצד רואות מדינות ערב את ישראל בעת הנוכחית?
ברקע המלחמה הנמשכת כבר מעל שנה וחצי, מדינות השלום הערביות עודן מחויבות להסכמים ולחזון הנורמליזציה עם ישראל, אך גובר החשש שהמשך המדיניות הישראלית הנוכחית יסב נזקים רב-ממדיים ליחסים בין הצדדים
04/06/25
Official White House Shealah Craighead
המרחב הערבי וממשל טראמפ 2.0
סעודיה, מצרים, ירדן, איראן והפלסטינים: כיצד תיראה מדיניות טראמפ כלפי המזרח התיכון?
23/01/25
Shutterstock
שחקנית ציר: ירדן מול סוריה החדשה
האיומים וההזדמנויות לממלכה ההאשמית מול המשטר החדש בסוריה – ומקומה הפוטנציאלי של ישראל על ציר עמאן-דמשק
08/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.