פרסומים
מזכר 133, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, מארס 2014. עורכות: פנינה שרביט ברוך, ענת קורץ
דוקטרינת סודות המדינה (State Secret Privileges), המוכרת במערכת המשפט האמריקאית, נועדה במקור לאפשר לממשל האמריקאי להימנע מחשיפת ראיות מסוימות במהלך הליכים משפטיים אזרחיים, כאשר חשיפתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה. אולם כבר בעת התווייתה של דוקטרינה זו על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת ניתנה עדיפות כמעט מוחלטת לאינטרס של המדינה. נוסף על כך, בשנים האחרונות מפרשים בתי המשפט הפדראליים את הדוקטרינה באופן רחב. חסם זה מפני בירורן של מחלוקות משפטיות, שהינו לכאורה פרוצדוראלי באופיו, מעניק בפועל לממשל חסינות מפני ביקורת שיפוטית על מדיניותו בנושאי ביטחון. כתוצאה מכך, נפגעים לא רק האינטרס של התובע האינדיבידואלי, אלא גם היכולת לברר בפני הערכאות האם פעילותו של הממשל עולה בקנה אחד עם מחויבויותיו המשפטיות.
מאמר זה יטען כי יש מקום להחלה מצומצמת יותר של דוקטרינת סודות המדינה, באופן שיאפשר לאזנה אל מול אינטרסים אחרים, ביניהם צדק ובירור האמת. הניסיון של ישראל — מדינה המתמודדת גם היא עם אתגרים לא פשוטים בזירה המשפטית בהקשרי ביטחון — עשוי לסייע בגיבוש מנגנון מאוזן יותר בארצות הברית לשמירה על סודות מדינה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםמשפט וביטחון לאומי