דוח פיגועי התאבדות 2017: פחות פיגועים, יותר נשים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על דוח פיגועי התאבדות 2017: פחות פיגועים, יותר נשים

דוח פיגועי התאבדות 2017: פחות פיגועים, יותר נשים

מבט על, גיליון 1008, 8 בינואר 2018

English
אביעד מנדלבאום
יורם שוייצר
חורבות בניין במוגדישו, סומליה, לאחר מתקפת טרור של ארגון א-שבאב. 15 באוקטובר 2017

כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל יתרונותיו של דפוס פעולה זה לבניית דימוי העוצמה ויכולת ההרתעה של מפעיליו, ייעשה בו גם בשנה הקרובה שימוש מרבי, על פי היכולת של ארגוני הטרור המשתייכים למחנות 'המדינה האסלאמית' ואל-קאעדה להוציאם לפועל.


פיגועי התאבדות היו ועודם אחד הכלים האפקטיביים ביותר העומדים לרשות ארגוני טרור להשגת יעדיהם. פיגועי ההתאבדות הינם לרוב קטלניים במיוחד ויוצרים בקרב הציבור הנפגע תחושה קשה של חוסר אונים, הנובע מכך שלכאורה אין דבר העשוי להרתיע אדם המוכן להרוג את עצמו במו ידיו כדי לפגוע באויביו. ולכן, פיגועי ההתאבדות מסייעים לשולחי המתאבדים ולארגונם לבנות דימוי עוצמה רב בהרבה מכוחם הממשי.

כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. בשנים האחרונות גבר הקושי לעקוב אחר הנתונים בעיקר באזורי הלחימה מרובי פעילות, דוגמת עיראק וסוריה, שבהן שולבו מתאבדים בלחימה האינטנסיבית שניהלה 'המדינה האסלאמית' בהם, ובעיקר משום שדוברי 'המדינה האסלאמית' פרסמו כחלק ממסע התעמולה שהם מנהלים מספרי מתאבדים גבוהים במיוחד, שלא אומתו במקורות חיצוניים ועל כן לא נכללו בדו"ח זה (כך למשל, טענו דוברי 'המדינה האסלאמית' בפרסומיה הרשמיים כי השנה הייתה אחראית ל-771 פיגועים בסוריה ובעיראק בלבד). משום כך, הספירה להלן מתבססת על סמך לפחות שני מקורות שונים ובלתי תלויים, בנוסף, מתקפת מתאבדים משולבת על מספר יעדים סמוכים נספרת בדו"ח זה כפיגוע אחד.

על פי רישומינו, בוצעו בשנת 2017 ב-23 מדינות ברחבי העולם 348 פיגועי התאבדות, בידי כ-623 מחבלים, מתוכם כ-137 נשים - המספר הגבוה ביותר של מתאבדות מאז החלה השתתפות נשים בפיגועי התאבדות. בפיגועי ההתאבדות השנה נהרגו כ- 4,310 ונפצעו כ- 6,700 בני אדם, ומספר פיגועי ההתאבדות שבוצעו השנה הוא הנמוך ביותר זה ארבע שנים.

גם השנה, 'המדינה האסלאמית' הייתה הגורם המוביל בביצוע פיגועי התאבדות והייתה אחראית ישירות ובעקיפין (באמצעות ארגונים שנשבעו לה אמונים), ל-220 פיגועים, המהווים כ-63 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות בעולם, לעומת 322 פיגועים שהייתה אחראית להם בשנה שעברה, שהיוו אז כ-70 אחוזים. אל-קאעדה ושותפיו ברחבי העולם היו אחראים ל-87 פיגועים, המהווים כ-25 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות השנה, לעומת 106 פיגועים אשתקד - כ-22.5 אחוזים. בסך הכל, הארגונים המשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה (בעיקר משני המחנות של 'המדינה האסלאמית' ושל אל-קאעדה ושותפיו) היו אחראים השנה לפחות ל-313 מהפיגועים. גורמי הסלפיה-ג'האדיה אחראים לפחות ל-90 אחוזים מכלל פיגועי התאבדות בעולם השנה. לשאר פיגועי ההתאבדות שבוצעו השנה לא ניטלה אחריות וכנראה שרובם קשורים גם הם לזרם רעיוני זה.

גם השנה נותר המזרח התיכון הזירה המרכזית שבה התבצעו מרבית פיגועי ההתאבדות בעולם, אך השנה חלה בה ירידה של למעלה מ-50 אחוזים במספר פיגועי ההתאבדות באזור. עם זאת, באפריקה ובעיקר בדרום אסיה חלה עלייה במספר פיגועי ההתאבדות, של כ-30 ו-21.5 אחוזים, בהתאמה. יצוין שהשנה שוגרו 137 נשים ונערות לביצוע פיגועי התאבדות – המספר הגבוה ביותר של מתאבדות מאז החלו הארגונים להשתמש בנשים בדפוס פעולה זה.

עם זאת בשנת 2017 חלה במזרח התיכון ירידה משמעותית של כ-54.5 אחוזים בפיגועי התאבדות לעומת 2016, מ-298 ל-135, ומספר המפגעים ירד בשיעור דומה. רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות באזור, כ-103 (כ-76.5 אחוזים), בוצעו על ידי 'המדינה האסלאמית' ושלוחותיה. עיראק הייתה המדינה בה בוצע מספר פיגועי ההתאבדות הרב ביותר (כ-64), ואחריה סוריה (כ-40). אולם בשתיהן, לצד לוב, חלה ירידה ניכרת של כ- 50 אחוזים במספרם ב-2017 - מגמה שניתן ליחסה להיחלשות 'המדינה האסלאמית' בשטחן בשלהי 2016. פיגועים נוספים אירעו בתימן (11), במצרים (10), לבנון (2), ערב הסעודית (2), טורקיה (1). פיגוע נוסף בוצע לראשונה השנה ברצועת עזה, כאשר פעיל מזרם הסלפיה-ג'האדיה הפעיל חגורת נפץ נגד כוחות חמאס שניסו לעוצרו במעבר רפיח.

באפריקה ובאסיה (בעיקר באפגניסטן), חלה ב-2017 עלייה במספר פיגועי ההתאבדות: באסיה בוצעו כ-101 פיגועים (כ-29 אחוזים) לעומת כ-83 פיגועים אשתקד (כ-17.5 אחוזים), ובאפריקה בוצעו כ-112 פיגועי התאבדות (כ-32 אחוזים) מכלל פיגועי ההתאבדות השנה, לעומת כ-86 פיגועים (כ-18 אחוזים) ב-2016. עלייה זו ניתן לייחס למעורבות ההולכת וגוברת של הארגונים המזוהים עם 'המדינה האסלאמית' באזור.

באפריקה בוצעו כ-112 פיגועי התאבדות, עלייה של כ-30 אחוזים לעומת 2016. מספר הפיגועים הגבוה ביותר תועד בניגריה, בסומליה ובקמרון (כ-57, 26 ו-25 פיגועים בהתאמה). בדומה לאסיה, יבשת אפריקה היא זירת התגוששות בין מחנות הג'האד העולמי: אחד ממחוזות 'המדינה האסלאמית', מחוז מערב אפריקה (בוקו-חראם), לבין מחנה אל-קאעדה ושלוחתו בסומליה, ארגון א-שבאב. ארגונים אלו ביצעו את רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות שפקדו את היבשת. מאפיין בולט בשיטת פעולתם הוא ההתמקדות במטרות בקרב האוכלוסייה האזרחית (כ-67 פיגועים) לעומת מטרות ביטחוניות-צבאיות (כ-31). בהתאמה, קטלניות הפיגועים ביבשת בכלל ובקרב מרחבי הפעילות של ארגונים אלו גברה. פיגועים נוספים היו במאלי (2), בניז'ר ובאלג'יריה - פיגוע התאבדות אחד בכל אחת מהמדינות.

ובאסיה, מרבית הפיגועים בוצעו באפגניסטן ובפקיסטן, בהן מתחוללת תחרות בין מחנה אל-קאעדה, שלוחת הארגון בתת-היבשת ההודית והטאליבן באפגניסטן ופקיסטן, לבין מחנה 'המדינה האסלאמית', מחוז ח'וראסן באפגניסטן והקבוצות המזוהות עמו בבנגלדש ופקיסטן. באפגניסטן בוצעו כ-67 פיגועי התאבדות שגרמו למותם של כ-1045 הרוגים, על כמחציתם (כ-31) אחראי הטאליבן. בפקיסטן בוצעו כ-22 פיגועי התאבדות שגרמו למותם של כ-262 הרוגים, ופיגועים נוספים בוצעו בבנגלדש (6), ברוסיה (2), בהודו (2) ובאינדונזיה (1). איראן, חוותה לראשונה מאז שנת 2012, פיגוע התאבדות קטלני שבוצע במסגרת התקפה משולבת על אתריה הסמליים של המדינה בטהראן.

כאמור, נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות, מגמה זו בלטה גם בשנתיים הקודמות בעיקר בהפעלתן בידי ארגון בוקו חראם ונמשכה ביתר. כ-137 נשים לקחו חלק בפיגועי התאבדות בשנה זו, לעומת 77 בשנה שלפני כן ו-118 ב-2015. כ-61 פיגועי התאבדות בוצעו במעורבותן של כ-137 נשים ב-6 מדינות ברחבי העולם. בפיגועים אלה נהרגו כ-333 בני אדם. כ-126 מהנשים (כ-92 אחוזים) מהן פעלו באפריקה, כולן בשירות ארגון בוקו חראם. יתכן שהיו מקרים נוספים של הפעלת נשים כמתאבדות בעיקר באפריקה ובעיראק שלא נכללו בדו"ח עקב מגבלת דיווחיים. לדוגמה, בחודש יוני השנה נמסר כי במהלך הקרבות לשחרור העיר מוסול בעיראק הגבירה 'המדינה האסלאמית' את שימושה במחבלות מתאבדות ושיגרה כ-38 מחבלות מתאבדות. אולם, על פי רישומנו, כ-7 מתאבדות בלבד שוגרו בעיראק בשנה המדווחת.

ראוי לציון כי בישראל, על אף שבמהלך 2017 לא בוצעו בפועל פיגועי התאבדות, אך סוכלו 13 פיגועים שתוכננו בידי ארגוני הטרור הפלסטינים - כך על פי דברי ראש השב"כ הישראלי בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (דצמבר השנה).

לסיכום, גם בשנת 2017 המשיכו פיגועי ההתאבדות להוות נשק קטלני ויעיל בידי ארגוני טרור שונים ברחבי העולם. למרות הירידה בהיקף התופעה ביחס לשנה הקודמת, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. זאת, מעבר לפיגועי התאבדות שביצעו ארגונים שונים ברחבי העולם בערים נגד אזרחים שאינם לוחמים.

הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נוכח, ולמרות התבוסות הצבאיות שנחלה 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה ואבדן הבסיס הטריטוריאלי של הח'ליפות, נראה כי צפויה ירידה נוספת בשנה הקרובה במספר המתאבדים שתוכל לשגרם ישירות. מנגד, נראה כי שותפיה ימשיכו לשגר מתאבדים ונותר לראות עד כמה יוכלו לשמור על רמת פעילותם זו בשנה הבאה -  גם ללא הסיוע שהעניקה להם 'המדינה האסלאמית' כאשר שלטה בערים מרכזיות בלב הלבאנט.

ברור כי בשל יתרונותיו של דפוס פעולה זה לבניית דימוי העוצמה ויכולת ההרתעה של מפעיליו, ייעשה גם בשנה הקרובה שימוש מרבי, על פי היכולת של ארגוני הטרור המשתייכים למחנות 'המדינה האסלאמית' ואל-קאעדה, להוציאם לפועל.

להורדת הדוח המלא לחצ/י כאן 

 

*** תודות למתמחי התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה, שסייעו בהכנת הדו"ח:  דריה שטרית, עידו זכאי, רון גילה, אריה בן עם, אדם גולדמן, עפרי גבע, גיא שילה, טל ברוקמן, ניר אזרן, טלי מיאסקובסקי ורותם דולב

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאפגניסטןאפריקההמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכהמצריםסוריהעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיותפקיסטן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Oriane Zerah/ABACAPRESS.COM
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן - שנה אחרי
ביקורת רבה נשמעה על הנסיגה של הכוחות האמריקאים מהמדינה האסיאתית המשוסעת. יש שטענו כי לאחריה הטרור העולמי יתחזק, והיו שסברו שמעמדה של ארה"ב כמובילת העולם החופשי ייפגע באופן משמעותי. בחלוף שנה ניתן לקבוע כי לא רק שהחששות הופרכו ברובם – היתרונות שבנסיגה עולים על החסרונות שבה
30/08/22
הזירה האזורית: חיכוך ומחנאות לצד דטנט ושיתופי פעולה
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים של חרם הסתיים הסכסוך בין קטר לבין איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין ומצרים; ירדן מקיימת דיאלוג עם איראן ועם בשאר אל־אסד נשיא סוריה, ואילו טורקיה מגלה עניין בשיפור יחסיה עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית וישראל. זאת ועוד, איחוד האמירויות ובחריין פעלו לפיתוח קשריהן הפומביים עם ישראל במסגרת 'הסכמי אברהם', ומצרים הניעה ביוזמתה תהליך להידוק היחסים הכלכליים עם ישראל, וכן פועלת עם ירדן לפתרון משבר האנרגיה בלבנון. על ישראל לעמוד על המשמעויות של הדיאלוגים האזוריים, לנצל את הפתיחות האזורית המסתמנת כדי להרחיב את הקשרים שהתפתחו במסגרת הסכמי אברהם ולפעול ליצירת קשרים נוספים.
24/01/22
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.