פרסומים
דוח מיוחד, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2012.

הסימולציה החלה לאחר ניסוי גרעיני איראני, בלא התרעה מוקדמת. ככלל, עצם פיצוץ המתקן לא הביא שינוי מהותי בהתנהגות השחקנים המרכזיים שעמדותיהם נבחנו – ארצות הברית, רוסיה, סין, האיחוד האירופי, תורכיה, מצרים, סעודיה וכמובן ישראל.
האסטרטגיה שנקט רוב השחקנים תאמה את ההערכות המקובלות בדבר מדיניותם אם וכאשר תרכוש איראן יכולת גרעינית צבאית. מטבע הדברים, הפעולות המידיות לאחר האירוע כללו ניסיונות של מדינות שונות להבין טוב יותר את שהתרחש ולעמוד על היכולות שבידי איראן. ההנחה שהתבססה היא, שאיראן ביצעה את הניסוי כשברשותה מערך גרעיני מבצעי חלקי.
עיקרי דברים
א. הסימולציה הראתה שאיראן אינה מתכוונת לוותר על הנשק הגרעיני שברשותה אך תנסה באמצעותו להגיע להסכם עם המעצמות, שישפר את מעמדה האסטרטגי. איראן הניחה שגם אם הסנקציות הכלכליות יוחרפו היא יכולה לעמוד בכך ובכל מקרה הקהילה הבינלאומית תסכים לבסוף להגיע לדיאלוג עמה על מנת לקבוע "כללי משחק" חדשים. {image} ב. הממשל האמריקני הפעיל בסימולציה לחץ כבד על ישראל, מאחורי הקלעים, לא לפעול צבאית נגד איראן, תוך איום מובלע שפעולה של ישראל משמעותה נזק ליחסי ישראל-ארצות הברית. כדי לנסות לשכנע את ישראל שלא להידרש לפעולה צבאית הציעה ארצות הברית לבחון את האפשרויות לחוזה הגנה פורמאלי ו/או בדיקת האפשרות לצירוף ישראל כחברה בנאט"ו. ג. רוסיה הציעה, כפתרון למצב החדש שנוצר, הקמה של ברית ביטחונית רוסית-אמריקנית, שתבטיח את ביטחונן של מדינות המזרח התיכון שיצטרפו לברית. החברות בברית שאינן מחזיקות כיום בנשק גרעיני יתחייבו שלא לפתח נשק מסוג זה. עם זאת, מדינות המחזיקות ביכולת גרעינית צבאית לא תתבקשנה להתפרק מיכולותיהן. ד. ארצות הברית עמדה בראש המתנגדים ליוזמה בשל ספקותיה כלפי יכולתה של רוסיה להעמיד ערבויות ביטחוניות, ובשל הקשיים, לטענתה, ביישום הברית והיכולת למנוע במסגרתה פעילות טרור ופעילות חתרנית. הפתרון האמריקני לטווח הקצר הוא הרתעה ובלימה של איראן על-ידי הגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם בעלות בריתה. ה. ישראל הבהירה לארצות הברית שאין זה נכון לדחות לחלוטין את היוזמה הרוסית, וכי יש מקום ליותר שיתוף פעולה בין המערב לרוסיה ולו כדי לא לפגוע בחזית מול איראן. עם זאת, ישראל הדגישה בכל מגעיה שאין היא יכולה להשלים עם איראן גרעינית, ואין היא מתחייבת שלא תפעל צבאית נגד תשתיות הגרעין של איראן, ובמשתמע, גם בניגוד לעמדת וושינגטון. ו. האופציה הצבאית הישראלית עשויה להיות מנוף משמעותי אם לא כלפי איראן אזי כלפי חלק מהשחקנים העיקריים. הסימולציה הראתה כי אופציה זו, או האיום בשימוש בה, רלוונטיים גם לאחר שאיראן תבצע ניסוי גרעיני. ז. אין לשלול את האצת התפוצה הגרעינית באזור, גם אם היא לא תתרחש בקצב מהיר כפי שמקובל היה לחשוב. בעלות בריתה של ארצות הברית, בייחוד תורכיה וסעודיה, הטילו ספק במוכנותה להעניק להן "גיבוי הרתעתי" במקרה שאיראן תרכוש יכולת גרעינית צבאית. דבר שהביא אותן לבחון אופציות מקבילות ו/או להאיץ את הפיתוח הגרעיני בשטחן. ח. חציית הסף הגרעיני בידי איראן תגרום לסעודיה לפעול במטרה להגיע לאיזון אסטרטגי עמה, והממלכה תתקשה לאמץ מדיניות של הכחשה. נראה שלסעודיה, אולי יותר מלכל שחקן אחר במזרח התיכון, המניע האידיאולוגי-האסטרטגי והיכולת הכלכלית לבחינת הנתיב הגרעיני, וסביר להניח שהיא תעשה זאת על-ידי סיוע מבחוץ ו/או רכישת מרתיע "מן המדף".