מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
פודקאסטרטגי 214: איומי נסראללה והאפשרות למלחמה עם חזבאללה; המלחמה באוקראינה; עזה ומשבר האקלים
דיון מומחים: איומי נסראללה והאפשרות למלחמה עם חזבאללה, על רקע המחלוקת בעניין הגבול הימי
מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, חוקרת המכון הבכירה, אורנה מזרחי, וחוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מנתחים בפאנל מומחים מיוחד את הממדים השונים של המשבר המתפתח בין חזבאללה לישראל סביב מאגרי הגז בים התיכון ודנים בתרחישים האפשריים, לרבות מלחמה בין חזבאללה לישראל ואף מלחמה אזורית, כפי שאיים נסראללה.
מדוע דווקא עכשיו מגביר נסראללה את הקצב ואת החומרה של איומיו על ישראל? כיצד משפיעות על שיקולי מנהיג חזבאללה ההתפתחויות האחרונות במו"מ בין ישראל ללבנון בנושא סימון הגבול הימי, הקריסה הכלכלית בלבנון והביקורת של מתנגדיו? באיזו מידה מעורבת איראן בהסלמה המתהווה וכיצד היא משרתת אותה? באיזה אופן משתלבים האיומים האחרונים של נסראללה במערכה על המרחב האווירי בין ישראל לחיזבאללה? מה דרכי התגובה האפשריות לאיומים, במישור המדיני-דיפלומטי, ולאיזה אפשרויות של תגובה צבאית והסלמה צריכה ישראל להכין את עצמה?
מלחמת רוסיה-אוקראינה, זירת המזרח התיכון והיחסים המתוחים בין רוסיה לישראל
חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה לשעבר, צבי מגן, מנתח את ההשלכות והמשמעויות של מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה במישור הגלובלי ובמזרח התיכון, וההפתחויות בזירת המלחמה בחודשים האחרונים.
מדוע מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה עשוי להתפתחח למלחמת התשה ממושכת, ומה מאיץ ברוסיה לחתור לסיומה? במה דומה העימות הרוסי-מערבי כיום למלחמה הקרה? איזה מטרות שואף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להשיג בזירה הגלובלית וכיצד זה משפיע על המהלכים המדיניים והצבאיים שלו בזירת המזרח התיכון, לרבות היחסים האמביוולנטיים עם איראן ועם ישראל בסוריה, ביקור פוטין בטהרן והמשבר המדיני בנוגע לפעילות הסוכנות היהודית? מהן ההשלכות הכלכליות של המלחמה על רוסיה ומהו "אפקט הבומרנג" שהיא יוצרת בסביבה הבינלאומית? בהקשר הצבאי- מה ניתן ללמוד מהמלחמה לגבי תפקידם של התמרון הקרקעי ומערכות נשק בשדה הקרב כיום?
הפודקאסט מתבסס על מאמרם של צבי מגן ועוזרת המחקר, סופי קובזנצב, "מלחמת רוסיה-אוקראינה והשלכותיה", שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת המכוני "עדכן אסטרטגי".
למאמר המלא: https://strategicassessment.inss.org.il/articles/russia_ukraine/
רצועת עזה ומשבר האקלים: הבעיות המונחות לפתחה של ישראל והדרכים בהן ניתן להקדים תרופה למכה
בעקבות הפרסום המיוחד של ד״ר שירה עפרון, החוקרת נועה שוסטרמן והדוקטורנטית קים נוח – קיימנו שיחה עם שתיים מהחוקרות, עפרון ושוסטרמן, על השפעות משבר האקלים שחוותה רצועת עזה והצעדים שיכולה ישראל לנקוט כדי להיערך ואף למנוע היווצרות של משברים כלכליים ובריאותיים על רקע זה.
כיצד משפיע משבר האקלים הגלובלי על סוגיות של ביטחון לאומי ועל המצב השברירי ברצועת עזה בפרט, מהן הבעיות הפנימיות ברצועה שעלולות להחמיר את השלכות משבר האקלים? איזה צעדים ננקטים כדי לצמצם את השפעות אלה, על ידי איזה גורמים ומה צריכה להיות מדיניות ישראל, בהנחה שהבעיות ילכו ויחריפו בעתיד.
מלחמת רוסיה-אוקראינה, זירת המזרח התיכון והיחסים המתוחים בין רוסיה לישראל
חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה לשעבר, צבי מגן, מנתח את ההשלכות והמשמעויות של מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה במישור הגלובלי ובמזרח התיכון, וההפתחויות בזירת המלחמה בחודשים האחרונים.
מדוע מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה עשוי להתפתחח למלחמת התשה ממושכת, ומה מאיץ ברוסיה לחתור לסיומה? במה דומה העימות הרוסי-מערבי כיום למלחמה הקרה? איזה מטרות שואף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להשיג בזירה הגלובלית וכיצד זה משפיע על המהלכים המדיניים והצבאיים שלו בזירת המזרח התיכון, לרבות היחסים האמביוולנטיים עם איראן ועם ישראל בסוריה, ביקור פוטין בטהרן והמשבר המדיני בנוגע לפעילות הסוכנות היהודית? מהן ההשלכות הכלכליות של המלחמה על רוסיה ומהו "אפקט הבומרנג" שהיא יוצרת בסביבה הבינלאומית? בהקשר הצבאי- מה ניתן ללמוד מהמלחמה לגבי תפקידם של התמרון הקרקעי ומערכות נשק בשדה הקרב כיום?
הפודקאסט מתבסס על מאמרם של צבי מגן ועוזרת המחקר, סופי קובזנצב, "מלחמת רוסיה-אוקראינה והשלכותיה", שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת המכוני "עדכן אסטרטגי".
למאמר המלא: https://strategicassessment.inss.org.il/articles/russia_ukraine/
פודקאסטרטגי 213: חידוש שיחות הגרעין עם איראן; מעבר לרשת - ביקור הנייה בבירות; אי היציבות בסוריה
חידוש שיחות הגרעין עם איראן: הדרישות האיראניות, עמדת הממשל האמריקני, האינטרס הישראלי והקשר למשבר הנפט העולמי
חוקרי המכון הבכירים סימה שיין, אלדד שביט והשגריר ד״ר עודד ערן על ההכרזה האיראנית על חזרה לשולחן המשא ומתן העקיף עם ארה"ב- בתיווך אירופי. מה הוביל את בכירי המשטר האיראני להסכים לחידוש השיחות כעת והאם יש חדש בעמדה האיראנית? מה מצבה של תכנית הגרעין האיראנית בעקבות המבוי הסתום הממושך שאליו נקלעו שיחות הגרעין בוינה והמשבר עם סוכנות הגרעין של האו"ם שהוביל לניתוק מצלמות הפיקוח? מה תהיה מידת האפקטיביות של הסכם הגרעין ולוח הזמנים של המגבלות החלות בו, אם יסתיים סבב השיחות הקרוב בהצלחה? מהם הדגשים של בכירי ממשל ביידן בנוגע לחזרה להסכם הגרעין? כיצד חידוש השיחות קשור לענייני פנים אמריקאים ולמסרים שהועברו לישראל ולמדינות העולם הערבי, בנוגע לברית הגנה אזורית? כיצד קשור האיחוד האירופי לחידוש השיחות, מהם האינטרסים של מדינות אירופה ויתר המעצמות הבינלאומיות המעורבות, ומה השפעתו הישירה של משבר הנפט המחריף, בעקבות המלחמה באוקראינה?
מעבר לרשת: ביקור ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הנייה, בבירות
ביקורו של ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה בבירות הוביל לשיח רחב ומרתק בקרב שלושה ציבורים שונים: לבנוני, מפרצי ופלסטיני, המציגים בפנינו התייחסות ופרשנות שונה לביקורו.
חוקרת המכון אורית פרלוב מציגה התייחסות זאת בפינתה, ומסבירה:
ממה חוששים הלבנונים? כיצד המפרציות מנסות להקניט את הלבנונים לנוכח הביקור? כיצד בלבנון נתפס החמאס והנייה, בהקשר האיראני? איזו גישה מציגים הפלסטינים, ומדוע אנו שומעים ביקורת בעזה נגד הדברים שאמר הנייה בפני הפליטים הפלסטינים בלבנון?
פרלוב מסכמת את שלושת צירי השיח וטוענת כי המשותף להם היא הגישה הביקורתית והריאליסטית העולה מתוכן, ולא קול אחד של שמחה ותמיכה.
בחלקה האחרון של הפינה מעלה פרלוב שאלות בנוגע לביקור הנייה שצריכות להטריד את מדינת ישראל:
-האם החמאס מעביר את מפקדתו ללבנון?
– מה המשמעויות של ״הקמת מל״ל פלסטיני״ של ארגוני ההתנגדות?
– מה המשמעויות של החיבור לאיראן?
– האם בהבטחתו של הנייה שבעימות הבא מול ישראל ירו לעברה 150 טילים ב-5 דקות, הוא התכוון שהירי יגיע מלבנון?
– והאם ישראל ערוכה למערכה שראשה בטהראן, גופה בבירות, וידיה ורגליה בעזה?
אי היציבות בסוריה: תקיפת נמל התעופה בדמשק, עתיד הנוכחות הרוסית והיריבות בין רוסיה, איראן וטורקיה
חוקרי המכון הבכירים ד״ר כרמית ולנסי ושגריר ישראל לשעבר ברוסיה ובאוקראינה צבי מגן בשיחה על סוריה, כמוקד של עימותים ומתחים בינלאומיים: התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק ומשמעויותיה לגבי יחסי ישראל- רוסיה, העימות הישראלי-איראני והבחירות האסטרטגיות של משטר אסד; עתיד הנוכחות הרוסית בסוריה והתחרות עם איראן וטורקיה.
וגם, על המעורבות הגוברת של משטר אסד בתעשיית הייצור וההברחה של סמים, המעוררת חשש גובר מצד ירדן ועימותים לאורך הגבול המשותף.
פודקאסטים נוספים
אי היציבות בסוריה: תקיפת נמל התעופה בדמשק, עתיד הנוכחות הרוסית והיריבות בין רוסיה, איראן וטורקיה
חוקרי המכון הבכירים ד״ר כרמית ולנסי ושגריר ישראל לשעבר ברוסיה ובאוקראינה צבי מגן בשיחה על סוריה, כמוקד של עימותים ומתחים בינלאומיים: התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק ומשמעויותיה לגבי יחסי ישראל- רוסיה, העימות הישראלי-איראני והבחירות האסטרטגיות של משטר אסד; עתיד הנוכחות הרוסית בסוריה והתחרות עם איראן וטורקיה. וגם, על המעורבות הגוברת של משטר אסד בתעשיית הייצור וההברחה של סמים, המעוררת חשש גובר מצד ירדן ועימותים לאורך הגבול המשותף.
השגריר צבי מגן על המלחמה באוקראינה: שאיפות רוסיה וסוגיית הצטרפותן של פינלנד ושוודיה לנאט״ו
שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר וחוקר בכיר במכון, צבי מגן, מסביר את מהלכיה של רוסיה, אחרי ההסתבכות בזירת הלחימה: מה שואף פוטין להשיג באמצעות המשך המהלכים הצבאיים באוקראינה ומה ברמה הבינלאומית – מול מעצמות המערב? האם הבשילו התנאים לעצירת המלחמה ולהסכם הפסקת אש? כיצד מקרין הסכסוך באוקראינה על יחסי רוסיה ומדינות אירופה, על רקע סוגיית צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו? מהן ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה?
חוקרי המכון הבכירים צבי מגן ואלדד שביט דנים בההתפתחויות האחרונות בזירת הלחימה באוקראינה: האם שיבוש תכנית המבצע הרוסית עשוי להוביל לעצירתה? אילו אסטרטגיות בחרו רוסיה וארה״ב לקידום יעדיהן, זו כלפי זו?
מה עומד ברקע לטבח בבוצ׳ה וכיצד הוא מוצג במערב וברוסיה?
האם יש התקדמות במו״מ בין רוסיה לאוקראינה והאם יש מחלוקת בצמרת הרוסית לגבי המשך הלחימה?
מה התועלת בערוצי התיווך הדיפלומטיים הבינ״ל, ובפרט הערוץ הישראלי?
העימות המחריף בין רוסיה למערב: לאן מועדות פני העולם - וכיצד תושפע ישראל?
בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי, חוקרי המכון הבכירים – השגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר ענת קורץ – מנתחים את רצף ההתפתחויות האחרונות במזרח אירופה: החלטת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה ולשלוח אליהם "כוחות שלום", והכרזת מעצמות אירופה וארה"ב על צעדי התגובה, ובמרכזם סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה.
אילו שינויים צפויים בזירה הגלובלית ובזירת המזרח התיכון, עקב החרפת המשבר והחשש המתהווה מפני התלקחות עימות צבאי? מדוע ישראל אינה יכולה לשמור על נייטרליות בעימות בין ארה"ב לרוסיה? את קרבתה של איזו מבין שתי המעצמות צריכה ישראל להעדיף במציאות החדשה? כיצד משפיע העימות בזירה המרוחקת על סביבתה הקרובה של ישראל, בדגש על הזירה הסורית? ולאילו שינויים נוספים במזרח התיכון, במישור המדיני והביטחוני, צריכה ישראל להיערך?
מנהל המכון תא״ל (מיל׳) אודי דקל שוחח עם שגריר ישראל באוקראינה ורוסיה לשעבר וחוקר המכון הבכיר צבי מגן על ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה, בצל המתח הגואה ביניהן וההשלכות הצפויות ברמת המערכת הבינלאומית. האם רוסיה צפויה לפלוש לשטח אוקראינה? האם ישנם סימנים שיוכלו להעיד על כך שרוסיה החליטה על מתקפה צבאית? האם בעיני הציבור הרוסי אוקראינה צריכה להיות חלק מרוסיה? ואיך המצב עשוי להשליך על ההתפתחויות בגבולה הצפוני של ישראל? האזינו לראיון מתוך הכנס
המשבר בקזחסטן וההתערבות הרוסית
חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, על התפרצות הסכסוך הפנימי בקזחסטן, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר במרכז אסיה: מהן הגרסאות השונות שהוצגו בקזחסטן לגבי הגורמים לפרוץ המהומות? מדוע בחרה רוסיה לשלוח כוחות לשם, דווקא בעיתוי הנוכחי? כיצד ההתערבות המהירה וההחלטה להחזיר את הכוחות משרתת את רוסיה בעימות הבינלאומי עם המערב, ובפרט המשבר המתהווה בגבול עם אוקראינה? ומדוע ישראל צריכה לעקוב אחר ההתפתחויות?
רוסיה, המערב והעימות הבא: אוקראינה, הגרעין האיראני ויחסי רוסיה-ישראל
חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, מנתח את מורכבות המשבר המתפתח בגבול רוסיה-אוקראינה, כביטוי לעימות המתהווה בין רוסיה למדינות המערב בהובלת ארה״ב:
מהם שורשי הסכסוך? מדוע רוסיה אינה ממהרת לממש את איומיה הצבאיים? ומה מבחינתה נועדה להשיג החרפת המשבר, ביחסיה הטעונים עם הממשל האמריקני בעת הנוכחית?
בהמשך, מסביר מגן את עמדת רוסיה בנוגע למשבר הגרעין האיראני והאפשרות שאיראן תתחמש בנשק גרעיני וכיצד היא מנסה לשים לאיראן גבולות בתחום הגרעין ובתחום המעורבות הצבאית בסוריה?
לבסוף, מעריך מגן את טיב היחסים בין רוסיה לישראל, שלושים שנה אחרי כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן, בעקבות כנס בנושא שנערך במכון בימים האחרונים.
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....