ירון שניידר

משמעות תוצאות הבחירות לפרלמנט העיראקי והשפעותיהן על המעורבות האיראנית במדינה

איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?

יותר ממאה שיגורים לעבר מטרות ישראליות: איך השתנתה פעילות המיליציות השיעיות העיראקיות מאז אוקטובר 2023 – וכיצד על ישראל לפעול?

ראש ממשלת עיראק מהלך בין הטיפות: מצד אחד מנסה לשמור על נוכחות צבא ארה״ב במדינתו ועל הגיבוי האמריקאי לממשלתו, ומהצד השני הוא מעוניין בחיזוק קשרי השלטון עם המיליציות הפרו-איראניות ועם איראן. מהם האתגרים והמכשולים העומדים בפניו – ולמה ישראל צריכה לשים לב?

השיתוק הפוליטי בעיראק אמנם הסתיים לעת עתה, אחרי שנה של מאבקי כוח ועימות פנימי, כאשר קמה ממשלה בהובלת המחנה הפרו-איראני – לשמחתה של טהראן. עם זאת, הכאוס במדינה השיעית המשוסעת רחוק מלהסתיים. מה עומד במוקד העימות שמפלג את השיעים בעיראק והאם ההישג של איראן ותומכיה בהרכבת הממשלה מבשר על הכרעתו?

בעיראק פועל מאז שנת 2014 ארגון גג של עשרות מיליציות, בעיקר שיעיות פרו-איראניות, בשם 'כוחות הגיוס העממי' (Popular Mobilization Forces, ובקיצור PMF). המאמר מתמקד ביחסים שהתפתחו בין ה-PMF לשלטון, בניסיון להבין מדוע עיגנה המדינה את מעמד הארגון בחוק ואף חיזקה אותו, אף שהמיליציות המובילות אותו מערערות את ריבונותה. תחילה נבחנים גורמי הרקע, הביטויים והמשמעויות של התופעה, ולאחר מכן מתבסס ניתוח הסוגיה על שתי השערות או הסברים אפשריים. ההשערה הראשונה מתמקדת במענה שהמיליציות סיפקו לצורך צבאי, עקב כישלון צבא עיראק בבלימת דאע"ש ב-2014. ההשערה השנייה נוגעת לרשת הקשרים שהתפתחה במשך שנים בין איראן למיליציות השיעיות והממשלה בעיראק, ובכלל זה דפוסים של יחסי פטרון-קליינט, המאפשרים לאיראן להתערב ולהשפיע כדי לחזק את מעמדו של ארגון המיליציות הנתמך על ידיה. הניתוח מתייחס גם למשמעויות התופעה עבור ישראל, שהפכה יעד למתקפות של המיליציות בעיראק במלחמת חרבות ברזל.