קובי מיכאל

כיצד ניתן לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכנית הנשיא האמריקני ליום שאחרי המלחמה, באופן שיתאם את האינטרסט הישראלי?

כאשר ישראל ניצבת בפני שתי חלופות גרועות ברצועה, חוקרי הזירה הפלסטינית במכון מציעים נתיב חלופי המשלב בין הממד הצבאי למדיני

מהן המשמעויות של השתלטות מלאה על רצועת עזה והחלת ממשל צבאי זמני, וכיצד חלופה זו עונה על מטרות המלחמה בהשוואה לחלופות האחרות העומדות על הפרק?

בחינת המינויים במטכ"ל בחמשת העשורים האחרונים מצביעה על מינוי שכיח של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים משמעותיים. מהן ההשלכות של הדבר על "הקונספציה" – ומה על הרמטכ"ל הנכנס ללמוד מכך?

ניתוח הצהרת הסיכום בערבית של הכינוס שנערך לגיבוש מתווה לעזה ל"יום שאחרי" מציג תמונה בעייתית שלא מבשרת על שינוי והבנה של המציאות פוסט 7/10

מלחמה מביאה לידי ביטוי באופן המובהק והמורכב ביותר את סוגיית היחסים בין דרג מדיני לדרג צבאי. יחסים אלו ומרחב השיח ביניהם הם בחזקת כור היתוך של האסטרטגיה הלאומית, וכשאלה משתבשים הדרג המדיני יתקשה להגדיר את התכלית המדינית במונחי דירקטיבה מדינית, וכנגזרת מכך – את מטרות המלחמה לצורך מימוש הדירקטיבה. מרחב השיח משמש במאמר זה מושג מארגן אנליטי לבחינת השיבוש שחל בתהליך הלמידה הדיאגנוסטית-אסטרטגית של הדרג המדיני והדרג הצבאי סביב תהליך קבלת ההחלטות במלחמה שהחלה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023. מאחר שתהליך למידה כולל בתוכו תהליך המשׂגה, בחרנו לנתח את השימוש במושגים 'אחריות' ו'כישלון' על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי, שכן היה בהם כדי להשפיע על מסגור 'המציאות' ולשקף את עומק הפער בין הדרגים ואת משבר האמון ביניהם. כך משתקפת גם השפעתם של אלה על היווצרותו של מרחב שיח סגור בין הדרגים, קרי, מרחב שיח שאינו מאפשר למידה אסטרטגית והמשבש כל אפשרות לקיומו של תהליך למידה דיאגנוסטית-אסטרטגית, שהוא חלק בלתי נפרד בתהליכי קבלת החלטות, קל וחומר בעת מלחמה. התעקשותו של הדרג המדיני להתמקד דווקא בתחקירים הצבאיים שבוצעו כחלק מתהליך בדיקה ארגוני פנים-צבאי ולצמצמם למרחב הצבאי בלבד ובלי להתייחס אליהם כאל מבואה הכרחית לתחקור של הכישלון המדיני וכתשתית לתהליך הלמידה המשותף, כמו גם הסתייגותו הבולטת והימנעותו מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת אחריות ממשלתית רחבה למתקפה, העיבו על האמון בין הדרגים ועיקרו מתוכן את מהות האחריות המשותפת – שני תנאים הכרחיים למרחב שיח פתוח בין הדרגים. בהיעדרו של זה שובש תהליך הלמידה האסטרטגית המשותף. בשל היעדרו או חולשתו של תהליך הלמידה האסטרטגית ניכר הפער בין המשגת המיקרו מצד הצבא לבין המשגת המאקרו מצד הדרג המדיני של האירועים בכל הנוגע למהות הצבאית של הכישלון, וכן בפער בין הדרגים בהתייחס למושג האחריות. שני אלה מונעים את יכולת החקירה ברמת המאקרו.