קורות חיים
ענת קורץ היא חוקרת בכירה ומנהלת המחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. היא בעלת תואר M.A. בפסיכולוגיה חברתית ותואר דוקטור (PhD) במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר קורץ פרסמה ספרים ומאמרים רבים על מגוון סוגיות הקשורות לנושאי התקוממויות, תהליכי התמסדות של תנועות חברתיות ומאבקים עממיים אלימים, התנועה הלאומית הפלסטינית, והתמודדות עם סכסוכים המערבים כוחות תת-מדינתיים. ד"ר קורץ משתתפת במפגשי track II ישראליים-פלסטיניים ונוטלת חלק בכנסים ובמפגשים, שבהם נדונים היבטים שונים של ביטחון במזרח התיכון ואתגרים הקשורים ביישוב סכסוכים. מחקרה מתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
Publications:
Author: Fatah and the Politics of Violence: The Institutionalization of a Popular Struggle (Sussex Academic Press and JCSS (2005) and The Palestinian Uprisings: War with Israel, War at Home. Tel Aviv: INSS Memorandum no. 98 (2009).
Editor and contributing author: Contemporary Trends in World Terrorism (1987); Islamic Terrorism and Israel: Hizballah, Palestinian Islamic Jihad and Hamas (1993); Hamas: Radical Islam in a National Struggle (1997).
Co-editor and contributing author: the INSS annual volumes Strategic Survey for Israel 2009 - 2017; The Lessons of Operation Protective Edge (2014) and Negotiating in Times of Conflict (2015).
Co-editor: Arms Control Dilemmas: Focus on the Middle East (2012); Arms Control and National Security: New Horizons (2014); and Arms Control and Strategic Stability in the Middle East and Europe (2016).

ענת קורץ
חוקרת בכירה ומנהלת המחקר
anatk@inss.org.il
03-640-0409
פרסומים אחרונים
לכל הפרסומיםנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון.
קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12 במאי, 2025הביטחון הלאומי של מדינת ישראל: תפיסת יסוד ומדיניות לשנים 2026-2025
מדינת ישראל נדרשת לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומוסכמת, אשר תשקף את ערכי מגילת העצמאות כבסיס לעקרונות וליעדים הלאומיים, כפי שמוצג במסמך זה. מטרת-העל ותכלית הביטחון הלאומי הן הבטחת קיומה של ישראל כמדינה בטוחה ומשגשגת, בעלת צביון יהודי ודמוקרטי, עם רוב יהודי מוצק וגבולות מוכרים בני-הגנה.
2 במרץ, 2025המבצע בג'נין – נדרש מהלך משלים
בתום מבצע "בית וגן" רווחה בישראל תחושת הצלחה טקטית-אופרטיבית, אך בהיעדר מהלך מדיני משלים ההישג הצבאי יישחק במהרה – דבר שיוביל להיחלשות נוספת ביכולות ובמעמד הרשות הפלסטינית. אלו עלולים להאיץ את הגלישה למציאות מסוכנת של "מדינה אחת". כיצד על ישראל לפעול?
11 ביולי, 2023הזירה הפלסטינית: הקלפים נטרפים
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – השגת זמן, דחיית החלטות כבדות משקל וביסוס רגיעה ביטחונית ממושכת ככל האפשר | המצב הנוכחי – עקב ההסלמה באירועים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה גובר פוטנציאל הנפיצות לנוכח מדיניות ישראל המסתמנת, היחלשות הרשות הפלסטינית והתעצמות חמאס | הפער באסטרטגיה הישראלית – התמקדות בניהול הסכסוך ללא ניסיון לחתור להסדר עתידי. הזמן שחולף מעמיס את הנטל הפלסטיני על מדינת ישראל ומהווה וקטור קריטי בגלישה למציאות של מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן | החלופות לאסטרטגיה – ניהול הסכסוך ומניעת הסלמה באמצעות הפעלת מרסנים, כמו שמירת הסטטוס קוו בהר הבית, הימנעות מצעדי סיפוח וחיזוק תפקוד הרש"פ והכלכלה הפלסטינית; תחילת יישום צעדי היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית מהפלסטינים והימנעות מהרחבת ההתיישבות מחוץ לגושים; חיזוק הריבונות הישראלית בהר הבית והשליטה באזור C, תוך שימור הבידול בין יהודה ושומרון ורצועת עזה ובמחיר החלשת הרש"פ | האסטרטגיה המומלצת – בטווח הקצר גידור וריסון הפעולות במטרה לבלום את ההסלמה ואת התפוררות הרש"פ. בראייה ארוכת טווח – מניעת גלישה למציאות של מדינה אחת באמצעות צעדי היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית, עדיף בהידברות, תוך רתימת מדינות ערב הפרגמטיות לסיוע בבניית ישות פלסטינית מתפקדת. בד בבד, חסימת ניסיונות חמאס לחדור לגדה המערבית ולהשתלט על הרשות | הצעדים המומלצים לפעולה – שיקום והשלמת המכשול הביטחוני; שמירת חופש הפעולה המבצעי של צה"ל; חיזוק התיאום והאפקטיביות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים; גיבוש תוכנית מתאר לגושי ההתיישבות וצמצום הבנייה מחוץ להם; גיבוש תוכניות מתאר לתשתיות לפלסטינים בשטחי C (הפרדת תשתיות, פיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה ומערכת כבישים משנית); יצירת תנאים לצמיחת הכלכלה הפלסטינית; שילוב הרשות בהסכמים אזוריים במסגרת הנורמליזציה; המשך הבנות הרגיעה מול חמאס ברצועת עזה; הסכמה לבניית נמל ימי עם בידוק ביטחוני בשטח מצרים, סמוך לרצועה.
23 בינואר, 2023הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23 בינואר, 2023מאמרים וראיונות בתקשורת
כל המאמרים והראיונות בתקשורת הסכם הגרעין מקרב תקיפה ישראלית באיראן; איך כזאת תראה?
7 בספטמבר, 2022
אפקט אפגניסטן: מה יקרה אם וכאשר ישראל תצא מיהודה ושומרון?
1 בספטמבר, 2021
אפקט מבצע שומר החומות - חיזוק הרשות הפלסטינית
26 במאי, 2021