ראיונות וציטוטים

ד"ר יואל גוז'נסקי, לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי "החות'ים מעוניינים במלחמת התשה נגד ישראל, להמשיך לירות כדי שיוכלו לומר 'אנחנו ההתנגדות האמיתית'". לדבריו, המשוואה הכלכלית מורכבת עבור ישראל - בעוד כטב"מים וטילים חות'ים עולים אלפי דולרים בודדים, כל יירוט ישראלי עולה עשרות אלפי דולרים לפחות.

תקיפה של מתקני הגרעין שהתכלית שלה זה הסרת איום הגרעין, לא לדחות אותו בשנה או שנתיים כי אז זה לא כדאי - תהיה תקיפה שונה לחלוטין ממה שראינו בעבר בעיראק או בסוריה. לא מדובר באתר אחד או תקיפה אחת. זו תקיפה רחבת היקף בגלל התשתיות, המכות שיידרשו וחיזוק ההישג.

"יש כאן בעצם התלכדות של שלוש סיבות עיקריות שהובילו את אבו מאזן להורות על המהלך הזה", אומר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר ב-INSS, "הסיבה העיקרית להבנתי זה מה שהוא ראה שקרה בסוריה, והוא חושש שנפילת אסד תהיה כרוח במפרשי אותם גורמי טרור שגם מאוד ביקורתיים כלפי הרשות הפלסטינית, שיש אצלה פיחות גדול מאוד בלגיטימציה, ברמה לא מאוד שונה מזו שהייתה לאסד בתקופת מלחמת האזרחים".

ניסיון העבר מלמד שהתוצאה עלולה להיות חמורה עבור ארדואן. ממשלתו ממשיכה לחפש פתרון להתעקשות אנקרה לרכוש סוללות הגנה אווירית S-400 מרוסיה בכהונתו הקודמת של טראמפ, צעד שהביא להרחקת טורקיה מפרויקט F-35. "טראמפ הוא לא בהכרח בשורה רעה לטורקיה", אומרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "נכון שהוא נקט לעתים מדיניות נוקשה כלפי אנקרה, אבל אלה בעלי ברית...

שאלה קריטית מעסיקה מאז את המזרח התיכון כולו: מדוע מצרים זקוקה לכל כך הרבה נשק? לקראת איזו מלחמה בדיוק היא נערכת? "מדובר באירוע חריג, אבל לא חדש", מבקש להדגיש בפתח דבריו ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית בכיר ב-Middle East Institute שבוושינגטון, בריאיון למקור ראשון. "התופעה הזאת של התעצמות הצבא המצרי צריכה בהחלט להדאיג את...